מגמגם חדש :)

Igmenton

New member
מגמגם חדש :)

שלום לכולם! שמי יגאל, אני בן 22 ואני מגמגם! (זה החלק שבו כולם אומרים עד כמה הם אוהבים אותי
) מאוד הפתיע אותי לקרוא פה חלק מן ההודעות. בתור בנאדם מגמגם אני מכיר את כל ה"שטיקים" שאני פיתחתי לעצמי, אם זה החלפת מילים, שינוי סדר של מילים, להגיד את המילה התקועה בשפה אחרת (אני דובר 3 שפות), ואפילו לעשות קול מצחיק כדי להוציא את המילה החוצה. לא היה לי מושג שגם אצל אנשים אחרים יש את המחשבה הזאת בראש שניה לפני שהתור שלהם בסופרמרקט מגיע אל הקופאית. אני אציין פה שגם אבא שלי מגמגם, כך שאתם יכולים לקרוא לגמגום שלי תורשתי. מאז שאני זוכר את עצמי אני מגמגם, אני יכול להעלות פה עשרות תאוריות לגבי איך ולמה זה קרה. זה לא משנה אם זה בגלל שהגננת בגן הייתה רעה אליי, או כלב גדול שקפץ עליי כשהייתי קטן. בסופו של דבר - אני מגמגם. חשוב כבר עכשיו לציין שבדרך כלל הגמגום שלי לא כבד מידי והדיבור יחסית שוטף. אלב כמו שנאמר כאן לא פעם, זה לא משנה אם הגמגום כבר או חלש יחסית, זה משנה איך הבנאדם תופס אותו. כשהייתי יותר קטן הגמגום הפריע לי הרבה יותר, לווא דווקא בגלל הגמגום עצמי, אלא יותר בגלל הדרך שבה הסביבה המיידית הגיבה אליו. זאת הסיבה שאני עדיין מריץ משפטים שלמים בראש לפני שאני קונה כרטיסיה :) כשעליתי לכיתה י', רציתי להתחיל את התיכון "כמו שצריך" זאת אומרת, עם המראה הנכון, ובלי הדיבור הלא נכון :) אז בחופש הגדול לפני תחילת השנה נרשמתי לטיפול אצל קלינאית תקשורת (ברברה דם). אני חייב להגיד שהדבר היחיד שאני זוכר מהטיפול הארוך הזה זה ההשכמות היותר מידי מוקדמות (5 בבוקר בחופש הגדול !!) והנסיעות הארוכות... בתקופה של הטיפול עצמו כן חל שינוי, אבל לאחריו חלה נסיגה למצב ההתחלתי. אני בטוח שלהרבה מכם שניסו טיפולים אלו ואחרים הבעיה מוכרת, יש הקלה התכיפות ועוצמת הגימגום אבל זה דורש להיות מודע כל הזמן לדיבור שלך. לי אישית זה היה נורא קשה. כמו כולם גם אני התגייסתי לצה"ל... אלא שהחלטתי שהגמגום לא יכתיב את מהלך חיי ולא את ההבחירות שלי. כך שקרה שאני, כן כן אני, ההוא המגמגם, הביישן, נהייתי מדריך חובשים. לא יודע מי מכם היה פעם בקורס חובשים או שמע עליו... אבל אני לא הפסקתי לדבר, אם זה בתקופת ההכשרה שלי, שבמהלכה היינו עושים כל הזמן סימולציות של שיעורים, או סתם מתעסקים ביכולות הדרכתיות (כל מיני סדנאות שבין היתר התמקדו בקול) וכמובן אחרי זה מול כיתה של 20 חיילים שעליי מוטלת האחריות להעביר להם את הידע ובעתם להכשיר את כולם בדרך המקצועית ביותר. לא רשמתי את כל זה כדי לטפוח לעצמי על השכם. אבל ברגע שהגמגום הפך להיות משני מבחינתי (כי יש דברים אחרים חוצמזה, ללמוד את מערכי הישעור, לעבור על ההעשרות, לתרגל את החלק המעשי, לחשוב על הסברים, ולשמור על השיעור מעניין כל הזמן) ושהגעתי מעמדת "כוח" שאני כביכול המפקד, ואליי לא מתחצפים ובטח שלא צוחקים !! (חי בסרט :)) אז הגמגום כמעט ונעלם. למרות שכן יצא שגימגתי מול כל הכיתה, וכל פעם שקיבלתי כיתה חדשה היה את הפעם ההיא שניתקעתי באמצע משהו קלטתי את הפרצופים של כולם. מבחינתי זה היה הגמגום שהציג להם את כל השאר :) מרוב שנסחפתי עם ההודעה שכחתי מה רציתי להגיד פה... כמה דברים: 1. האם יש כאן מישהו שהשתתף בקבוצה של ברברה דם בקית של שנת 2000? 2. תלכו אל הבחורה הכי כוסית שאתם מכירים, אבל הכי יפה, הכי בטוחה בעצמה - הכי מושלמת. תשאלו אותה לגבי איזה חלק (פיזי, או התנהגותי) בעצמה היא לא בטוחה ותגלו שיש כזה דבר. (זה באמת עובד ניסיתי :)) מה שרק בא להוכיח שלכולם יש משהו שהם היו רוצים לשנות- כולם דפוקים 3. אצלי כמו לרוב האנשים פה הגמגום מחריף במצבי לחץ, אבל הוא גם מחמיר הרבה יותר אם אני שיכור/מסטול (לא חינוכי אבל מה לעשות) רציתי לשאול האם מישהו מכם הבחין בהחמרה בגמגום אחרי שימוש במשהו "מערפל הכרה" :) אתם כולכם יפים כולכם מיוחדים וכולם מגמגמים - אז מה?! :)
 

