מבקש קצת יחס...

[הדיוט גמור]

מבקש קצת יחס...

זקוק לעזרתכם בנושא השורש י-ח-ס.
המילה (בצורה "יחֹש") מופיעה במקרא במובן של "אילן יוחסין", או "ספר היחש".
קליין ואב"ש לא מציעים לה אטימולוגיה. במילון התנ"ך של שטיינברג מצאתי קשר לארמית, חסן - ירש, לקח לנחלה.
האם יש דוברי ארמית או ערבית שיכולים להרחיב על כך?

ודבר נוסף: מכיוון שהמילה מופיעה רק בספרים המאוחרים (נחמיה, דברי הימים), האם יתכן שזו שאילה מפרסית או משפה אחרת?

(מעלה גם בפורום בלשנות)

 

[איתי שלר]

השורש יח"ס קיים ונפוץ בארמית

וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר א יח) – וְאִתְיַחַסוּ עַל זַרְעֲיָתְהוֹן לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן (תרגום אונקלוס שם).

בספר במדבר מופיעה המילה "וַיִּתְיַלְדוּ", ואילו "להתיחשֹ " מופיעה רק בספרי המקרא המאוחרים.
אפשר שיש כאן השפעה של הארמית.
[לא ברור לי איך מקשרים בין יח"ס לחס"ן. אלה לכאורה שורשים שונים.]

 

[הדיוט גמור]

מילון התנך מקשר יחס וחסן

אונקלוס מתרגם "נחלה, אחוזה" ל"אחסנא", ו"התנחלתם" ל"תחסנון", ולדעת המילון (וכאמור, לא לדעת קליין ואב"ש) יש קשר בין השניים.
וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה = וִיהֵי, אֲרֵי תֵּיעוֹל לְאַרְעָא, דַּייָ אֱלָהָךְ, יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא
לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה = לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם אַחְסָנָא
וְהָיוּ לָכֶם, לַאֲחֻזָּה. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם = וִיהוֹן לְכוֹן, לְאַחְסָנָא. וְתַחְסְנוּן יָתְהוֹן לִבְנֵיכוֹן בָּתְרֵיכוֹן, לִירֻתַּת אַחְסָנָא--לְעָלַם

 

[nevuer]

זה לא רעיון טוב

לסמוך על האטימולוגיות של שטיינברג.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=943&messageid=69350813

 

[הדיוט גמור]

אני יודע

העניין הוא שלאחר שקליין ואב"ש אכזבו אותי, חיפשתי הסבר כלשהו ומצאתי רק את שטיינברג.

מצד שני, הקשר בין התייחסות משפחתית > הורשה > נחלה בהחלט מתקבל על הדעת מהבחינה התרבותית.

מצד שלישי, אני מניח שניתן ליצור שורש תנייני בדרך של יחס > יחסן > חסן, אם כי לא עולה לי בראש דוגמה כזאת כרגע (הדיוט, מה לעשות...).

מצד רביעי ואחרון, אני עדיין מקווה שמישהו יציע מקור זר למילה, שככל הנראה נכנסה לשפה רק בימי נחמיה ולכן היא יכולה להגיע מפרסית, בבלית או שפה אחרת שבה נתקלו אבותינו בגולה.

מעניין שעצם המושג של שושלת גיניאלוגית שמגדירה את זהות האדם או העם הוא מהותי ומרכזי במקרא, ותמוה שרק בשלב כה מאוחר נמצא לו שם.

 

[עובד האקדמיה]

אני רק הערה:

המילון הזה נדפס לראשונה בשנת תרנ"ז (סוף 1896), וראו כאן.

עובד האקדמיה

 

[נ נח נחמ יופי נחמה]

לא יודע איך הגעת לקשר בין יחש לחסן

תנסה מקבילה ערבית וחש- ניכור/ זרות.

בדיוק ההפך מהוראת השורש בעברית.

 

[אביתר30]

להיפך..

וחש - פרא - בר - בן - צאצא (יחש / יחס - צאצא , מתייחסים אליו = צאצאים שלו)
חית בר = חית פרא
הקשר בין בר (חוץ) לבר (בן) הוא לא מקרי
כך חוץ - לצאת - צאצא
וזה קיים קיים במלה

 

[שבולת ירוקת העין]

אם זה מנחם אותך

גם BDB לא מוצא לזה אטימולוגיה

 

[הדיוט גמור]

לא מצליח להתנחם

ויש לי תחושה עיקשת שהפתרון מצוי באחת השפות שבהן נתקלו אבותנו בגלות בבל, אבל איזו?