מדד המחירים לצרכן

[FineSilverMan]

מדד המחירים לצרכן

להבנתי, היום הלמ"ס יוצרת רשימה שמתעדכנת פעם בשנה, של מוצרים ושירותים רלוונטים לציבור הכללי. אז כל חודש היא דוגמת את המחירים השונים וכך מפרסמת את המדד.
אני חושב שזו לא דרך נכונה.
דרך נכונה יותר תהיה לקטלג את כל המוצרים והשירותים, לאסוף את *כל* העיסקאות שנעשו וכך להגיע לסל סטנדרטי מתוקנן של האדם הממוצע.
כלומר זה שמישהו רכש רכב פרארי בחודש מסויים, זה אומר שהאדם הממוצע רכש 0.000001% מכוניות פרארי, כי לא הרבה רוכשים מכוניות כאלו. לכן אין למכונית הזו השפעה רבה על המדד, אבל כן יש לה השפעה כלשהי...
כאשר נדע את הסל הממוצע האמיתי, נוכל לשפוט לפיו את יוקר המחיה בצורה טובה יותר.
ידע זה כוח.

דוגמה לכך שהמדד כנראה נמוך מרמת המחירים האמיתית:
http://mavokal.files.wordpress.com/2014/07/newspapercpi_2.jpg?w=940&h=940

http://mavokal.wordpress.com/2014/07/13/העיתון-דווקא-לא-משקר/

 

[סוציאל דמוקרטי]

נקודה לא פחות חשובה

היא שהלמ"ס לא מחשב איזשהו סל צריכה בסיסי
(להבדיל מסל הצריכה הכללי) שמאגד את כל מוצרי היסוד
ועליהם בודק את המדד.

זה נתון יותר חשוב לאוכלוסייה וכיוון שמדובר
בפחות מוצרים לבדיקה, הוא גם יותר מדויק.

 

[FineSilverMan]

לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד

איך סל עם פחות מוצרים הוא מדוייק יותר?
הוא קל יותר לבדיקה.
הוא מתאים לעבודה ידנית.
&nbsp
צריך לעבור לכלכלת מידע -- כאשר המידע יהיה זמין לכולם, נתקרב צעד נוסף לקראת שוק חופשי אמיתי.
&nbsp

 

[סוציאל דמוקרטי]

כל מה שאמרתי

שצריך לפרסם גם שינויי מדד של סל בסיסי,
כי זה יותר חשוב משינויי מדד של טלוויזיה 50 אינץ (מוצר מותרות).

אין דבר כזה שוק חופשי מוחלט, זה דת שלא קיימת במציאות.
השוק לא תמיד מאזן את עצמו, כי יש כשלי שוק, ותפקיד המדינה
להתערב על מנת למנעם.

רק כלכלה מעורבת: קפיטליזם + מדינה.

 

[FineSilverMan]

אילו המידע היה גלוי לציבור

הצרכן היה יכול לנתח את המידע בהתאם לשיקול דעתו. להוריד מוצרי מותרות וכו'.
&nbsp
בסופו של דבר המידע כן גלוי. המחירים מפורסמים...
(כמובן יש הבדל בין מחיר עגבניה בסופר לבין מחיר דירה שנקבע במשא ומתן...)
&nbsp
חשבתי על הדוגמה הבאה:
נניח יש ספר שמספר לקוח בחצי שעה. הוא עובד שמונה שעות ביום ומקבל בזמן הזה 12 לקוחות (מתוך מקסימום של 16). חלק מהלקוחות משלמים 100 ש"ח וחלק 50 ש"ח. נניח באופן שווה, כך שהוא הרוויח 900 ש"ח ליום העבודה.
אבל אנחנו לא יודעים כמה לקוחות הגיעו להסתפר. אנחנו יודעים רק את ה-900 ואת ה-100 וה-50.
יכול להיות ש-16 לקוחות שילמו 50 ולקוח אחד שילם 100 ויכול להיות ש-8 לקוחות שילמו 100 ו-2 שילמו 50.
במקרה אחד 17 לקוחות ובמקרה השני 10 לקוחות בלבד.
ובסך הכל 8 צירופים אפשריים כדי לקבל 900 ש"ח.
אז כמה עלתה תספורת ממוצעת?
במקרה הראשון 53 ש"ח ובמקרה השני 90 ש"ח.
כמובן שאפשר לעשות ממוצע גאומטרי. כלומר השורש ה-17 של 50^16*100 הוא 52 ואילו השורש ה-10 של 50^2*100^8 הוא 87. עדיין לא מספיק.
&nbsp
אתה טועה לגבי שוק חופשי.
השוק לא מאזן את עצמו בזכות כשלי שוק שנובעים מכוחה של המדינה, בין היתר.
יש שווקים לא כלכליים. נניח תיירות לירח. יש 100 אנשים שמעוניינים לשלם סכום סביר של כסף כדי להגיע לירח, אבל העלות של פיתוח תוכנית ל-100 תיירי חלל היא סכום לא סביר של כסף. אז לא נוצר השוק הזה.
&nbsp
תראה לי שוק שבו מתקיימים ההנחות של שוק חופשי ותראה שלא יהיו בו כשלי שוק בכלל.
הרי לאף אחד מהשחקנים אין יכולת להשפיע על השוק לטובתו.
&nbsp

 

[סוציאל דמוקרטי]

כל החישובים שלך

הם חישובים תיאורתיים מספרי הכלכלה הארכאיים של דן פטנקין.

