מדברות אימוצית
היום בארוחת הצהריים אכלו עם הנסיכות שני הילדים של השכנה (בת חמש וחצי ובן ארבע) שאומצו מרוסיה. השיחה נסבה על הנסיעות הצפויות של כל אחת מהמשפחות בחופשה. ואז הקטנה שלי שואלת אותי מי נולדה הראשונה, הבת של השכנה או הבת של חברים אצלם התארחנו השבוע.
למשמע השאלה הבת של השכנה אומרת: " אתם יודעים שאני לא הייתי בבטן של אמא שלי? הייתי בבטן של אשה אחרת".
הבנות מסבירות לה שגם הן לא היו בבטן שלי, הקטנה אומרת לה שהיו בבטן של... (אומרת את שם המולידה) והגדולה מוסיפה: אנחנו כולנו מאומצים. מאמי אימצה אותנו ואמא שלך אימצה אותכם.ואז שואלת:
ומה קרה לאמא הראשונה שלך? הבת של השכנה עונה: היא מתה (זה לא מה שסופר לה אבל כנראה שכך יותר קל לה להתמודד עם הנטישה).
הקטנה שלי: מה היא מתה? אז לא תוכלי להכיר אותה. את יודעת שבגיל שמונה עשרה אנחנו נוכל ליסוע לפגוש את....
הבת של השכנה: אפשר לסוע אתכם?
הבת שלי: לא. אנחנו באנו מאפריקה ואת מרוסיה. את צריכה לסוע לרוסיה אבל את לא יכולה כי האמא הראשונה שלך מתה.
הילדה: היא לא מתה. אמרתי בסתם.
הגדולה שלי: אז מה קרה לה?
אני רואה שהקטנה מתפתלת ולא יודעת מה להשיב ואומרת שהיא לא יכלה לגדל אותם.
הקטנה שלי אומרת: את יודעת, זה דווקא טוב. כי אחרת לא היינו נפגשות. את היית נשארת ברוסיה ואני באפריקה.
הבת של השכנה חוזרת אחריה: נכון. זה טוב ון עוברות לתכנן את המשחק במשפחה אותו תשחקנה עם סיום הארוחה.
היום בארוחת הצהריים אכלו עם הנסיכות שני הילדים של השכנה (בת חמש וחצי ובן ארבע) שאומצו מרוסיה. השיחה נסבה על הנסיעות הצפויות של כל אחת מהמשפחות בחופשה. ואז הקטנה שלי שואלת אותי מי נולדה הראשונה, הבת של השכנה או הבת של חברים אצלם התארחנו השבוע.
למשמע השאלה הבת של השכנה אומרת: " אתם יודעים שאני לא הייתי בבטן של אמא שלי? הייתי בבטן של אשה אחרת".
הבנות מסבירות לה שגם הן לא היו בבטן שלי, הקטנה אומרת לה שהיו בבטן של... (אומרת את שם המולידה) והגדולה מוסיפה: אנחנו כולנו מאומצים. מאמי אימצה אותנו ואמא שלך אימצה אותכם.ואז שואלת:
ומה קרה לאמא הראשונה שלך? הבת של השכנה עונה: היא מתה (זה לא מה שסופר לה אבל כנראה שכך יותר קל לה להתמודד עם הנטישה).
הקטנה שלי: מה היא מתה? אז לא תוכלי להכיר אותה. את יודעת שבגיל שמונה עשרה אנחנו נוכל ליסוע לפגוש את....
הבת של השכנה: אפשר לסוע אתכם?
הבת שלי: לא. אנחנו באנו מאפריקה ואת מרוסיה. את צריכה לסוע לרוסיה אבל את לא יכולה כי האמא הראשונה שלך מתה.
הילדה: היא לא מתה. אמרתי בסתם.
הגדולה שלי: אז מה קרה לה?
אני רואה שהקטנה מתפתלת ולא יודעת מה להשיב ואומרת שהיא לא יכלה לגדל אותם.
הקטנה שלי אומרת: את יודעת, זה דווקא טוב. כי אחרת לא היינו נפגשות. את היית נשארת ברוסיה ואני באפריקה.
הבת של השכנה חוזרת אחריה: נכון. זה טוב ון עוברות לתכנן את המשחק במשפחה אותו תשחקנה עם סיום הארוחה.