מבקש חוות דעת
אני גרוש +3,כ 6 שנים,יש לי ש בנות 17,16,10 אני נימצא בקשר עם אישה שנה,גרושה+2 ילדים,כבר בפגישה הראשונה ידעתי שזו מישהי שאני יכול להתאהב בה,ואכן האהבה בינינו התפתחה מהר מאוד,אני יכול לומר שלא זכורה לי אהבה כזאת,משהו שמיימי,משהו שלפעמים מחכים לו כל החיים.כבר בפגישה הראשונה יידעתי אותה שהבנות במשמורת שלי,גרות איתי ואני מגדל אותן לבד,היא שידרה שאין לה כלל בעיה עם זה ושהיא אוהבת ילדים ואין לה בעיה בעיניין,החיכוך הראשון שלנו הגיע כשבוע אחרי שהכרנו,(אנחנו גרים מרחק של 50 דקות נסיעה,)היא ניתקעה עם הרכב שלה ,במקרה היתקשרתי אלייה והיא סיפרה על כך,הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא להגיד לה שתזמין גרר ,שיגררו את הרכב למוסך ושתיסע עם מונית למחוז חפצה,בערב כשדיברתי איתה היא נישמעה מאוד פגוע,כשניסיתי לברר מה מה העיניין היא באה בטענה שלדעתה לא הייתי מספיק אכפתי,לא היתעניינתי מספיק,איך למשל היא תתקן את הרכב ולא שאלתי אם היא זקוקה לעזרה.הטענה שלה נישמעה תמוהה,הרי היא ניתקעה עם הרכב,מה כבר אפשר להציע לאדם שניתקע עם רכב?הרי הכרנו רק כמה ימים,כל נושא ההשתתפות הכספית במקרים כאלו לא ניראה שעומד על הפרק בכמה ימים של הכרות,אכפתיות כן,אני אדם שאכפת לו מכל אדם שניקלע לצרה,עם מישהו ניתקע בדרך אעצור לסייע לו במה שאוכל.בימים שלאחר מכן הבנתי שמצבה הכלכלי לא טוב,עזרתי לה מספר פעמים במתן סכומי כסף,מה שהיה ביכולתי לעזור עזרתי,לגופו של עיניין נתתי לה מספר פעמים סכומי כסף על מנת להקל עלייה וכי היה אכפת לי,כמה וכמה פעמים 500 שקל ו1000 ו2000 שקל,נוצר מצב שלא היה שבוע כמעט שלא נתתי לה כסף.בנוסף לזאת,הייתי מגיע אלייה מספר פעמים בשבוע דבר שהגדיל את ההוצאות הכספיות שלי על דלק למימדים אדירים שלא לדבר על בילויים והוצאות אחרות,החודשים עברו והצעתי לה לעבור לגור איתי,האהבה פרחה בינינו,יש בינינו חיבור מושלם בכל מה שקשור ליחסי אישות,היא אכן בסופו של דבר לאחר קצת יותר מחצי שנה של הכרות ויחסים של זוג אכן עברה,היא שכרה את דירתה,ארזה את חפצייה ובאה עם שתי ילדיה(בן ובת) אלי,היחסים שלי עם ילדיה היו מצוינים,היחסים בין הבנות שלי לשלה היו טובים,יש לציין שעוד לפני שהיא עברה לגור איתי הכרנו בין הילדים ושהינו ביחד עם כל הילדים בשבתות והיה כמעט מושלם,כשהיא עברה עם ילדיה לגור אצלי צצו בעיות התנהגות עם שתיים מבנותיי,עם הגדולה שבשני מיקרים היתבטאה בצורה לא יפה ובעיקר עם הילדה הקטנה בת ה10,הקטנה לא נתנה מנוח,הייתה נודניקית,לא ממושמעת ושידרה ריגשי קינאה,זה היה בלתי אפשרי,הייתי כמעט חסר אונים בעינין,ניסיתי לדבר עם הילדה,גם אני וגם בת זוגתי,וכלום לא עזר,כעבור חודש וחצי החליטה בת זוגתי ללא שום הודעה מוקדמת לקחת את חפצייה ולעזוב,היא עזבה וניראה היה שזה סוף הקשר,יום למוחרת קמתי ונסעתי אלייה,לא רציתי לתת לה להתמודד לבד,הלכתי איתה לסופר ושילמתי על כל המצרכים שהיא קנתה,כאב לי שאני צריך לסיים קשר עם אישה שאני אוהב,לא ראיתי שיש לכך סיבה,דיברנו והחלטנו להמשיך,מאז עברו חודשיים,בחודשיים האלו עזרתי לה כספית(5000 שקל),שוב ושוב היא באה בטענה שהיא לא סומכת עליי,שאני חסר אכפתיות,שאני לא עוזר לה מספיק מבחינה כלכלית,כאשר למעשה אני עושה כל מה שביכולתי וגם מעבר ליכולתי כדי להקל עלייה,ניסינו לסיים את הקשר מספר פעמים אבל האהבה מנצחת כל פעם מחדש,אני שואל את עצמי מה עוד אני יכול לעשות כדי שהיא תבין שכן אפשר לסמוך עליי ושאני כן אכפתי,בימים האחרונים דיברנו שוב על מיסוד הקשר,על לגור ביחד,על לבנות,אני מבקש חוות דעת או תגובות על מה שכתבתי,שנה טובה לכולם.(יש עוד הרבה פרטים אבל,בינתיים,עד כאן,)
