מדוע באמת אין שלום?

מדוע באמת אין שלום?

מדוע אין לנו שלום? אין ספק כי מרבית הישראלים והפלסטינים עייפים מהמצב הנורא בו אנו חיים והיו רוצים שלום אמיתי. שלום שייקח בחשבון כי שני עמים חיים בארץ הזאת ולשניהם זכות לחיות בשלום וביחסי ידידות. למרות זאת, הכיבוש נמשך, טרור המדינה נמשך, הטרור האישי נמשך, ובמילים פשוטות הגיהנום נמשך. מצב זה נמשך כבר עשרות רבות בשנים, אך הולך ומחמיר, ולמרות הבטחות של ממשלות ימין ושמאל, למרות תוכניות "שלום" כתוכנית קמפ דויד, מדריד, אוסלו, ג'נבה, שום שלום לא נראה באופק. מדוע? הלאומנים היהודים מסבירים זאת, בשנאה של הפלסטינים ליהודים. הלאומנים הערבים מסבירים זאת באופי הציוני המנשל של כל הישראלים, אולם אלו נימוקים שאינם שווים את הנייר שעליהם הם נכתבים. אין אלו הסברים אלא הוספת שנאה לקלחת. כדי להבין מדוע אנו תקועים במצב זה, יש להבין כי מתחילה הקולוניליסטים האירופאים-במיוחד שליטי אנגליה וצרפת אשר כבשו את האזור במלחמת העולם הראשונה תכננו מצב בו עמים ילחמו בעמים, קבוצות אתניות ודתיות שונות יעסקו בהקזת דמים הדדית. זוהי שיטה ישנה שנועדה להבטיח את השליטה של האימפריאליסטים, המהווים מיעוט קטן על אימפריות שלמות. זוהי אותה שיטה אותה פיתחו הרומאים: "הפרד ומשול". זאת השיטה הידועה כבלקניזציה. לאחר מלחמת העולם השנייה ובמיוחד מאז קריסת הסטלניזם הסוביטי, החליפה ארצות הברית כמעצמת על יחידה את הסדר הקודם אותו יצרו הבריטים והצרפתים, והסטלניסטים, והיא משתמשת באותן השיטות של הפרד ומשול. כל הממשלות באזורו גם אש"פ וחמאס, מקבלות את השליטה של בעלי ההון האמריקאים כבלתי ניתנת לערעור והן כולןמחפשות לעצמן מקום תחת השמש במסגרת השלטון של האימפריה. כל התוכניות שלהם אינן אלא ביטוי לפקס אמריקנה.(השלום הרומאי של כיבוש אימפריאלי נקרא פקס רומנה) אילו היינו חיים בתקופה שבה הקפיטליסטים היו מעמד מתקדם, דהינו מעמד המפתח את הבסיס לחברה מתקדמת יותר, את כוחות הייצור, ייתכן שהממשל האמריקאי היה מצליח להביא לשלום במסגרת הפקס אמריקנה. אולם יחסי הרכוש של בעלי ההון הגדולים בשיטה הקפיטליסטית, בולמים את המשך כוחות הייצור, ולב השיטה היא ארצות הברית עצמה. הדבר היחיד שבעלי ההון מסוגלים לו הוא מלחמות הרסניות כמו שאנו רואים כיום בעיראק, ותקיפה מסיבית של רמת החיים של העובדים כדי לשמור על הרווחים שלהם. מסיבה זו האבטלה רק גדלה והסבל של ההמונים העובדים רק מחריף. מסיבה זו כל הסכמות של שלום, המבוססות על הסדר האימפריאליסטי ועל השיטה הקפיטליסטית, יכולות להביא רק להמשך הסבל המתמשך הן של היהודים והן של הפלסטינים. עברו 56 שנים מאז חלוקת הארץ שהייתה אמורה להביא לנו שלום. חלוקה שבפועל נועדה להעמיק את סכסוך הדמים בין העובדים. חלוקה ששיקפה את שיתוף הפעולה בין הסטלניסטים הסובייטים ששלטו על ברית המועצות ובין האימפריאליסטים. שיתוף פעולה שהביא בכל מקום לאותן תוצאות, כמו בהודו-פקיסטן, שם כמו בארץ הצליחו האימפריאליסטים, הלאומנים וחסידי סטלין להפוך מאבק מעמדי לביצה לאומנית. יש לזכור כי לאחר מלחמת העולם השנייה פרץ גל מהפכני של העובדים והעניים בכל העולם, גל שאילו הייתה לו הנהגה מהפכנית היה משנה סדרי עולם. בארץ באפריל 1946 הייתה שביתה כללית של העובדים הערבים והיהודים כנגד השליט הבריטי ונערכו הפגנות תחת הסיסמה המרגשת :"תחי הסולידריות של העובדים הערבים והיהודים". זאת הייתה הסיבה הממשית לחלוקה ולא הקשקושים שלהם בדבר שלום. מאז אוחדה הארץ מחדש אולם בדרך של כיבוש, תוך שלילה מוחלטת של זכות ההגדרה העצמית של העם הפסלטיני. . בעוד הימין מבקש להתנחל ככל שניתן תוך נישול הפלח והפועל הערבי, השמאל מבטיח לנו פתרון על בסיס חלוקה חדשה בה הפלסטינים אמורים לחיות בבנטוסנטים לצד מדינת ישראל האימפריאליסטית. במציאות התוכניות שלהם יכולות להביא לכולנו רק אסון. רק מעמד העובדים, מסוגל להביא לשלום ממשי על בסיס האינטרסים של העובדים עצמם הנאבקים באופן עצמאי מבעלי ההון לפתרון של המעמד. פתרון החופשי מכל אינטרס של בורגנים יהודים כערבים. סדר זה הוא פדרציה סוציאליסטית בכל המזרח התיכון, בה לכל העמים תהיה אוטונומיות טריטוריאליות, בהן יוכלו העמים בהנהגת מעמד העובדים לפתח תרבות אנושית מפותחת המבוססת על אחדות האינטרסים של העובדים מכל העמים. רק על בסיס זה יהיה לנו שלום ממשי.
 