שמחה99

New member
דבר ראשון: אני מוחה בתוקף! ../images/Emo88.gif

על כותרת ההודעה שלך!
יש לנו משתתף/חבר חדש בפורום ולא 'מגמגם' חדש! כתבת סיפור התמודדות ראוי להערכה על עצמך. הגמגום לא מזהה שלך! אתה יגאל, בן 22, סופרמן בצבא, מוכשר, נחמד וכו' וכו'... ו---- כן, גם מגמגם. אתה בטח מסכים איתי שהגמגום הוא רק תכונה נוספת לכל המעלות שלנו... וזה גם משתקף בתוכן ההודעה, רק הכותרת היא זו ששידרה את ההפך... כל הכבוד! מורידה את הכאפיה בפני ההתמודדות המכובדת, ההצלחה והביטחון העצמי שלך...
הרבה אנשים ('אנשים', לא 'מגמגמים'
) משיגים את מה שאתה השגת כבר בצבא, רק בשלב מאוחר יותר של חייהם. אחרי לימודים או אפילו רק בעבודה... אנחנו חייבים להדגיש את הצלחותינו, את ההשגים ולהמעיט מערך הכישלונות... זה מתכון בטוח להערכה עצמית גבוהה ולהצלחות נוספות... לא השתתפתי בקבוצת ברברבה דם
, אבל יש פה אחרים שכן. יהיה לך עם מי להחליף חוויות...
בטח. לכל אחד יש את הפגמים שמנסה להסתיר, הפגמים שכואב לו שמישהו מגלה. גם לבנות, אבל גם לבנים!
(פמיניסטית שכמוני
). הנה, עוד סיבה למה לא להרבות בשתיית אלכוהול...
ודווקא אני שמעתי על אנשים שמדווחים על שיפור ברמת הגמגום בזמן שיכרות או התמסטלות.
השאר עמנו... יש לך הרבה בינה לאלף אותנו... הגמגום באמת לא צריך להכתיב לנו את בחירותינו
 

קסאיי

New member
אממ

היי :) אממ בקשר לזה שמשתכרים אז זה מחריף את המצב.. אצלי זה ממש להפך בגלל שאני לא לחוצה שאני שיכורה ובגלל שאני לא חושבת על זה אני לא מגמגמת בכלל.. וגם שמעתי את זה על עוד מישהו מהשכבה שלי שמגמגם וחברים שלו דיברו על זה אז זהו. :)
 

Igmenton

New member
אז תכל'ס...

