מבקש את עזרתכם

מבקש את עזרתכם

יום אחד היא מטילה פצצה:"אני לא אוהבת אותך יותר ורוצה להתגרש" אחרי מספר שנות נישואין וגם ילדים. זה תהליך שקרה לה לאט לאט אבל היא החליטה. הצעתי יעוץ והיא מסכימה בלי רצון. מה הסיכוי שמשהו יכול לעזור כאן? אני מוכן לעשות הרבה כדי לתקן ולשפר אבל בעצמי די פסימי, היא רוצה להישאר לבד, ונשבעת שאין לה מישהו אחר אבל זה פשוט "נגמר" לה. וכך היא משאירה אותי מיואש בודד וחרד לעתיד ילדי ועתידי... האם יעוץ יכול לעזור במצבנו? אם היא תאמר למטפל שהיא לא אוהבת יותר, יהיה לו מה לעשות בנדון? אני אוהב אותה מאוד אבל חושב שהיא "ירדה מהפסים" בתקופה האחרונה וכואב לי. ניסיתי רומנטיקה, ניסיתי דיבורים ושיחות אבל היא בשלה... מה עושים? מיואש!!!
 
אסור לוותר ../images/Emo42.gif

אני חייבת לציין שבזמן האחרון אני שומעת הרבה סיפורים כאלהוזה די עצוב. אבל לפי דעתי אסור לך לוותר כל כך מהר אתה כותב שאתה אוהב אותה מאוד. תנסה לשבת איתה ולשאול אותה למה זה נגמר לה ולמה היא לא אוהבת אותך יותר, אולי יש כמה סיבות שאתה לא יודע עליהם. במידה והיא לא תשתף איתך פעולה אז תנסו לפנות לאיש מצקוע לפי דעתי אצלו היא תשתחרר ואז תוכל להבין לפחות מה הסיבות לכך. מקווה מאוד בשבילך שהכל יגמר בטוב.
 

zz 4

New member
בטח אסור לותר.תזחל בבית.אולי

ביכלל תציע להיות הכלב בבית.או חית שעשועים אחרת.כמו שנשים אוהבות .מסוימות כמובן.צא מיזה חבלז.
 

shiri40

New member
מבלי להכיר אותך או אותה............

אני מיד מזדהה... איתה... וסליחה ממך על כזו התחלה. אבל אתה נשמע מבין שזה ענין של תהליך של זמן שקרה ... וממה שהולך אצלי בפנים, יכול להיות שאפילו לקח לה מספר שנים עד שהטילה את הפצצה הזו... בת כמה היא, אם מותר לשאול, וכמה שנים אתם יחד?? (בעלי קורה לזה - "משבר גיל הארבעים"...) האם אתה יכול לשים אצבע על שינוי בחייכם ??? אני יודעת מצויין להגיד מתי ולמה זה קרה לי, אף על שאני עדיין בקשר. אני בטיפול - זוגי ואישי, כמעט שנתיים. עדיין מתנדנדת בין ללכת או להישאר... ההחלטה קשה ולא פשוטה (ואינני מתכוונת לאספקטים כלכליים, אלא נפשיים...) מקרב לב הייתי ממליצה לנסות ייעוץ !!! אני מאמינה שזה יכול לעזור... לך ולה ולשניכם. גם אם היא תאמר למטפל שהיא לא אוהבת יותר- אני מאמינה שיש מקום לעבוד על הזוגיות... ואולי-אולי אפשר להתאהב מחדש. אבל צריך לעבוד קשה בשביל זה...
 
הצעתי לה טיפול אישי

וגם זוגי, "יעלה כמה שיעלה" - היא ספקנית. היא בת 32 וטוענת שהיא חווה את משבר גיל ה-40 מוקדם. אז אני שואל: "האם כל אחת שחוותה את משבר גיל ה-40 החליטה לוותר על הבעל? הרי יש לה בעיות אחרות בחיים: עבודה, קריירה, ילדים. מדוע אני הוא זה שצריך לשלם את המחיר וכשהספינה מתחילה לטבוע, אותי צריך לזרוק ראשון? הרי אני יכול לעזור ולהציל?
 

seeyou

New member
../images/Emo108.gif-זה לא חשוב מה ש אתה....

