מדברת בקולי

[לולי80]

מדברת בקולי

קול שקט ילדותי... קול עם צעקות בתוכו צרחות שאף אחד לא שומע. אף אחד לא יודע... לא רואים.. אני מחייכת...... מה הם עיוורים? חרשים? עיינים חלולות חלונות לנשמה חלולה... דמעות שעומדות בגרון, חונקות. נבלעות כלפי מטה . נדחסות עוד ועוד... עוד יש מקום? אין עם מי לדבר... צמאה כל כך לחיבוק... כואב לי...... מרגישה הכל ולא מרגישה כלום.... ...... אמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמא

 

[כנפיים לבנות]

לולי יקרה...

יש עם מי לדבר... דברי איתנו... שתפי אותנו... מה קורה? כל כך מוכר לי התחושות שאת מתארת.. הרייקנות הזאת.. מרגישה הכל ולא מרגישה כלום.. התחושה שאת צועקת מבפנים ואף אחד לא רואה... אל תבלעי את הדמעות... תני להן לצאת החוצה.. הקלי על עצמך.. באיזה דרך שנוחה לך.. לבכות, לצייר, לכתוב, מוזיקה.. מה שמרגיע אותך... אנחנו כאן.. איתך..

 

[חייכנית ואופטימית]

קבלי ../images/Emo201.gif ענקי

ויש לך עם מי לדבר, אנחנו פה בשבילך...

 

[איחוד האחת]

לולי יקרה

מה קורה? משהו מיוחד? רוצה לדבר על זה? אם לא תספרי ולא תשתפי, והכוונה לאנשים שסביבך (החבר המקסים שלך, אחיות, חברות, אבא או מישהו אחר)איך יוכלו לדעת... לא לכל אחד יש את הרגשיות להבחין... בטוחה שיש מי שיכול ורוצה להיות שם בשבילך, אבל את צריכה לשתף ולתת להבין שאת שזקוקה... וכשאת מחייכת ומשדרת שהכל בסדר,איך אמורים לדעת מה קורה לך בתוכך? מכירה את "הפטנט" הזה של לשדר שהכל בסדר, ואני הכל יכולה ומסתדרת לבד... הייתי שם... אבל הוא לא נכון... בקשי עזרה גם אם קשה לך לעשות זאת, ונסי לעשות משהו למען עצמך. משהו שאת אוהבת ויכולה להוציא דרכו את הרגשות הקשים, כמו שהציעו לך כבר. שתפי גם אותנו, אנחנו כאן בשבילך... מחבקת אותך חיבוק גדול ושולחת לך המון כוח.

 

[איחוד האחת]

הרגשיות = היכולת להרגיש...

זה פשוט התחבר לי לקיצור..

 

[לולי80]

זו פשוט

תקופה כ"כ לחוצה בלימודים... יש עכשיו המון פרזנטציות, ולא כ"כ הולך לי.. ואין מה לעשות אני כמו ילדה מוגבלת, יש לי צרכים מיוחדים.. אני צריכה שידברו אלי בצורה מסויימת אחרת אני לא מבינה מה אומרים לי... ז"א אם מדברים אלי בתקפנות או בצעקות אפשר לשכוח ממני... אני צריכה חום ואהבה ואז אני פורחת... המנחות שלי לא יודעות את זה ולא מבינות את זה (ואני לא מתכוונת להגיד להן את זה... )אז הן מדברות כמו שהן מדברות ואני ישר נאטמת ולא מבינה... ואין לי פרוייקט... ואני כולי לחוצה . וכמו שאמרת איחוד בן זוגי אכן מבין ומדהים... אבל אני צריכה motherlove ובסוף יום כשאת תשושה ומותשת מלבד החיבוק המדהים של בן הזוג... אני פשוט צמאה (צמאה = זה המונח היחיד שפשוט מתאר בדיוק את הרגש הזה) לחיבוק מבין אוהב ועוטף של אמא... אני צריכה דאגה אימהית..... אני מסתכלת למנחות בעיינים : לאחת מהן אין בכלל את הניצוץ האימהי (הופתעתי מאוד לשמוע שהיא אמא העיינים שלה ריקות) השנייה יש לה מאוד את הניצוץ הזה... אבל היא כנראה לא "רואה" אותי... אני מרגישה שהם פשוט לא אוהבת אותי, כל דבר שאני עושה לא טוב ואין להן שום ציפיות ממני... וההרגשה הזו... פשוט קורעת אותי... "מאכילה" שוב ושוב את המקום הזה בי ש"יודע" כמה אני שווה וששוב כולם צודקים ואני לא שווה כלום. הם "רואות" את האמת - אני אוויר . כלום... ושוב, בןזוגי הכי מבין הכי אוהב הכי הכי הכל...(מה הוא עושה איתי?!)... אבל אני צריכה את "זה".... תודה לכולכן על התמיכה אתן מדהימות...

