מגיע למבוי סתום

[לא יודע ולא מבין]

מגיע למבוי סתום

הסיפור שלי מגיע למבוי סתום...אין בו מרחב התפתחות אני מתרוצץ בין שתי מהויות ישות אחת ראציונלית עניינית ומציאותית והשנייה רוחנית רכה המפרפרת בתוך הישות הראשונה מפגש עם אישה שנייה מבקעת את הגרעין השסוע בתוך שתי המהויות... אני מרגיש כמו קרש יבש של גדר שפתאום התחיל לפרוח כל כך הרבה בדידות כל כך הרבה שנים המשך יבוא...

 

[adam33]

במילים אחרות

גילית איך אהבה צריכה להיות ונשאלת השאלה. 1.האם השתדלת באהבה שהיתה לך? 2.האם אהבתך ברת תיקון? 3.האם תותר למען תיקון? 4.האם אהבהתך העכשוית תהא כמו הקודמת בסופו של דבר. אכן אהבה זה משהו מבלבל והחוכמה זה תמיד להיות יועצים למה שקורע אותך בלב. מקוה אני שתדע לקחת את הדרך הנכונה בשבילך ובמיוחד אחרי מחשבה רציונאלית על כל חלקיה. שיהיה לך בהצלחה ..

 

[חתלטולי]

תגובה שבלונית

כל השאלות שלך מיותרות, התשובה נעוצה בפתיח שלך: "גילית איך אהבה צריכה להיות" ועל זה אמרו "שתיקה יפה לחכמים"

 

[לא יודע ולא מבין]

נכון, גיליתי ומחפש את הכוח

עם אשתי הכל כבוי, היה ניסיון שווא. נכון, רוב הסיכויים שגם במערכת החדשה עשויה להיכנס השיגרה...אז מה? לוותר עליה? לחסוך מעצמי את מימושה? זו סיבה? ואם כן, לחיות מת? ורק המחשבה הראציונלית היא זו שמפריעה לי לממש את מאוויי. אז לתת לראציונליות להמשיך לנהל את חיי כפי שעשיתי "טוב" עד כה? לא עזרת, ובכל זאת תודה על הכוונה.

 

[הרה48]

למה לחפש רחוק?

מאז כתבת, אני מתאפקת להגיב מהסיבות שלי. ובכל זאת החלטתי לא לתת להגדרות שהגדרתי לעצמי להכתיב ולו רק כדי לנסות להאיר במשהו את הדילמה אותה אתה מעלה ברמה העקרונית ולא העניינית, קרי הקונפליקט בו מצוי כל אחד מאיתנו והרגישים והאוטנתיים במיוחד יותר מהאחרים. וחבל שהמתבונן לא נמצא בימים אלה כאן, איתו יש לי ויכוח מתמשך בעניין הזה. והיכן הנשים שהתיחסו בשבוע שעבר "לתגובות הנשיות" ו"לתגובות הגבריות" והנה באים כאן שני גברים ומנפצים לנו את דמות המאצ'ו המצוי, מה שרק מעיד שההבדלים בין הנשים ולגברים לא גדול, רק הביטוי החיצוני שונה "כמצופה" מהחינוך ומעיצוב המחשבה שלנו. ולמה לחפש רחוק, כאשר הכוח טמון בידיך ולא מחוצה לך. אמרו לי שלא יכול הוא הבן-דוד של לא רוצה. הכל מתחיל מהראש... למה בגיל 20 יש לגיטימציה לאהוב ולממש ובמצבים אחרים לא. גם כאן רק האני מחליט לטובת איכות חייו ולא כדי למלא ציפיות שגדלנו עליהם ומנסים ונאבקים בהם. יש לי עוד הרבה מה לכתוב על העניין, אבל מאמינה שמי שבאמת רוצה לעשות עם עצמו משהו, רק בו טמון הכוח ובמידת האמונה שלו בעצמו. מימשתי מספיק תוכניות "שתפרו עבורי"...והיום אני חיה לי מיום ליום כיוון שאת הנבואה לא הנחילו לי. בהמון אהבה.

