אכזבה מהמבחן לטרק ליקוויד
התאכזבתי מאוד מהמבחן לטרק ליקוויד במגזין אופניים האחרון, מבחן שלו ציפיתי מזה חודש וחצי בכיליון עיניים. הייתי מצפה שתינתן חוו"ד גם לגבי הדגמים הנוספים ה- 10 וה- 30 תוך עמידה על ההבדלים בינהם והכדאיות שבהפרשי המחיר בין הדגמים. לאור המיתון הכבד , אני סבור שמן הראוי היה לבחון בעיקר את הדגם הזול מבין שלושת הדגמים שגם הוא עולה 11,000 ש"ח. לכל הפחות היה מקום להתייחס אליו. המבחן עצמו רדוד בכל רמ"ח אבריו וקצרה היריעה מלפרט מדוע. אני מבקש להפנות למבחן שבוצע לסנטה קרוז הקלר כמודל לביצוע מבחנים ראויים ודי בהשוואה קצרה בין המבחנים כדי להבין מדוע המבחן של הליקוויד רדוד. כמו כן, לאור ריבוי דגמי האופניים המיובאים לארץ אני סבור שהגיע העת לערוך את מבחני האופניים במגזין במודל של מבחנים השוואתיים המתייחסים לסוג האופניים ולרמת המחירים. בנוסף יש להתייחס בכל מבחן המתייחס לדגם ספציפי למספר רמות של הדגם הנבחן. כך למשל אם בוחנים אופניים כדוגמת הקונה DAWG DEE LUX כ- 11000 ש"ח יש להתייחס גם לדגם DAWG כ- 8000 ש"ח ו- DAWG PRIMO כ- 17,000 ש"ח. המצב כיום הוא שמבוצעים לכל היותר בין מבחן אחד לשלושה מבחנים בכל מגזין ובסופו של דבר נבחנים בין 12 ל- 36 דגמים בשנה שזה פשוט לא מספיק. באשר ליבואנים אשר אינם מספקים למגזין אופני מבחן, המגזין צריך לפרסם בפורום באיזה יבואן ודגמים מדובר אנחנו , קהל היעד צריכים להצביע ברגליים ופשוט לא לרכוש את אותו דגם ולדאוג באמצעות הפורום שהיבואנים ידעו שאנחנו לא קונים אופניים שהיבואן לא נותן לבחון. אין זה משנה מהן הסיבות לאי אספקת אופני מבחן, בגלל שהיבואן רוצה להסתיר משהו או סתם קמצנות התוצאה מבחינתו צריכה להיות אחת. במחירים הנוכחיים של אופניים ראויות אין שום סיבה שנקנה אופניים מבלי שבוצע להם מבחן מקצועי אובייקטיבי ע"י בוחן מקצועי בנוסף לרכיבת מבחן של הלקוח עצמו.
התאכזבתי מאוד מהמבחן לטרק ליקוויד במגזין אופניים האחרון, מבחן שלו ציפיתי מזה חודש וחצי בכיליון עיניים. הייתי מצפה שתינתן חוו"ד גם לגבי הדגמים הנוספים ה- 10 וה- 30 תוך עמידה על ההבדלים בינהם והכדאיות שבהפרשי המחיר בין הדגמים. לאור המיתון הכבד , אני סבור שמן הראוי היה לבחון בעיקר את הדגם הזול מבין שלושת הדגמים שגם הוא עולה 11,000 ש"ח. לכל הפחות היה מקום להתייחס אליו. המבחן עצמו רדוד בכל רמ"ח אבריו וקצרה היריעה מלפרט מדוע. אני מבקש להפנות למבחן שבוצע לסנטה קרוז הקלר כמודל לביצוע מבחנים ראויים ודי בהשוואה קצרה בין המבחנים כדי להבין מדוע המבחן של הליקוויד רדוד. כמו כן, לאור ריבוי דגמי האופניים המיובאים לארץ אני סבור שהגיע העת לערוך את מבחני האופניים במגזין במודל של מבחנים השוואתיים המתייחסים לסוג האופניים ולרמת המחירים. בנוסף יש להתייחס בכל מבחן המתייחס לדגם ספציפי למספר רמות של הדגם הנבחן. כך למשל אם בוחנים אופניים כדוגמת הקונה DAWG DEE LUX כ- 11000 ש"ח יש להתייחס גם לדגם DAWG כ- 8000 ש"ח ו- DAWG PRIMO כ- 17,000 ש"ח. המצב כיום הוא שמבוצעים לכל היותר בין מבחן אחד לשלושה מבחנים בכל מגזין ובסופו של דבר נבחנים בין 12 ל- 36 דגמים בשנה שזה פשוט לא מספיק. באשר ליבואנים אשר אינם מספקים למגזין אופני מבחן, המגזין צריך לפרסם בפורום באיזה יבואן ודגמים מדובר אנחנו , קהל היעד צריכים להצביע ברגליים ופשוט לא לרכוש את אותו דגם ולדאוג באמצעות הפורום שהיבואנים ידעו שאנחנו לא קונים אופניים שהיבואן לא נותן לבחון. אין זה משנה מהן הסיבות לאי אספקת אופני מבחן, בגלל שהיבואן רוצה להסתיר משהו או סתם קמצנות התוצאה מבחינתו צריכה להיות אחת. במחירים הנוכחיים של אופניים ראויות אין שום סיבה שנקנה אופניים מבלי שבוצע להם מבחן מקצועי אובייקטיבי ע"י בוחן מקצועי בנוסף לרכיבת מבחן של הלקוח עצמו.