 

[גליה0]

לולי

זו כנראה תקופה כזו - לחץ בלימודים, מחשבות רצות לכל מיני מקומות... שולחת לך חיבוק גדול בתקוה שהכל ירגע, בהצלחה גדולה בפרזנטציות

 

[איחוד האחת]

לולי ילדונת חמודה...

בתקופות לחוצות ההגנות יורדות והכל נראה רע כל כך וקשה עוד יותר מתמיד... את בתקופה לחוצה, לכן הדברים מאבדים קצת את הפרופורציות והאזון הכללי מופר... את מחפשת את האהבה האמהית ואת החיבוק האמהי והוא אינו עוד... לצערי, עלייך להתרגל לעובדה הזו, ללמוד לחיות איתה בשלום, ולקבל את החום והאהבה מהסובבים אותך ואוהבים כל כך. מבינה את הכאב ואת הצורך אבל צריך להסתגל לעובדה המרה ולהמשיך הלאה... והכי חשוב, ללמוד לאהוב את עצמך, להגיע למצב בו תקבלי את הכוח והחיזוקים מתוכך ולא ממקור חיצוני... אינך מוגבלת, את פשוט בתקופה קצת קשה והרי את יודעת שיש ירידות ועליות, (וכבר היו כאלו גם בתקופה קודמת שלך...) אז הרשי לעצמך את הקושי עברי אותו וחזרי לעצמך... והמנחות?! שתחשובנה מה שהן רוצות, את הרי לא תשארי איתן לנצח, הן דמויות חולפות בחייך. מה זה חשוב בכלל מה הציפיות שלהן ממך? וחוץ מזה את הרי לא באמת יודעת מה הן חושבות עלייך?! הרי זה מה שבהרגשה שלך... ואולי אין זה ממש כך?... התמקדי יותר בענין הפרוייקט, ופחות במה שהן חושבות עלייך. נסי לפנות לחברייך ללימודים ולהיעזר בם כך שתוכלי לסיים את ענין הפרוייקט. את שואלת מה עושה מה עושה איתך בן- זוגך?! פשוט רואה את מה שאת מתקשה לראות... אולי תשאלי אותו ותדעי גם את כמה את נהדרת...

 

[Darkmatter]

לולי ../images/Emo201.gif

זה מדהים כמה שאני מבינה איתך כי אני ממש כזאת. אני גם לא יכולה שלא מסבירים לי בצורה ממש ממש עדינה ושקטה. ויש לי כל הזמן את החשש הזה שלא אוהבים אותי ושחושבים שאני איזה יצור. וכנ"ל גם בעניין הבן הזוג. אני מנסה לשנות את זה. בסה"כ אני מאמינה שאנחנו לא כאלו דפוקות ובעייתיות כמו שאנו חושבות שאנחנו. צריך לנסות לשנות צורת מחשבה. ולהסתכל על הדברים בפרופורציות. זה קשה בהחלט, אבל צריך לעבוד על זה. ומה שאת עדיין לא אוהבת בעצמך, את צריכה לנסות לשנות כדי שתלמדי לאהוב את עצמך. בקיצור, בגלל שאני כ"כ מבינה אותך ויודעת עד כמה זה מכאיב קבלי מיליון:

 

[צבעונית1976]

../images/Emo14.gifיקרה!

כואב לשמוע....כל כך מובן החוסר הזה באשר את....אל תתני להם לראות שאת חלשה...כי....את הכי טובה....מקווה שתתגברי על החסר....כן מכירה את ההרגשה הזו שהולכם לא משנה איפה ןמרגישים כל כך חסרי אונים בלי אמא! הלוואי ויכולתי לחבק אותך ככה ככה חזק....