מבקשת עצתכם
חברה מן העבר, שאנחנו עוד בקשר מדי פעם, אך לא מאוד אינטנסיבי נפרדה מהאיש שלה.
זו לא בדיוק הפתעה עבורי, אם כי היא מעולם לא שיתפה אותי בקשיים ביניהם. אולי כי הפגישות בינינו הן בדרך כלל עם הילדים ועם חבר'ה נוספים מסביב וזה לא התאים. אולי אני כבר לא מספיק קרובה עבורה.
העניין הוא שהיא גם לא סיפרה לי על הפרידה (שהתרחשה כבר לפני מספר שבועות). שמעתי עליה (באיחור) בעקיפין ממכר משותף.
דברנו מאז כמה פעמים בטלפון (שיחות קצרות לא שיחות נפש). היא תמיד אומרת שהכל בסדר ולא הזכירה במילה את הפרידה.
אני מניחה שהיא מחכה לפגישה בינינו, ולא רוצה לספר לי בטלפון. בכל זאת, זה קצת מוזר לי.
ולשאלה שלי -
האם לומר לה שאני יודעת? ששמעתי? הרי לא אשקר לה. מצד שני - אולי לחכות שהיא תספר ולא להגיד פשוט כלום?
כבעלי ניסיון - איך הייתם מרגישים עם זה?
חברה מן העבר, שאנחנו עוד בקשר מדי פעם, אך לא מאוד אינטנסיבי נפרדה מהאיש שלה.
זו לא בדיוק הפתעה עבורי, אם כי היא מעולם לא שיתפה אותי בקשיים ביניהם. אולי כי הפגישות בינינו הן בדרך כלל עם הילדים ועם חבר'ה נוספים מסביב וזה לא התאים. אולי אני כבר לא מספיק קרובה עבורה.
העניין הוא שהיא גם לא סיפרה לי על הפרידה (שהתרחשה כבר לפני מספר שבועות). שמעתי עליה (באיחור) בעקיפין ממכר משותף.
דברנו מאז כמה פעמים בטלפון (שיחות קצרות לא שיחות נפש). היא תמיד אומרת שהכל בסדר ולא הזכירה במילה את הפרידה.
אני מניחה שהיא מחכה לפגישה בינינו, ולא רוצה לספר לי בטלפון. בכל זאת, זה קצת מוזר לי.
ולשאלה שלי -
האם לומר לה שאני יודעת? ששמעתי? הרי לא אשקר לה. מצד שני - אולי לחכות שהיא תספר ולא להגיד פשוט כלום?
כבעלי ניסיון - איך הייתם מרגישים עם זה?