 

[איש המערות]

פירוש רש"י - בין קוהלת למשלי

שני הספרים מיוחסים לשלמה המלך, החכם באדם. בקוהלת פרק ז', פסוק כ"ו, נאמר: "ומוצא אני מר ממוות, את-האישה אשר-היא מצודים וחרמים ליבה--אסורים ידיה; טוב לפני האלוהים, יימלט ממנה, וחוטא, יילכד בה." במשלי פרק י"ח, פסוק כ"ב, נאמר: "מצא אישה, מצא טוב". אז במבוי הסתום בו אתה חי עם האישה מקוהלת, מצאת את האישה ממשלי ויטב לך. עד כאן פירוש רש"י.

 

[שובר הגלים]

וזולגות הדמעות מעצמן

מוכר לי יותר מדי טוב..ואני כמו דג מפרפר ברשת, מבוהל, מבועט, וגם כשרואה את החור שברשת מנסה לשחות לשם ולא מצליח להגיע. אני הולך לטיפול, מסתייע בעזרה מקצועית, מקווה לראות את האור.

 

[לא יודע ולא מבין]

אני דווקא רואה את האור

את האור אני רואה ומושיט את ידי וכל פעם מתקרב עוד מעט וכל פעם אומר שהפעם אגיע נוגע, נכווה ונסוג מתגבר על הכוויה מתבשל מתבגר ומתקרב שוב ומקווה להגיע

 

[שובר הגלים]

מדהים

האם זה אתה או אני? גם אם ניסיתי לא יכולתי לתת תאור מתאים יותר למצבי. רואה את האור ומתקשה להגיע אליו.

 

[לא יודע ולא מבין]

לא מנחם אבל,

זה לא מנחם אותי, אבל שמח למצוא עוד גבר שיש בו את המודעות ואת האומץ להודות בחולשותיו. ומשתף את האחרים ללא משוא פנים. אבל אני קרוב מאוד ואין לי כוונה לעצור. כיוון שמשמעות של נסיגה מבחינתי, תהיה חוסר טעם להמשך חיי. כל טוב.

 

[לא יודע ולא מבין]

ההמשך...

מתרוצץ בין שתי הוויות גידי מול שלמה שהם אחד: שלמה: אני מבקש שתיעץ לי, הרי אתה עורך דין, מנוסה, איש העולם, תגיד מה לעשות בקשר אליה. גידי: תראה, שלמה, אני יכול ללכת בשבילך ולנסות לקחת אותה, אבל זה לא יהיה ההישג שלך. אם אתה אמיתי, אתה חייב לעשות משהו בכוחותיך שלך. שלמה: אבל אתה יודע שאני אימפוטנט, פועה בכעס, אני זקוק לשירותך! גידי: אבל שלמה, זה נראה לי נורא אידיוטי, שלמה: אבל למה אתה מצפה ממני, בוכה שלמה, הרי אני בכלל לא איש, אני רבע איש, אולי שליש איש, אילו הייתי קיים לעצמי אתה חושב שהייתי מתחבר לאחד נפוח כמוך, אפס שכמוך., אני בכלל הייתי צריך אותך אילו היו לי כל הכישורים הנחוצים. ואז, כאשר שנינו עומדים ליד הדלת, אני (גידי) אומר לאישה שבדמיוני בחומרה מסוימת: הייתי מצפה שתתני ללקוח שלי איזו הצהרת כוונות... שלמה מתענה. הוא יוצא למסע שבו הוא נמנע מלקחת. שלמה נמנע מכל המעשים שאני, עורך דין גידי, הייתי עושה. שלמה לא רוצה לכתר את האשה שלו בנקיק הסלע. הוא יכול להיפגש אתה רק במרחבים של חופש. בלי שום תמרון.

