מגורים בירושלים

[מלפפון סגול]

מגורים בירושלים

מחפש להצטרף כשותף לדירה עם דתל"ש/ית מי שמכיר יודע או מעוניין יכול להשאיר לי הודעה.

 

[rigoletto111]

למה דווקא עם דתל"שים? טישים בבית?

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

יש יתרון גדול למגורים עם חרדל"שים..

בחצי השנה הראשונה לחילוניותי, התגלגלתי ממקום למקום ואז, הגעתי לדירה שכורה עם שותף שגם הוא - חרדל"ש איתו גרתי קצת יותר משנה וחצי. היתרון הגדול במגורים עם חרדל"ש הוא בחוויות המשותפות. השבתות, החגים, יום כיפור וכיו"ב, הם תקופות מהותיות (לדעתי) ליוצא בשנותיו הראשונות והעובדה שהוא יכול לבלות אותן עם יוצא נוסף ולחלוק איתו את חוויותיו, יכולה לתרום הרבה גם לביטחון העצמי וגם (ובעיקר) לתחושת ה"אני לא לבד בעולם".

 

[rigoletto111]

חשש התבחבשות בביצה הדתלשית

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

אתה רוצה להסביר את עצמך?

(עוד רגע רוצחים אותי. אני כל הזמן מתכתב במקום לעבוד)

 

[rigoletto111]

אני לא מכיר את המלפפון הטרי שלנו

אבל אני לא בטוח שזה מה שכל אחד צריך : להיות עם חרדל"שים ולשיר שירים מטישים , לשמוע אברהם פריד, וכו וכו' אני הייתי מציע לו לקפוץ למים הקפואים קפיצת ראש , להתחיל להסתדר עם חילונים (שלא יבינו מה עבר עליו. אם הוא רוצה להיות עם מי שיבין יש לו רק אפשרות אחת: לחזור לישיבה) . ואם אפשר, גם להפסיק את העיסוק האובססיבי בכל דג שמדבר אצל החרדים , את 390 התגובות לכל אמירה של חרדי שכותב פה בפורום משהו גאוני בסגנון "אתם תישרפו בגיהנום" , ואת מבצעי ההתחמקות הנועזים מהאיקביזיציה החרדית (טיש בירושלים? השתגעת! יש חרדים שם!). הסברתי מספיק?

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

ממש לא מסכים אתך...

א. אין דבר כזה מה כל אחד "צריך" או "לא צריך". אם זה מה שבא לו זו זכותו המלאה וכל שהוספתי היה שאני בהחלט מבין אותו. ב. החיים הם מעבר למגורים. יש עבודה, לימודים, בילויים ועוד. בכל המקומות הללו הוא הולך להתמודד עם אנשים שלא יבינו אותו ולא יידעו מה עובר עליו. לא יקרה כלום אם בבית כן יהיה לו שותף. ג. אמר פעם אתאיסט שהוא השלים את יציאתו בשאלה ביום שכבר לא היה אכפת לו לאכול כשר - אני בהחלט מסכים איתו. ולענייננו: באופן אישי לא התעסקתי עם הסיפורים האחרונים אבל למה? למה לנו להכריח את עצמנו להתנתק? העובדה שהחלטתי לחיות חיים חילוניים לא צריכה להפריע לנטיה הטבעית שלי לאהוב מוזיקה חסידית, להתעניין בחרדים, לשאול בשלומם ועוד... אם מישהו מרגיש צורך להגיב למשהו, אין שום סיבה שבעולם שיעצור את עצמו רק כיוון שהוא החליט להיות חילוני. ד. בנוגע לטיש בירושלים, אני לא יודע מי אמר שאי אפשר לעשות טיש בירושלים בגלל שיש שם חרדים. חרדים יש בכל מקום במדינה ואני לא רואה שום סיבה שבעולם שלא נעשה 'טיש' גם בירושלים (חוץ מהעובדה שאין לי כוח לנסוע לירושלים) מידי פעם (מה דעתכם על 'טיש' בגרליץ?).

 

[rigoletto111]

טוב, אני הולך לעצבן כמה אנשים...