לא ממש ברור לי

מדוע אחרי מלחמת השחרור היתה "שלילה מוחלטת של זכות ההגדרה העצמית של העם הפסלטיני". מה הפריע לעם הפלסטיני להגדיר את עצמאותו בעזה ובגדה?
 
ובכן בוי ונחשוב יחד

לדעתי היו ארבע בעיות לפחות שהפריעו לפלסטינים לזכות בזכות ההגדרה העצמית שלהם. ראשית קרוב למליון פלסטינים גורשו והפכו להיות פליטים במדינות ערב. שנית מצרים שלטה על עזה. שלישית ירדן שלטה על הגדה. רביעית ישראל השתלטה על חלק ניכר מהאדמות שהיו מיועדות לכאוןרה להקמת מדינה פלסטינית. איני יודע למה את קוראת זכות הגדרה עצמית, אולם לדעתי ללא ריכוז ( דהינו כולל שיבת הפליטים) בטריטוריה מאוד מוגדרת ושאינה נשלטת על ידי אחרים, אין אפשרות להגדרה עצמית.
 
יללה, בוא נחשוב

המצרים החזיקו בעזה אך לא תבעו ריבונות עליה. הירדנים תבעו ריבונות על הגדה רק בשלב מאד מאוחר וגם זה לא ממש בתקיפות (רק בריטניה הכירה בריבונות הזו). הפלסטינים היו יכולים להקים ישות עצמאית (או שתיים) בגדה וברצועה, לרכז לתוך השטח הזה את הפליטים (הרבה פחות ממליון. נדמה לי שבסך הכל היא כמה מאות אלפים וחלקם היה בגדה וברצועה). אין שום ספק שתנועה פלסטינית שהיתה תובעת עצמאות פלסטינית בגדה וברצועה היתה זוכה לגיבוי בינלאומי שמצריים וירדן לא היו יכולות להתנגד למהלך. הנקודה היא שהם לא רצו להקים ישות כזו ועד היום הם עדיין מסרבים הקים ישות על פחות מפלסטין השלמה. ולשם השואה, ישראל הסכימה להקים ישות יהודית על שטח של 14% מארץ ישראל (הצעת ועדת פיל ב 34).
 
ספקולציה

מעבר לכך שזאת ספקולציה, משום שהתנועה הפלסטינית החדשה "אש"פ קמה רק ב1964 , בעוד אנו דנים על 1948, הרי כדאי ללמוד את העובדות. ועדת פיל לא פירסמה את ממצאיה ב1934 אלא ב1937 והחשוב בה הוא שהיא קראה לגרוש של רבע מליון פלסטינים כדי להקים מדינה יהודית, וקיבלה גיבוי מלא מהנהגת הישוב היהודי. עבור הנהגת הישוב היהוןדי ששלט על פחות מ7 אחוזים מאדמות הארץ לזכות ב14 אחוזים פרושו היה הישג גדול לשאיפות שלהם. כבר אז היה איפה ברור שכל תוכנית חלוקה תביא לגרוש מסיבי של הפלסטינים, תוך שלילת זכות הגדרתם בארצם. יתר על כן כל פתרון ממשי יצטרך לקחת בחשבון שעל אותה ארץ חיים שני עמים ויש למצוא פתרון משותף שיאםשר חיים משותפים שכן חלוקת הארץ מביאה רק לשכול וכשלון. ברור שעל פסים לאומנים, הנובעים מתפיסת בניית אימפריות על בסיס הרכוש הפרטי לא יהיה שום פתרון.רק המשך מעגל הדמים.
 