התכוונתי שהגמגום מחמיר כשאני מסטול.... שוב פעם- לא חינוכי, אבל אל תשפטו אותי! :)
 

שמחה99

New member
גם לך מגיע ../images/Emo140.gif

חדשה, הא? היית משתתפת סמויה ויצאת מהמאורה או שגילית אותנו למזלנו?
מוזמנת להשאר, לספר על עצמך, אם תרצי וסתם להשתתף...
 

קסאיי

New member
../images/Emo13.gif

חחח כן אפשר להגיד שהייתי משתתפת סמויה..:) אממ קוראים לי עפרה ואני בת 17 :)
 

Igmenton

New member
אני מוחמא + מסמיק :)

:) הצחיק אותי ההערה הפמינסטית שלך (או למעשה, שלי) אבל אני מקבל אותה. מההודעות שקראתי פה, עולה התמונה של חוסר ביטחון עצמי כמעט בכל תחום. מן הסתם שאני מבין ומתחבר לזה, אבל חבר'ה, לא צריך להלקות את עצמנו, אחרי שקראתי את כל ההודעות של נטלי נהיה לי מאוד עצוב, א) כי מן הסתם אני מבין בדיוק מה היא עוברת (גם אם אני מתייחס לדברים אחרת, עדיין אפשר לזהות את הטירגרים שגוררים את התגובות, הטריגרים אותם טריגרים- התגובות שלה אחרות) ב) להדיע למצב שחברים שלך ובני דודים לא יודעים שאתה מגמגם...נראה לי סוג של הסתגרות, ואפקט מעגלי משהו. ודווקא ליד חברים שלי טובים או בני משפחה (אנשים שיודעים שאני מגמגם) אני "מרשה לעצמי יותר" וגם אם אני נתקע, או יוצא איזה פרצוף מצחיק אז אני ממשיך הלאה ומקסימום צוחק על עצמי (אחד הכלים הכי מועילים שלמדתי - הומור). ברור שאני עדיין חושב על הסדר של המילים, ואני עדיין מחליף מילים ונתקע לפעמים. אבל בסופו של יום אני לא נותן לגמגום להחליט בשבילי את כל ההחלטות!
 

Impious

New member
קודם כל,

ברוך הבא
אתה נשמע לי בסדר אתה
אגב, גם אני שמעתי ששימוש בסמים\אלכוהול מעלה את השטף. אז התפתיתי
עישנתי אצל חבר קצת מריחואנה, בהתחלה הגמגום שלי יצא שונה, הכוונה שבמקום תקיעה חזרתי על אותה הברה. אחרי חצי שעה בערך חפרתי לכולם בשכל וביקשו ממני לשתוק
אמנם החוויה הייתה משחררת אבל זאת (לפחות לדעתי) בריחה מהמציאות נטו. כך שאני לא הולך לנסות את זה שוב. יום טוב
 

דור6

New member
יגאל אהלן

מה נשמע אני דורון וגם אני הייתי בטיפול בשנת 200 זה היה בגבעתיים בחופש הגדול אני לא זוכר אותך אם היית איתי .בכל אופן אני הייתי מגמגם קשה מאוד לפני הטיפול ואחרי אני היום לאחר כמעט 7 שנים מגמגם בינוני לפעמים קל תלוי בזמן.....אני ההפך הגמור ממך כל משפט שאני מוציא אני חושב עליו 100 שנה בייחוד מול בחורות .עדיין לא הייתה לי חברה וכן אני בגילך 22 למרות שכבר אני מתחיל היום יותר לזרום...אבל מגמגם מה לעשות....כל מצב דיבור שלא הולך לי אני עושה לעצמי משפט שדה אחושרמוטה... בקיצר לא קל לי להגיע לנקודה שלך בימים שאני במעין אווירה של לשים זין על כולם אני מדבר סבבה אבל כשאין בטחון ......הגימגום בקרקע....אני הכי עושה לעצמי תמוות מול בחורות שאני מחבב כשאני אומר מילה או שתיים שיוצאות לי מעוות אני מרגיש חרא...........
 

Igmenton

New member
אני לא הייתי בגבעתיים

אני לא זוכר איפה זה היה, אבל בטוח לא בגבעתיים, איפשהו בפרירפריה לפי דעתי....
 
למעלה