לא אמרתי שמישהו צריך לעשות דווקא כמו שאני אומר. אבל הבחנתי, לא רק בפורום, במקרים של אנשים שנותרו עם יחס אובססיבי לגבי עברם הדתי, ושמרו על צורות חשיבה מהעולם הדתי. כמו דתל"שית שהפריע לה שהדייט שלה (עבדכם הנאמן) גר עם שותפות בדירה. תראה כמה עניין יש לאנשים פה בפורום "חוזרים בתשובה" שהוא פורום משעמם מוות, אז בשביל מה להתווכח איתם? מה האובססיה הזו לקלל את אריאלה, ולא את ג'רי פאלויל? אם יצאת אז אתה בחוץ ואריאלה לא מעניינת אותי, מצטער . וגם הויכוחים אם יש אלוהים או לא - מעניינים אותי בדיוק כמו ויכוחים אם ישו יחזור או לא. לא שאני רוצה לשמוע ולהגיב. אני לא רוצה לשמוע כלל כי זו תת רמה. שוב - אפשר להתנתק או לא להתנתק. אבל אי אפשר להיות אובססיבי. ולהחליט שהשותף חייב להיות דתל"ש ולא אחר, נראה לי, אפעס, קצת אובססיה. אגב, אם אני כבר מעצבן את האנשים פה עדיף שאני אעשה את זה בגדול, ומי שלחץ הדם שלו עולה שיפסיק פה: אני ממש ממש לא סובל את תופעת ה"יוצאים בשאלה במקצועם" (למרות שאישית אני יכול לאהוב אותם). אנשים כמו דוב אלבוים, מראיין גרוע, משעמם, ובעיקר שהם לא יכולים לתקוע נאד בלי להכניס לתוכו את "מקורותיהם הדתיים", ולא יוצאים מהעיסוק בדת לשעבר עד יום מותם. אנשים שכותבים ספרים רק על יציאה בשאלה . פשוט גועל נפש. אין עוד דברים בעולם? לעיתים קרובות מתלווה לכך ה"היפוך המחייב" של עולם הערכים. כמו שאמרו למלך קלוביס מצרפת כשהתנצר "בער את אשר הערצת והערץ את אשר ביערת" . אם הדתיים תומכים בלאומיות אתה חייב לשנוא לאומיות. אם הדתיים שונאים פמיניזם אתה חייב להסכים לכל אמירה מטורפת של הפמיניסטית הכי קיצונית. מצטער, אני חושש שיש לי שכל משל עצמי, ואני יכול להסכים עם דתיים בהרבה דברים, ולעבוד אצל אנשים דתיים וכן הלאה.

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

לא הצלחת

גם אותי פורום חוזרים בתשובה משעמם. גם אני לא הרגשתי צורך להתייחס לסיפור הדג המזמר. אז מה? זה אומר שמי שכן אוהב לקרוא, להגיב לעצבן ולהתעצבן בפורום החוזרים הוא לא יצא בשאלה? מה השטויות הללו? כשהומו מחפש שותף הומו או "גיי פרנדלי" הוא עושה זאת כיוון שהוא מחפש כמה שפחות חיכוכים (שליליים. יש חיכוכים חיוביים

) וכמה שיותר הנאה ושותפות. כנ"ל לגבי יוצא. היום, כבר לא אכפת לי אם האדם שאגור איתו יהיה חרדל"ש או לא אבל אני בהחלט אשמח לגור עם יוצא שאני מסתדר איתו טוב כיוון שהמשותף בינינו יהיה רחב יותר. אם הוויכוחים האלו לא מעניינים אותך, תמשיך הלאה. אף אחד לא מנסה להכריח אותך להתייחס אליהם אבל, מי אתה שתאמר לאנשים שזה כן מעניין אותם, שהנושא משעמם ושהם אובססיביים? בנוגע לדב אלבום אני מוכרח לומר ששוב, אני לא מסכים אתך. לדעתי הוא מראיין דגול שבגללו אני שמח שיש את הטלוויזיה החינוכית המשוחררת מכבלים טלוויזיוניים ורייטינגים. גם בנוגע לתחום העיסוק. אדם שיצא בשאלה בגיל מסויים, "סוחב" איתו דברים שלמד והשקיע בהם במשך תקופה די משמעותית מהחיים שלו. זו תקופה שגם אם משך חילוניותו הוא רב יותר מחרדיותו, עדיין התקופה החרדית משמעותית יותר כי עליה הוא חונך, גדל והדברים האלו הוטמעו בו מינקות, דרך הילדות וכלה בהתבגרות. אם אותו יוצא מוכשר מספיק כדי לעסוק ולהתפרנס מזה, אני מפרגן לו במקום להיות קטנוני ולומר ש"הוא לא השתחרר". הוא השתחרר ועוד איך וכעת הוא מנצל את מה שהוא היה פעם כדי להתפתח. ולבסוף, בנוגע ללאומיות: על איזה דתיים אתה מדבר? נטורי קרתא או המפד"ל? גם הדתיים הם לא מקשה אחת.