עושה לה או אומר לה או לא עושה לה ולא אומר לה.... חשוב רק מה שהיא מרגישה-חושבת!! ואם נניח שהיא תגיד ליועץ שכן אוהבת אותך זה ישנה באמת את המצב בבית? אם זה באמת מצב בריאותי אז זה סיפור לא קצר ולא קל! היא נשבעת שאין לה מישהו אחר? Never trust a woman who mentions her virtue. -French Proverb
 
באמת עצוב

לבחור המאיואש- כואב לי הלב עליך ועל עוד רבים כמוך ( הרי המצב הזה לא חדש הוא קורה כל הזמן בחיי זוגיות) למרות שמי האופטימי הראייה שלי לגבי אהבה אפעס קצת פסימית- אהבה נגמרת זה קורה לפעמים, מה לעשות יכול להיות שאתם באמת צריכים להפרד וכל אחד מכם צריך לנסות להמשיך הלאה למרות שזה קשה ולמרות שיש לכם ילדים ואולי אתם זקוקים רק לפרידה זמנית שתגרום לאהובתך להסתכל על דברים בפרופורציה. בכל מקרה תיהיה חזק ליבי איתך...
 

jolly

New member
לאופיטימית ....

כתבת " ואולי אתם זקוקים רק לפרידה זמנית שתגרום לאהובתך להסתכל על דברים בפרופורציה" מנסיון אישי מר וכואב !!! אין כזה יצור !!!! פרידה זמנית = פרידה קבועה !!! מה משמעות המונח פרידה זמנית ? יום יומיים חודש שנה ???? ואח"כ מה אח"כ , הרי הם ילמדו שניתן לחיות לבד, ולחזור אחורנית יהיה קשה כפליים. פרידה זמנית פותחת את העיניים, על כל המשתמע מכך. בשום אופן לא דוגל בכך. 1. לגשת ליעוץ 2. לנסות לגשר פערים 3. במידה ו 1+2 לא יכולים להתקיים אז ורק אז לפרק את החבילה.
 
ל- jolly

תמיד טוב לדעת שאפשר גם לחיות לבד. גם במערכות יחסים טובות לא צריכה להיות תלות. פרידה זמנית ( ואני אומרת את זה מניסיון) עוזרת לפעמים. כך כל אחד מבני הזוג יכול לשקול את העיניינים בצורה אובייקטיבית ושקולה יותר. אם באמת זה גורם לנתק גדול יותר- אזי זה מה שצריך לקרות!
 
"ירדה מהפסים"...../images/Emo5.gif

זה צורם לי לאוזן לקרוא את המילים האלו "ירדה מהפסים", אולי אתה עזרתה לה "לרדת מהפסים" חשבת לרגע למה היא לא אוהבת אותך יותר? אתה כותב: "ניסיתי רומנטיקה, ניסיתי דיבורים ושיחות" כל השנים ניסית או רק עכשיו כשהיא הודיע לך שהיא רוצה להתגרש אם תענה על שאלה זו, "רק עכשיו", אז... איפה היית כל השנים? בספק עם ייעוץ יעזור כבר בשלב זה, אך תמיד כדאי לנסות... ואם והיה ואכן תיפרדו.. ממליצה לך לגשת לייעוץ לבד, לדעת להתמודד עם עצמך ועם החיים החדשים. ואם הייתי קצת קשה או בוטה מתנצלת, עברתי את מה שאישתך עוברת היום. בהצלחה
 

jolly

New member
לעין הסערה ...

סתם שאלה כגבר אל גבר... האם ראית איזה סימן מקדים ? כלומר האם היא השקיעה בך פחות למרות שאתה השקעת בה יותר ? האם גרמת לאיזה זעזוע במערכת ? כלומר האם אתה גרמת למשהו משבר חריף או ויכוחים או משהו אחר ? האם אתה בטוח שאין כאן עוד גורם (אנושי) מעורב ?
 
אני יכול לאמר

שנרדמתי בשמירה, עבודה מטורפת, נסיעות, טיסות בלי סוף, ובבית לא בדיוק הייתי הבעל האידיאלי כי קיבלתי את אהבתה והערצתה כמובן מאליו, ואולי, אולי הנסיעות התכופות וההעדרות מהבית היוו רק גורם מעכב למשבר הנוכחי שהיה קורה מוקדם יותר בתנאים אחרים. אני מקבל אחריות מלאה למעשי, יחד עם זאת גם היא אינה טלית שכולה תכלת, ומה שאני מנסה לברר הוא אם הגענו אל נקודת האל חזור
 
