מגיע למבוי סתום

[מקפיצה]

בלי הטפות

פעם כשהייתי במצב שלך ייחלתי יותר מכל דבר לשיקוי קסמים שיוציא לי את ההוא מהראש ומהלב ויאפשר לי לחזור לחיות את מה שעד שפגשתי אותו האמנתי שהם החיים שלי. בסוף בחרתי לפרק, "בחרתי" זו הגזמה אם מתכוונים בבחירה להפעלת שיקול הגיוני, ההגיון היה מאוד רחוק מהבחירה הזו. המשפט שהכי דיבר אלי היה משפט שקראתי פה באינטרנט "לפעמים ללב יש הגיון שגם המח אינו מבין". זה בעצם המשפט היחיד שמאפשר לי לנסות להתחבר לבחירה שלי. בהסתכלות אחורה, הזמן היה השיקוי היחיד שיכולתי לקחת. לחכות אם ההחלטה, לראות מה עולה בגורלה של ההתאהבות אחרי חצי שנה, שנה, שנתיים. אבל לחכות היה כרוך בלקיחת סיכון גבוה מדי לאבד אותו, בלחיות בשקר עם זה שלצידי, בלהתפתל ולהתפתל לכל הכיוונים. לא יכולתי לחכות. למדתי הרבה דברים בדרך, דברים שלא הייתי לומדת בדרך אחרת. אם לחיות פירושו ללמוד אז כנראה שחייתי יותר. החיים איתו שונים מהחיים עם ההוא שהיה שלי. בחלקם טובים יותר ובחלקם פחות. הילדים עברו זעזוע אבל הסתגלו. קשה לומר שהם היום מאושרים פחות ממה שיכלו להיות. יכול להיות שהם חושבים כך או יחשבו כך בעתיד. אתה רואה, הדבר האחרון שאני יכול לעשות זה להגיד לך מה לעשות. אז כמו שהבטחתי, בלי הטפות. מקפיצה...

 

[סלעית 44]

הכנס האור לחייך../images/Emo42.gif

אומנם כתבת המשך יבוא.., אך לא יכולתי שלא להגיב. גרעין שסוע!!?? אם כן מלכתחילה היה קונפליקט? או המפגש יצר הקונפליקט? המטאפורה - קרש יבש - ועכשיו מלבלב. אסוציאציה ראשונית שעלתה במוחי, - בקלפי הטארוט ישנו קלף הנקרא "אס המטות". בקצרה אספר את פירושו- כוח, עוצמה, שינוי כיוון, אקטיביות והתחלה חדשה. שמחה בשבילך, ישנם רבים שאינם חווים זאת. הארה - הכנס האור לחייך - מכוון לדבריך "...הסיפור שלי מגיע למבוי סתום... אין בו מרחב התפתחות.."" אם כך מי חוסם את האור מלהכנס לחייו??? בהצלחה

 

[לא יודע ולא מבין]

מה אגיד ומה אספר

אז היה לי יום קשה וסוחט יש אימרה סינית שאומרת, עייף את ידיי והנח לליבי היום ליבי סחוט, כיוון שקיימתי את השיחה עם אישתי לא היה קל בלשון המעטה, אבל אבן נגולה מעל ליבי ואתם יודעים מה? היא לא הופתעה היא ידעה כבר שנים שזה בא ומתקרב שנינו היינו עסוקים בכדי לדעת ולראות כל אחד חי בבועתו והבועות הלכו והתרחקו אמרה שקשה לה אבל מבינה שלא היה מנוס מכך היא בכתה וגם אני בכיתי, כיוון שנגמר פרק שהיה בו גם טוב. אמרה ששנינו טיפשים שלא פירקנו קודם, למרות הכאב. ואין חזרה כפי שחבר אחד כבר כתב כאן וכפי שזה בא לידי ביטוי בסיפור והקטע הקשה לפנינו, כן, הבנות שהן כבר גדולות. אני לא יכול להגיד שאני שמח ולמען האמת אני לא יודע מה אני מרגיש, זה מבולבל, אבל לא אשכח את ההתיחסויות שלכם כאן, כיוון שלעולם לא יכולתי לשתף ולא אשתף אף אחד במה שעובר עליי, מלבד... אזכור את תא הוידוי הזמני הזה, וכשאתעודד ואתאושש, מקווה לחזור לשתפכם גם בשמחות ולא רק בצער. מאחל אהבה לכולם.

 

[סלעית 44]

סיום ובתחלה

המשך ללבלב. בהצלחה!

 

[september]

אני

מקפיצה למעלה שוב את השרשור הזה.. לא יודעת למה, אבל בתחושה שלי הוא חשוב מאד, חושב כל מה שנכתב כאן, כל הדעות והמקומות שהובאו. וחשוב שיקראו אותו כמה שיותר.. ובהצלחה. יש עוד דרך ארוכה לפניך אני מניחה. אבל כפי שאמרת, נגולה אבן מעל ליבך ברגע שלקחת החלטה ועמדת מאחוריה.. ספטמבר

 

[הזאתי]

יש לך מזל להפרד מאישה נפלאה

אני מאחלת לך ולאשתך (לשעבר?) שתצליחו להפיק מזה רק טוב, ואושר. נראה לי שלמרות שדרכיכם נפרדות, לאחר שהסערה תשקוט, תוכלו להמשיך להיות חברים טובים, והורים נהדרים לילדות שלכם. הרבה מזל, הצלחה אושר וכוח,

 

[ציפורדרור]

גם לי יש בשבילך סיפור ../images/Emo9.gif

סיפור נחמד , לקוח מהמקורות היהודיים, מסיפורי חסידים. הסיפור הוא על אישה עצובה שהחליטה לקנות לעצמה מתנה היא נכנסה לחנות הכובעים והחלה לחפש לעצמה כובע יפה חיפשה וחיפשה מדדה ומדדה והינה ראתה כובע עם נוצה גדולה היא חבשה את הכובע לראשה וחיכה חיוך גדול ורחב הכובע הלם אותה. והמוכרת אמרה לה "כמה שאת יפה " והאישה היתה מאושרת

היא קנתה את הכובע ויצאה מהחנות היא פגשה את הזבנית במכולת שאמרה לה -"כמה שאת זוהרת היום" והאישה היתה מאושרת היא פגשה את הסנדלר שאמר לה " את נראת נפלא היום" והאישה היתה מאושרת,ומחייכת היא פגשה את האופה שאמר לה "את היום מקסימה" והאושר הציף אותה עוד יותר היא פגשה את העגלון שקרא לקראתה "היי חביבה כמה נהדר היום זיו פניך" והיא התמוגגה משמחה וכשהגיע הביתה - אמא פתחה לקראתה את הדלת ואמרה לה - את היום נראת נפלא והיא השיבה לאמא - זה בגלל הכובע החדש שקניתי! ואמא שאלה : כובע ? איזה כובע? הושיטה את ידה לעבר ראשה, נגעה ונגעה בתלתלי הזהב, והרגישה - שהכובע לא היה שם. היא רצה חזרה לחנות הכובעים והינה הכובע מונח על הדלפק. הבינה שהשאירה אותו שם במקרה ליד הקופה לאחר ששלמה . לא יודע ולא מבין - זו מתנתי לך - קח לך את הסיפור איתך לכל מקום שתלך הכוח טמון בתוכך ! ושתהיה דרכך צלחה.