 

[rigoletto111]

זה לא אותו דבר...

אם אתה מחפש שותף הומו או גיי פרינדלי, יש להניח שזה מתוך החשש ש"שותפי אדום הצואר" (בהוקרה לגלילה רון פדר עמית ושות) לא יראה בעין טובה שני גברים מתנשקים אצלו במטבח ... אבל איזו בעייה מהותית צפויה עם שותף חילוני מלידה? אין בכונתי לפגוע בפרנסה המכובדת של דוב אלבוים, ישראל סגל, בר-יוסף המנוח וחבריהם, אבל כשהם כותבים ספר על יוצאים בשאלה, ואז ממחזרים אותו ומוציאים עוד ספר על השורשים הדתיים, וכל פעם שמראיינים אותם אז 90% מהראיון מוקדש ליציאה בשאלה אז זה פשוט לא מעניין אותי. ואם מישהו זה מעניין אותו אז לבריאות - אבל נדמה לי שאם מראיינים אדם בן 60 וכמעט כל הראיון נסב על מה קרה כשהיה בן 22 נותר אצלי רושם שאז הוא הגיע לשיא , ומאז כל חייו היו במסלול ירידה. וכשאנשים מדברים על דוב אלבוים אז מה שיש להם לומר זה "הוא היה פעם דתי" אך מתקשים, בצדק, לציין איזה הישג נוסף שלו... אבל אם הוא מרוצה מזה שיהיה לו בהצלחה. אלו שעבדתי ועובד אצלם רובם כיפות סרוגות ... אין הרבה חרדים שיהיה להם במה להעסיק אותי ...

 

[ברוריה2]

מסכימה איתך למרות שאין מספיק

כלים אמפיריים לבדוק תוצאות של שיטת הסתגלות כזו או אחרת. כשאני יצאתי לא הכרתי ולא היה לי איך להכיר יוצא אחד לרפואה. למרות ששיערתי שאי שם קיימים עוד תמהונים כמוני. לא היה פורום יוצאים, על הל"ל לא שמעתי וגם לא חשבתי שאני מוזרה בגלל "היציאה" (אלא בגלל דברים אחרים..). היום הרבה יותר קל ליוצאים בגלל המודעות ובגלל הכמות וגם בגלל שארגונים כמו הל"ל משתדלים לקצר דרכים בשביל היוצאים, כמו גם לספק חברה תוססת של יוצאים אחרים-מה שמקל על הבדידות ביציאה. אם קיצורי הדרך הללו מועילים או לא? לא יודעת. מבחינות מסויימות כן. אני בטוחה שיש לזה גם צדדים שליליים-הן מבחינה חברתית-מנטלית והן מבחינות אחרות. קשה לי עדין להניח את האצבע על כך. אינני אשת מקצוע אבל אני בטוחה שבעוד כמה שנים כבר ניתן יהיה לערוך מחקרים על כך. ואגב, אין כאן שום ייחודיות רק ל"יוצאים". כל מהגר חווה בעיות בדיוק מהסוג הזה. אני נכנסתי כילדה בניו יורק לכיתה בה היו כמה ישראליות ולקח לי הרבה יותר זמן ללמוד את השפה ולהשתלב חברתית כי היה לי נוח להדבק רק אליהן ושהן יתרגמו לי כל הזמן כל דבר. אח"כ הצטערתי על זה מאד.

 

[R a c h e]

טיש בגרליץ?

אני באה!!! רחל

 

[אבזץ]

אכלה בורקס!

 

[פריק עם פראק]

יש להם בלינצז טובים מאד

 

[rigoletto111]

איפה בדיוק זה גרליץ?

 

[פריק עם פראק]

ברחוב מלכי ישארל ליד בית המדרש

הישן של גור ברחוב רלב"ח

 

[אתאיסט בן 18]

מעונייןן

שלום לך, אני יוצא חדש דרך הלל. מעוניין לשכור דירה בירושלים. שלח לי מייל או הודעה - יום טוב

 

[מחפשת דרך]

למה דווקא יוצאים בשאלה?

זה עושה לך טוב? <מיכלי לפעמים לא ממש מצליחה להבין>