 

[september]

והיא?

איפה הרצונות והצרכים שלה בתוך כל זה? לדעתי בכולנו חיים להם שני אנשים (או יותר). לפעמים האחד אומר דבר אחד והשני פועל אחרת... אולי הגיע הזמן לברר מה באמת משותף לכל ה"הוויות " הללו שחיות בנו ולהפסיק להתייסר, להלקות עצמינו אלא ללכת למקום שמרגיש לנו הכי נכון(לנו) הכי טוב(לנו) להיות בו?

 

[הרה48]

מזדהה לחלוטין

השאלה שלך אכן לעניין והתגובה שלך - כמו שומעת את עצמי...נכונה ומדויקת לטעמי.

 

[לא יודע ולא מבין]

היא....................

תראי, אני מתרגש כמו ילד בבואי לדבר עליה. היא אוהבת אותי כמו שאני, היא פנויה והסיטואציה הזו בלתי נסבלת מבחינתה ובצדק, אין יחס שווה בין הנתינה שלנו אחד לשני. היא רוצה לממש את אהבתה אליי בדיוק כפי שאני רוצה בכך. אני מייסר אותה בכך שלא נותן לה להיפרד ממני. אני תמיד מוצא את הדרך אליה. ניסיתי כבר בעבר "להתגבר" וכנראה שהקשר בינינו עמוק, החיבור בינינו מדהים מהרבה בחינות. גיליתי שאני קנאי לה ורק הרעיון שגבר אחר יתקרב אליה מטריף אותי. אין לי שום בטחון איזה צורה יתפוס הקשר לכשאפרד (כבר קיבלתי את ההחלטה) אבל יודע שהיא אדם חם נבון ישר ואחראי. חיי אינם חיים בלעדיה היום. חשבתי כבר על הפרידה מאישתי רק חושב על איך לעשות זאת. איך עושים זאת? בלי לפגוע, זה קשה כל כך.............. ואנא, "הטפות" כבר יכול לדקלם אותם.

 

[תקוה או יאוש]

לא הטפות אבל משהו שאתה בטח יודע

שאל לך או לכל אדם שהולך לפרק זוגיות, לעזוב למען מישהו אחר,אלא אך ורק למען עצמו!!!!לך לטיפול, דחק עצמך לפינות הכי אפלות,תן לאיש מקצוע לשאול אותך את השאלות הכי כואבות ולא נוחות, התמודד עם התשובות,אל תוותר לעצמך,ואז הדרך תהיה פתוחה.בהצלחה.

 

[שובר הגלים]

שוב אני תוהה..

שוב תוהה ולא מאמין ממש, האם אתה כותב את הדברים או אני. אז הגעתי לעימות, עם כל החשש מלהכאיב, ולא יעזור כלום, תמיד תאלץ לפגוע בצד השני. אחרי הכל, הייתם שנים ביחד ופתאום, זה לא זה, ואין גלגל להחזיר. אם אתה לא מספיק חזק, עצתי היא לנסות לקבל עזרה מקצועית. אני בחרתי בדרך הזו, בנסיון להתמודד עם עצמי ופחדי, בנסיון לחזק את עצמי שאוכל ללכת בדרך הנכונה לי מתוך החלטה ולא מתוך השלמה עם הגורל.

 

[september]

הטפות?

