גאד דאמ... כמה שזה נכון.
ממ.. אני באמת בנאדם סגור מאוד, וקשה לי להיפחת. בנוסף, אני גם ביישן, מה שגורם לנואשות שלי לקשר לעובדה מאוד לא מפתיעה, בכלל לא ניגוד. מה גרם לכל זה, יותר קשה לי לומר. מאוד ייתכן שלאמא שלי, אישה דיי מטורפת, שכל מי שחי איתה תקופה מסויימת, התרחק ממנה בהזדמנות הראשונה שהייתה לו (אני, בנה הצעיר מתוך שניים, הבנאדם שחי איתה הכי הרבה זמן - 19 שנה). אבל כמובן שלא אטיל את האחריות לכל הצרות שלי על אמא. גדלתי כילד ביישן, עם מעט חברים, בשולי המעגל החברתי. בחטיבת הביניים הבנתי שמעגל חברתי זה חרא, ומצאתי לי חברים שגם הם היו "מחוץ" למעגל החברתי בכיתה. כיום הם החברים הכי טובים שלי. בכיתה י' הכרתי מישהי. היינו בייחד שנתיים, בהן היא גרמה לי להיפתח מאוד. למשל: התחלתי לבכות בסרטים. קצת אחרי שנפרדנו (פרידה מכוערת, אבל לא כואבת בכלל), שוב נסגרתי. לפני קצת יותר מחצי שנה הכרתי מישהי, היינו בייחד שלושה חודשים. כשנפרדנו, פגעתי בה מאוד. אבל מאוד. אני בנאדם שמאוד קשה לו לפגוע באנשים, וכל העניין הזה שפגעתי בה, גרם לי דיי להיסגר, אני מניח. מדצמבר אני לבד, ובאמת דיי נואש לקשר.
חפרתי...