הם לא עובדים במציאות. המציאות זה לא רק כלכלה. זה בני אדם.
עם רגשות והרבה פסיכולוגיה.

אנשים לא מתנהגים תמיד בצורה רציונאלית לפי חוקי הספרים הכלכליים של מילטון פרידמן.

ולכן השוק החופשי המושלם - זה רק תיאוריה שלא עובדת במציאות.

 

[FineSilverMan]

לא מסכים

זה היופי של הכלכלה. היכולת להציג את הנתונים ואת החלטות האנשים.
&nbsp
כאשר בשבוע מסויים הקולה נמכרת במחיר הרגיל ובביקוש מסויים, ובשבוע לאחר מכן יש מבצע -- הנחה של 10%, ואז הביקוש עולה... אין כאן עניין מתוחכם של פסיכולוגיה ורגשות. יש כאן החלטה צרכנית -- אם אני קונה כמות מסויימת של קולה היום, אם היא מבמצע, אקנה יותר.
&nbsp
זה שמישהי נפרדה ממישהו ולכן היא רוצה לקנות גלידת שוקולד... זה חריג סטטיסטי...
הרי רוב בני האדם לא נפרדים ממישהו בשבוע מסויים...
זה כוחו של הממוצע. הוא מחליק רעשים.
&nbsp

 

[paretomc]

אם אתה לא יודע משהו, זה לא אומר שלא צריך לנחש

ברור שמדד המחירים לצרכן אינו מדוייק ואף מוטה מאוד. פעם למעלה ופעם למטה.
ברור גם שיוקר המחייה של משפחה בתחתית העשירון התחתון אינה דומה למשפחה בראש העשירון העליון.
אז מה?
&nbsp
עדיין מדובר בכלי עבודה, שמאפשר לאבחן מגמה. התחושות לאור עליית מחירי המזון קשות מאחר ומדובר בהוצאה מוחשית, אך אנחנו ממהרים לשכוח ירידה במחירי הסלולר הפחות מוחשיים (משולם בהוראת קבע). העלייה במחירי הרכישה של דירות מופרעת בכל קנה מידה, אך לרוב מוחלט של הישראלים, שלא קנו או מכרו דירה ב5 השנים האחרונות אין לכך כל השפעה, לפחות לא כרגע.
&nbsp
&nbsp

 

[FineSilverMan]

אומנם אין קשר ישיר בין מחיר הדירה לשכירות

אבל גם מחירי השכירות זוחלים כלפי מעלה.
&nbsp
http://www.boi.org.il/he/Research/Pages/papers_dp1106h.aspx
&nbsp
הטענה היא שהמדד מוטה כלפי מטה מאז שנות ה-80...
&nbsp
אף פעם לא הבנתי משפחות שהוציעו בזמנו 1,000 ש"ח בחודש על סלולרי.
אבל זה עניין של טעמים ובחירה חופשית.
&nbsp
אני חושב שע"י אינדיקטור מדויק יותר, הכלכלה תהיה יעילה יותר.
&nbsp

 

[galgal581]

קודם כל קשה להבין נתונים מגרף

לוגריתמי במיוחד שיש עליו מעט מאוד מספרים. הגרף שהבאת לא ברור לחלוטין.
גם אני חושב שיש שגיאות במדד ולדעתי יש לזה כמה סיבות:
1). לא מכניסים למדד את עלית מחירי הדירות (דבר שהיה מוסיף לו 1.5% - 2%).
2). מחירי המוצרים החיוניים (מזון, דלק, מים, חשמל, ארנונה, גז) עולים הרבה יותר מהמדד. לכן אם תחשב את סל המוצרים החיוני לאדם כנראה שהוא עולה בקצב מהיר יותר מסל המוצרים הממוצע.

 

[FineSilverMan]

יש מדד ללא דיור

אנשים לא קונים דירות פעם בשנה...
יש אנשים שנשארים באותה דירה במשך כמה עשורים...
&nbsp
הוספתי מידע לגרף. אולי הוא יהיה מובן יותר כך.
&nbsp
ארנונה היא לא בדיוק מוצר חיוני... זה תלוי ברשות.
&nbsp
עיתון הוא לא מוצר חיוני... איך אתה מסביר שהוא עלה יותר מהמדד?
מדובר בעליה של פי 3.5.
כאשר עד שנות ה-80 הוא עלה ביחד, כנראה.
&nbsp
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd...._=1421659073_15316c43e47ac8fd79e826dfd3a6f642
&nbsp
מדד המחירים לצרכן - כללי (הבסיס: ממוצע 2012=100.0)
-0.1 102.2 מזה: המדד ללא ירקות ופירות (הבסיס: ממוצע 2012=100.0)
-0.2 100.9 מזה: המדד ללא דיור (הבסיס: ממוצע 2012=100.0)
-0.4 100.6 מזה: המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור (הבסיס: ממוצע 2012=100.0)
0.1 102.5 מזה: המדד ללא אנרגיה (הבסיס: ממוצע 2012=100.0)
&nbsp
http://cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=345