מדבר

  • פותח הנושא p019
  • פורסם בתאריך

snoopytush

New member
מגניב!!!!!!!!11

אני שנאתי לשון זה מעניין מה שאת אומרת כי גם ערבים מחליפים פ' ב-ב' אכן יש סוגי דיסלקציה שונים אני למשל לי למשל יש דיסאוריינטציה חמורה רק אתמול כשאני ואבא עזרנו לשותפה שלי לדירה להעביר חלק מהציוד היא הייתה המנווטת כי אני כרגיל זכרתי את הכתובת בעל פה אבל לא את הדרך עצמה.... אבל את זה את כבר יודעת...
 

inbardaf

New member
נראה לי

אפילו 'דיסאוריינטציה חמורה' - לא מתאר את חומרת המצב שלך
 

avi1283

New member
מעניין

נראה לי שיש בזה גם משהו חיובי. לי למשל מאוד קל לזכור סתם נוסחאות מבלי להבין אותם, אז תמיד חיפשתי בלימודים קיצורי דרך ודברים לזכור כדי להצליח במבחנים. וזה קצת פוגע בי כי ככה אני הרבה פעמים לא מנסה להבין ואני יודע את זה פחות טוב. אני משער שבגלל שאת לא מצליחה לזכור דברים סתם אז זה חייב אותך להבין, ואז אחר-כך את מצליחה יותר.
 

inbardaf

New member
זה נכון

אני באמת חייבת להבין ואני יודעת את זה. לכן חשוב לי להבין תמיד את החומר עד הסוף, כי אני יודעת שזו הדרך היחידה שלי להצליח. במבחנים בתנ"ך זה היה הכי בולט. בבתי הספר הדתיים עושים לרוב 5 יחידות תנ"ך. יחידה אחת היא בקיאות - פשוט זכור את התנ"ך בע"פ. לאורך כל שנות לימודי (החל מהיסודי..) נכשלתי בחלק הזה תמיד. מה שאיזן אותו היה החלקים שעסקו בפרשנויות. שם הייתי חזקה. אז נוצר מצב מגוחך שבמחני פרושים קיבלתי מעל 90 ובבקיאות סביב 60
שנאתי את זה. בתיכון היה חלק נוסף שעזר לי 'נושא שלא נלמד' שם תמיד נתנו סוגיות שצריך פשוט להבין. גם בחלק הזה הוצאתי ציון גבוה. בגלל זה באופן כללי, שנאתי מקצועות הומניים שדרשו שינון של הרבה חומר ואהבתי את הראלים. שם, גם בלי ללמוד יותר מידי הייתי יכולה להצליח. חוץ מזה, קשה לי לקרוא, אז גם שנאתי את העובדה שצריך לקרוא כ"כ הרבה חומר
 

inbardaf

New member
כן אני יודעת

כולם מרימים גבה כשאני אומרת את זה. שני דברים: א. זה 'עולה לי' הרבה. הקריאה. אבל אני נהנת ממנה - אז זה שווה לי. ב. בגלל 'המחיר', אם זה משעמם (כמו הרבה חומר לימודי..) זה הופך למשימה כימעט בלתי אפשרית
וחוץ מזה, כמו עם שגיאות הכתיב, גם כאן לימדתי את עצמי המון טכניקות כדי להתגבר על זה. אני את האיבחון המלא שלי עשיתי רק בלימודים הגבוהים אחרי סמסטר אחד כשהבנתי שכאן זה לא תיכון ואני כבר לא יכולה להתמודד עם הכל הלבד ועם אני אקבל 'רק' 80 זה כבר משמעותי יותר. אז לאורך כל התיכון עם כל ים היחידות שעשיתי הייתי צריכה להמודד לבד. ואני שמחה שזה היה ככה, כי זה גרם לי לפתח המון טכניקות כדי להתגבר על הקשיים האלה ולא להיות כבולה להם.
 
אצלנו דיברו במבטא תימני

(הכי מצחיק זה שהאמא האשכנזייה לימדה אותנו לדבר ככה) ובזכות זה אין לנו שגיעות חטיב
 

inbardaf

New member
אין ספק שאם אנשים היו מדברים נכון עברית

שזה אומר לא רק ח' וע'. היום, רוב האנשים לא מבדילים בין א', ע', ה', ואפילו י' ברשימה הזו. איכשהו הצלחנו להפוך גם אותה א'. זו האות היחידה שקיימת היום עבור כל האותיות הנ"ל. אני מנסה להסביר לבת שלי את ההבדל, אבל זה קשה כשאני לא מדברת ככה ביום יום וגם לא אף אחד סביבה. אנשים באופן כללי שכחו את האותיות הגרוניות. פעם קראתי מאמר על הנושא. כותב המאמר טען והעברית נשארה בכרם התימנים. אני מזכירה לך שאמרת שדברי לידי ככה.. השגיאות שלי נובעות מסיבות נוספות. אבל זה בהחלט היה יכול לעזור. דותה! (ככה הייתי כותבת תודה בתור ילדה
)
 
למעלה