אל תרגיש רגשי אשמה

עבודה מטורפת, טיסות בלי סוף - אני מניח שההשקעה בעבודה היתה כדי להתקדם מבחינה אישית/מקצועית וגם כדי לפרנס טוב יותר. אתה אומר שבבית לא היית הבעל האידיאלי - ראית מישהו שהוא כן "בעל אידיאלי"? כמה "זוגות מושלמים" הפתיעו את כל העולם ואשתו בכך שהתגרשו "פתאום"? חשוב על כך שאם ההעדרויות שלך, העייפות שלך והיותך "לא אידיאלי" הפריעו לה, הרי שאילו רצתה יכלה לדבר איתך על כך, לבקש ממך לשנות דברים. היא לא עשתה זאת. חלקה בריחוק הינו לפחות כמו שלך, מה גם שהבחירה הסופית לבקש ממך להתגרש גברה על בחירה באפשרות ליצור שינוי. אתה יכול להציע לה לגשת לייעוץ, אבל אם היא את דעתה קבעה כבר, הרי שהמפגשים הללו יהיו רק כדי לצאת ידי חובה. מצד שני, אם היא מסכימה לנסות, שווה לתת את הסיכוי לתהליך, אבל כדאי לקבוע נקודת בדיקה לאחר משהו כמו עשרה מפגשים. בכל מקרה, אל תרגיש אשם, כי בכל רגע עשית את מה שחשבת שהינו הדבר הטוב ביותר לעשותו וגם לאשתך יש אחריות להצביע על מה שמפריע לה, כדי ליצור זוגיות טובה לשניכם. היא לא עשתה זאת ולא אתה צריך להרגיש אשם בשל כך. שיהיה לך בהצלחה.
 

הזאתי

New member
איש המערות- כל מילה זהב! ../images/Emo45.gif

כל פעם שאני קוראת את תגובותיך השקולות, הנבונות והלא שופטות, זה גורם לי מאד להעריך אותך, למרות שאני לא מכירה אותך בכלל. אתה מאיר גם את עיני בכל פעם, ואני גם הפעם מאד מסכימה אם מה שאתה אומר. לעין הסערה: תקרא ותפנים, זה נכון מאד. תודה, איש המערות, טוב לקרוא אותך. הזאתי
 
היא מ-י-ו-א-ש-ת../images/Emo10.gif

"הרי שאילו רצתה יכלה לדבר איתך על כך, לבקש ממך לשנות דברים. היא לא עשתה זאת. חלקה בריחוק הינו לפחות כמו שלך," איפה כתוב שהיא לא עשתה זאת
ואולי היא ביקשה..וביקשה ושום דבר לא עזר לה
 
אולי

אני מתייחס להודעה ולהמשכיה כפי שנכתבו. אם המידע לא שלם, התגובות יכולות להיות מוטות. מכל מקום, ההתבטאות "זרקה פצצה" מעוררת את הרושם שלא היתה הבעה אפקטיבית של רצון לשנות מצידה של האישה קודם לכן (אפקטיבית = כזו שתעורר את האיש לשינוי). את התשובה המלאה לשאלתך יכול לתת רק האיש בעצמו.
 
"זה תהליך שקרה לה לאט לאט"

ובסוף "זרקה פצצה" ובכל זאת "הצעתי יעוץ והיא מסכימה בלי רצון"... הוא ממשיך וכותב "עבודה מטורפת, נסיעות, טיסות בלי סוף, ובבית לא בדיוק הייתי הבעל האידיאלי כי קיבלתי את אהבתה והערצתה כמובן מאליו"... "כמובן מאליו" זה "הסרטן" של הזוגיות
היא כל כך מ-י-ו-א-ש-ת וכ-ו-ע-ס-ת
 
שנינו לא היינו שם, בביתם

יש רק עניין אחד ברור - מבחן התוצאה. אם לאחד מבני הזוג יש עניין להעביר מסר ברור לבן זוגו, האחריות לכך מוטלת עליו. יתכן שה"פצצה" היתה המסר היחידי שנקלט. אם היה בכך רק מסר, יש עוד סיכוי להידבר ולתקן משהו. אם ה"פצצה" לא היתה מסר אלא החלטה, נשאלת השאלה אילו מסרים היו קודם לכן ועד כמה היה איכפת לה שהם ייקלטו על ידו.
 
ה"פצצה" היתה המסר היחידי שנקלט....

נכון מאוד וזה גם מסביר את "הצעתי יעוץ והיא מסכימה בלי רצון" מסרים היו קודם לכן אחרת איך תסביר שהוא יודיע ומרגיש שהוא לא הבעל האידיאלי... "ובבית לא בדיוק הייתי הבעל האידיאלי"...... פשוט לא נקלטו על ידו בגלל ה"כמובן מאליו"
 
אולי ה-../images/Emo59.gif שזרקה...

גרמה לו להתחיל להגיב, להתחיל להבין בעצם שמשהו לא בסדר, להפסיק לחשוב עליה כדבר "מובן מאליו". יתכן שאם יילכו לייעוץ (אפילו שהיא לא כל כך רוצה בזה) והם ייפתחו אחד לשניה ויתחילו לתקשר המצב ביניהם יסתדר
 
למעלה