אתה מתברבר

ההערה על קבלת תכנית פיל היתה רק הערת אגב.אינני מתכוון להכנס לויכוח על העניין הזה. אש"פ (הארגון לשחרור פלסטין שמטרתו שיחרור פלסטין כולה וגירוש הציונים ממנה ) הוקם אכן ב 64, אבל מנהיגות ערבית מקומית (בשמות שונים) היתה כאן משנות ה 20 של המאה הקודמת. לא היתה שום מניעה להקים מדינה פלסטינית בשטחים, גם אם מדינה כזו היתה מצהירה שגבולותיה זמניים... העניין הוא שהמסורת אצל המנהיגים הפלסטינים היא לשמר את מצב המסכנות של הפלסטינים כדי למנוע יציבות שתביא לסטטוס-קוו לפני שפלסטין כולה משוחררת. זו גם הסיבה שערפאת דחה את מתווה קלינטון. הרי לט יעלה על הדעת שבשביל כמה עשרות קמ"ר הוא יצא למלחמה.
 
זה מעניין

שאת מאמינה כי מאחורי האינתיפאדה הנוכחית עומד ערפאת,מאיין לקחת אינפורמציה בדוקה זאת? זה אומנם קו התעמולה של הממשלה, אך פשוט הוא תעמולה שקרית. אינתיפאדה זו הייתה צפויה מאז שנחתם הסכם אוסלו, שכן בצלו של הסכם זה, נמשך גזל האדמות, הוקמו לבקרים התנחלויות חדשות , האבטלה הלכה וגדלה,ןעל כן ערפאת פשוט לא יכול היה למנוע אותה. הבה ונזכור כי ערפאת וחבריו הובאו מטוניס לאחר שהקדוש רבין נכשל במלאכת הדיכוי של האינתיפאדה הקודמת שהייתה עממית ועל כן היה צורך בסולטה. ערפאת ניסה ככל יכולותו למנוע התקוממות, אך מעשי השלטון הישראלי מנעו כל אפשרות כזו. ערפאת בנגוד לעמדתך הוא משת"פ, אשר משת"פ כושל.
 
אותי מעניין משהו אחר

מעניין למה אתה תמיד מגיב להערות השוליים שלי ולא עונה לשאלה המרכזית שאותה העליתי בהתחלה: מדוע הפלסטינים לא הקימו מדינה פלסטינית בגדה ובעזה אחרי מלחמת השחרור? בהודעה שפתחה את השרשור כתבת ש"נשללה האפשרות להגדרה עצמית" ואני ביקשתי הבהרות לטענה המוזרה הזו, שכן ככל הידוע לי הפלסטינים לא תבעו הגדרה עצמית על חלק מארץ ישראל והם דחו כל תכנית שמשמעותה היתה סטטוס קוו על פחות מפלסטין השלמה. התביעה שלהם, כמו שכתובה במפורש באמנה הפלסטינית, היא לשליטה על כל פלסטין והדרך להשגת המטרה הזו היא המאבק המזוין שהוא (לפי הכתוב באמנה) איסטרטגיה ולא טקטיקה.
 
מייד נגלה את הכוחנות הלאומנית

משום שאת מאשימה את הקורבן בכך שסירב לוותר על אדמתו לטובת פולש זר. מי שמחפש פתרונות לשאלה הלאומית חייב להתחיל במקום אחר לחלוטין ממנו את מתחילה. מהעובדה שנעשה עוול גדול מאוד לעם הפלסטיני, אך לא ניתן לתקן עוול זה ע ידי סילוק היהודים שהתנחלו בארץ ויש צורך לפתור אותה על ידי פתרון שיאפשר לשני העמים לחיות בארץ. מדוע לדעתך הפלסטינים אשר מספרם ב1947 היו 1.2 מליון ולהם בעלות על 94 אחוז מהארץ, היו צריכים לקבל חלוקה לפיה ל600 אלף יהודים תהיה מדינה בגודל של 55 אחוזים מהשטח? כל רעיון החלוקה היה פסול,ונועד לגרש את הפלסטינים במטרה להנציח כאן סכסוך שיאפשר למדינו המערב להמשיך ולשלוט באזור. היה צריך גם אז לאפשר מדינה עצמאית עם שתי אוטונומיות לאומיות המשקפות את גודל האוכלוסיות.כמובן שעל בסיס הקפיטליזם והלאומנות זה לא אפשרי. אם את כל כך אוהבת חלוקה של ארצות. לכי עם אותו עקרון של החלוקה רק הפוך. עקרוןשליהודים מגיע 20 אחוזים מהארץ ולפלסטינים 80 אחוזים, שהרי לדעתך על הפלסטינים לקבל 20 אחוז.
 
