פיזיקאי ששמו הויל, אם אני לא טועה,
הגה ברוב חוכמתו משל המפריך את תיאוריית האבולוציה כביכול, ובה ההסתברות שסופת טורנדו העושה את דרכה דרך מגרש גורטאות ומשאירה מאחוריה מטוס בואינג 747 מושלם, שקולה להסתברות שיצור חי כלשהו ייווצר בדרך המקרה, או להסתברות שאיבר מורכב כל כך כמו עין אנושית, למשל, יווצר במוטציה מקרית. המשל מטעה (וטיפשי), אבל לא בגלל שהוא אינו נכון: ההסתברות שמטוס בואינג 747 יווצר ביד המקרה אכן שקולה להסתברות שיצור חי יווצר באופן דומה, או שאיבר מורכב יווצר בעקבות טעות גנטית. המשל מטעה וטיפשי כיווון שהוא מפגין אי הבנה מעמיקה בנוגע לתיאוריית האבולוציה, וחוסר אמון מדהים בקהילה המדעית. הרי אם באמת כל ההסבר של דארווין היה נשען על כמות כה גדולה של מזל וארועים שההסתברות להתרחשותם כה אפסית, האם באמת היו דנים בתאורייה שלו מעל למאה שנים לאחר מותו? אם תיאוריית האבולוציה הייתה באמת יכולה להסתכם במשל הפשוט הזה, דארווין לא היה נחשב כאחד האנשים החשובים בהיסטוריה המדעית, אלא כתמהוני משונה ותו לא. ובקיצור, אקראיות ומקרה משחקים תפקיד קטן מאוד בתיאוריית האבולוציה. הברירה הטבעית היא הקלף החזק של דארווין, קלף שחרף כל האלטרנטיבות שהוצעו, עודנו חי וקיים, קלף ששרד מעל למאה שנים של בדיקות מדוקדקות של מדענים ספקנים (ותעמולה שקרית של בריאתנים נבזיים). אני ממליץ על ספריו של ריצ'רד דוקינס.
