הממ.
'ניו יורק- רפיח' יצא כסינגל בקיץ 2001, אם זכרוני לא מטעיני, מה שהופך אותי לילדה קטנה בת 14 (ופטרייה ב-ה"פ הספר, גם), שבילתה את רוב יומה מול הטלוויזיה וניוונה את מוחה בשיטתיות מהנה משהו. ישמרני השם, חשבתי אז שמנדלסון כה מאגניב וכוסון. ואז... גדלתי. והתחלתי לחשוב אחרת. שייגעצ הם להקה שאפשר להנות ממנה כשאתה ממש שיכור, או ממשממש עייף, עד כדי כך שאתה פשוט מנענע את ראשך בקצב רצחני (תשאלו את אתי ולין, הן היו איתי בהופעה של 'ליידי די', ואת קטיה, שהייתה איתי בעברי לידר, שם כולם חשבו שאני על אקסטות, או משהו, הממ), לא משנה מה אתה שומע, אתה פשוט... זז (אני חייבת לישון מידי פעם, חייבת. ;

. בכל מקרה, ישלי תמונה מנטאלית של מנדלסון ושאר חבריי הלהקה הכעורים מנגנים במשאית זבל פוטוגנית. אח, ימי התום (לא, אין פואנטה להודעה. אלך לי להתקלח, ואז אגרור את עצמי לקופ"ח. יאיי. X

.