אתה מתחמק מהשאלה

אייני מתכוון להתפתות לפיזור הדיון לשאלות כמו "האם היה על הפלסטינים לקבל את רעיון חלוקת הארץ" או "האם ערפאת פתח במלחמה או סתם קרא למליון שהידים לעלות על ירושליים". השאלה שהעליתי כאן היא שאלה אמיתית וחשובה: אחרי שהפלסטינים והערבים הפסידו במלחמת העצמאות, המציאות היתה שהם שולטים על 22% מהארץ. במצב הזה הם בהחלט יכלו לבצע הליך של הגדרה עצמית, להקים מדינה עצמאית לעם הפלסטיני. הפלסטינים לא היו צריכים לקבל את רעיון החלוקה של הארץ והיו יכולים להמשיך לשיר "שתי גדות לירדן" עד שניחר היה גרונם. אבל, במקום לבצע את האקט הזה, הם העדיפו להישאר תחת שלטון זר, ללא אזרחות (למעט לחלק מערביי הגדה) וללא הגדרה עצמית. והשאלה היא (שוב): מה היתה הסיבה לכך? לגבי שאלת חלוקת הארץ: איני בטוח שהמספר של 1.2 מליון פלסטינים בא"י הוא נכון (ואסור לך להניח שכל התעמולה הפלסטינית היא אמת צרופה) והמספר של 600,000 יהודים אינו רלונטי שכן החלטת עצרת האו"מ היתה על הקמת מדינה שתהיה בית לאומי לעם היהודי ולא ליהודים תושבי הארץ. בחמש השנים העוקבות להקמת המדינה הגיעו לכאן עוד כמליון ומעלה עולים, כך שבהחלט יש הצדקה לכך שהיהודים יקבלו יותר (ואגב, זה 51% מהשטח ולא 55%). בנוסף, רוב השטח שהוקצה למדינה היהודית היה בנגב שהוא שטח לא ממש נוח למגורים. ומה הקשר לקפיטליזם? הרי מדינת ישראל היתה מדינה סוציאליסטית לגמרי עד שנות ה 70 המאוחרות, ומה בדיוק האוצרות הנשגבים שמדינות המערב ציפו למצוא בערבות ראשון? ואיך מתישבת התיאוריה על בחישה מערבית בארצנו הקטנטונת עם העובדה שרוב מדינות האו"מ הצביעו עבורנו ורובן בכלל לא מהמערב.
 
קצת ריאליזם ממשי במקום בועה

1. אחרי החלטת החלוקה החל גרוש מסיבי של הערבים מהערים שלפי תוכנית החלוקה היו אמורו להיות ערביות כמו טבריה , צפת ויפו. עוד לפני כניסת צבאות ערב למלחמה במאי 1948 היה גרוש מאוד מסיבי. מי שלא רוצה לראות פשע זה ונדבק במיתוסים לאומנים כמובן שאינו יכול לחוש סימפטיה כלפי הקורבנות ואיבה כלפי המענים. 2. לאחר תבוסת צבאות ערב שנשלטו על ידי הבריטים, מצרים שלטה על עזה וירדן על הגדה ומבלי להשליך שלטונות אלו לא ניתן היה לפלסטינים לזכות בהגדרה עצמית, דהינו ללא מהפכה דמוקרטית. אולם לא רק שליטי בריטניה וארצות הברית ולא רק שליטי ישראל ומדינות ערב היו נלחמות כנגד פתרון דמוקרטי, אלא גם ההנהגה הפסלטינית שאינה מסוגלת לתפקיד זה, שכן הבורגנות הפסלסטינית עלתה מאוחר מדי על במת ההיסטוריה. 3. מדינת ישראל מעולם לא הייתה מדינה סוציאליסטית, אלא מדינה קפיטליסטית שלאור חוסר ההון הפרטי גייסו אותו בדרכים שונות תחת סיסמאות ופרזות סוציאליסטיות אך הריקות מכל תוכן סוציאליסטי. 4. הבעייה שלנו ובכך אני כולל אותך וגם את הפועל , הפלח והפליט הנה שאנו חיים בעולם בו קומץ אנשים בעלי הון וכוח משחקים בחיינו לשם הרווחים שלהם וכל זמן שנהיה עיוורים לכך נמשיך להרוג ולמות בשרותם של אדונים וגברות אלו..
 
למעלה