אני גרוש +3,כ 6 שנים,יש לי ש בנות 17,16,10 אני נימצא בקשר עם אישה שנה,גרושה+2 ילדים,כבר בפגישה הראשונה ידעתי שזו מישהי שאני יכול להתאהב בה,ואכן האהבה בינינו התפתחה מהר מאוד,אני יכול לומר שלא זכורה לי אהבה כזאת,משהו שמיימי,משהו שלפעמים מחכים לו כל החיים.כבר בפגישה הראשונה יידעתי אותה שהבנות במשמורת שלי,גרות איתי ואני מגדל אותן לבד,היא שידרה שאין לה כלל בעיה עם זה ושהיא אוהבת ילדים ואין לה בעיה בעיניין,החיכוך הראשון שלנו הגיע כשבוע אחרי שהכרנו,(אנחנו גרים מרחק של 50 דקות נסיעה,)היא ניתקעה עם הרכב שלה ,במקרה היתקשרתי אלייה והיא סיפרה על כך,הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא להגיד לה שתזמין גרר ,שיגררו את הרכב למוסך ושתיסע עם מונית למחוז חפצה,בערב כשדיברתי איתה היא נישמעה מאוד פגוע,כשניסיתי לברר מה מה העיניין היא באה בטענה שלדעתה לא הייתי מספיק אכפתי,לא היתעניינתי מספיק,איך למשל היא תתקן את הרכב ולא שאלתי אם היא זקוקה לעזרה.הטענה שלה נישמעה תמוהה,הרי היא ניתקעה עם הרכב,מה כבר אפשר להציע לאדם שניתקע עם רכב?הרי הכרנו רק כמה ימים,כל נושא ההשתתפות הכספית במקרים כאלו לא ניראה שעומד על הפרק בכמה ימים של הכרות,אכפתיות כן,אני אדם שאכפת לו מכל אדם שניקלע לצרה,עם מישהו ניתקע בדרך אעצור לסייע לו במה שאוכל.בימים שלאחר מכן הבנתי שמצבה הכלכלי לא טוב,עזרתי לה מספר פעמים במתן סכומי כסף,מה שהיה ביכולתי לעזור עזרתי,לגופו של עיניין נתתי לה מספר פעמים סכומי כסף על מנת להקל עלייה וכי היה אכפת לי,כמה וכמה פעמים 500 שקל ו1000 ו2000 שקל,נוצר מצב שלא היה שבוע כמעט שלא נתתי לה כסף.בנוסף לזאת,הייתי מגיע אלייה מספר פעמים בשבוע דבר שהגדיל את ההוצאות הכספיות שלי על דלק למימדים אדירים שלא לדבר על בילויים והוצאות אחרות,החודשים עברו והצעתי לה לעבור לגור איתי,האהבה פרחה בינינו,יש בינינו חיבור מושלם בכל מה שקשור ליחסי אישות,היא אכן בסופו של דבר לאחר קצת יותר מחצי שנה של הכרות ויחסים של זוג אכן עברה,היא שכרה את דירתה,ארזה את חפצייה ובאה עם שתי ילדיה(בן ובת) אלי,היחסים שלי עם ילדיה היו מצוינים,היחסים בין הבנות שלי לשלה היו טובים,יש לציין שעוד לפני שהיא עברה לגור איתי הכרנו בין הילדים ושהינו ביחד עם כל הילדים בשבתות והיה כמעט מושלם,כשהיא עברה עם ילדיה לגור אצלי צצו בעיות התנהגות עם שתיים מבנותיי,עם הגדולה שבשני מיקרים היתבטאה בצורה לא יפה ובעיקר עם הילדה הקטנה בת ה10,הקטנה לא נתנה מנוח,הייתה נודניקית,לא ממושמעת ושידרה ריגשי קינאה,זה היה בלתי אפשרי,הייתי כמעט חסר אונים בעינין,ניסיתי לדבר עם הילדה,גם אני וגם בת זוגתי,וכלום לא עזר,כעבור חודש וחצי החליטה בת זוגתי ללא שום הודעה מוקדמת לקחת את חפצייה ולעזוב,היא עזבה וניראה היה שזה סוף הקשר,יום למוחרת קמתי ונסעתי אלייה,לא רציתי לתת לה להתמודד לבד,הלכתי איתה לסופר ושילמתי על כל המצרכים שהיא קנתה,כאב לי שאני צריך לסיים קשר עם אישה שאני אוהב,לא ראיתי שיש לכך סיבה,דיברנו והחלטנו להמשיך,מאז עברו חודשיים,בחודשיים האלו עזרתי לה כספית(5000 שקל),שוב ושוב היא באה בטענה שהיא לא סומכת עליי,שאני חסר אכפתיות,שאני לא עוזר לה מספיק מבחינה כלכלית,כאשר למעשה אני עושה כל מה שביכולתי וגם מעבר ליכולתי כדי להקל עלייה,ניסינו לסיים את הקשר מספר פעמים אבל האהבה מנצחת כל פעם מחדש,אני שואל את עצמי מה עוד אני יכול לעשות כדי שהיא תבין שכן אפשר לסמוך עליי ושאני כן אכפתי,בימים האחרונים דיברנו שוב על מיסוד הקשר,על לגור ביחד,על לבנות,אני מבקש חוות דעת או תגובות על מה שכתבתי,שנה טובה לכולם.(יש עוד הרבה פרטים אבל,בינתיים,עד כאן,)