אני חושבת שאת ה"הטפות" היחידות אתה משמיע לעצמך דרך הייסורים וההתלבטויות שאתה מעלה כאן.. אני לא חושבת שיש מקום של "נכון" ו"לא נכון", בעניינים שבלב, ודומה שאתה הצעד הקשה מכל- ההחלטה- כבר עשית אותו. הביצוע, קשה ככל שיהיה, עדיין קל יותר ברגע שהחלטת, נקטת עמדה ואתה עומד מאחריה.. את הסיפור שלך על כל הניואנסים שבו רק אתה מכיר, לכן אני לא חושבת שיש כאן מי שישפוט או יטיף לך מוסר, אני יותר נוטה לחשוב שכל אחד מביא מקומות שמוכרים לו מנסיון אישי או שמתחבר אליהם בדרך זו או אחרת.. בסופו של דבר עם ההחלטות שלך רק אתה תחיה ולא אף אחד מאיתנו. שאלת "איך עושים את זה בלי לפגוע" ואני שואלת אם במצב הקיים,כבר אין פגיעה בזו שלצידך ושאינה יודעת,ואולי אם היתה יודעת היה מקום לברר ולבדוק למה מלכתחילה מצאת את מה שאתה מכנה האושר שלך במקום אחר ולבדוק מה לא תקין במערכת הנישואים שלכם. השאלה שהייתי רוצה לשאול אותך היא אם הבחירות שלך, ההחלטות שלך לשבור את מערכת הנישואין היו מתקיימות גם אם לא היתה האחרת בחייך, זו ש"בגללה" או "בשבילה" אתה עוזב.. אם היית שוקל את האפשרות הזו גם אם לא היתה מישהי שממתינה לך. זו , לדעתי האישית כמובן, השאלה ממנה כדאי אולי להתחיל לברר דברים קודם כל בנוגע לנישואין שלך ואחר כך לגבי מערכת היחסים האחרת שלך. בהצלחה ספטמבר

 

[מהמר על החיים]

אתמול בצ'ט שמעתי שני סיפורים.

לאיש אחד היה בנג'י, עמד ברחוב והשמיע לאנשים מנעימותיו... יום אחד נקרע מיתר והאיש המשיך לנגן עברו עוד כמה ימים ושוב נקרע עוד מיתר ולמחרת האיש עם הבנג'י ממשיך לנגן... עם שלושה מיתרים עבר עוד יום ונקרע המיתר השלישי ככל שמעטו המיתרים כך מעטו המאזינים העוברים שעצרו להאזין נקרע עוד מיתר והאיש המשיך לנגן עם שני מיתרים עברו עוד ימים והאיש עם הבנג'י ניגן עם מיתר אחר אחד רק איש אחד עמד לרגע...ניסה להאזין למשהו והמשיך מיד בדרכו ואז יום אחד גם המיתר היחיד הנותר נקרע והאיש למחרת התחיל לשיר והאנשים התחילו שוב להתאסף והאיש גילה שהוא יודע לשיר וכך מידי פעם חיבר שיר ועוד שיר והיה למאושר... מה אנחנו למדים מהסיפור?

 

[חתלטולי]

חכם ומקסים

סיפור יפייפה, האם זה לא אותו איש שכתב "מי הזיז את הגבינה שלי? הסיפור אכן יכול ללמד הרבה מאוד אנשים, כמה שהחיים דינמיים, וכמה אין לנו שליטה על השחיקה ועל הדינמיות, נועדנו לזרום עם החיים. לאיש עם הבנג'י היו עוד כשרונות שלא ידע על קיומם ורק יוזמה מתוך כורח הביאה את הגילוי של הכשרון שהיה חבוי בתוכו. מילא לנגן עם ארבעה שלושה מיתרים, אבל דחיל ראבק קח יוזמה ותעשה משהו עם החיים שלך...תחליף מיתרים, תחליף כלי נגינה, תעבור לרחוב אחר...תעשה משהו, תיזום ותזרום. וזה מזכיר לי את המצב של הקיבוצים בארץ. אלה שהשכילו לראות שהסביבה מסביבם משתנה התאימו את עצמם למצב החדש ועשו מעשה ואלה שהיו שאננים וחשבו שהסתפקות במה שיש יספיק גם לעתיד התפרקו לחלוטין. משפחה זה גם עסק מוזר. יאלה צאו לשמש ותתחילו לנשום.

 

[הזאתי]

אומרים בנג'ו