מבקשת עצה

[אטיוד5]

טוב, אז 85.

כן, עם קשר לגובה. רק מה, רוב הנשים הן מתחת ל 170 ס"מ, ואז ה85 הזה די נכון.

 

[אטיוד5]

ממתי

יפיפיה היא בהכרח טיפשה ומשעממת? כמו שכתבת בסיפא - יש גם נאות נחמדות. שמנות הן לא יפות. נקודה. ענין של טעם אישי, כמובן. רק מה, שזה הטעם הרווח. בלי שום קשר לקדושה.

 

[יפית של עובד חביה]

מבקשת עצה

אז ככה, אני בת 26, רווקה אף פעם לא היה לי חבר, לא יצאתי עם מישהו, לא דיברתי אפילו עם מישהו (ונשיקה ראשונה-לא הייתה

) למה אתם ודאי שואלים- ובכן... מאז שאני זוכרת את עצמי ועד לא מזמן הייתי שמנה מ-א-ד, מעל 140 ק"ג. ולא חשבתי בכלל על כיוון של להכיר בחורים, כי היה לי ברור שהמראה שלי יידחה אותם. יש כאלה שיגידו שזה לא משנה ותלוי בביטחון העצמי-אז זהו, שכשאתה נראה כמו ייצור, ועובר ילדות קשה של העלבות, אין ממש ביטחון עצמי... בשנה האחרונה החלטתי לבצע שינוי בחיי, וירדתי 40 ק"ג, ואני עדיין בירידה. עכשיו אני מתחילה להיראות נורמלי... ועכשיו אני מרשה לעצמי על להתחיל ולהכיר לי בן זוג, כי נמאס לי מהלבד(!!!), ואני חושבת שיש לי הרבה מה להעניק, ושאני בחורה מקסימה! אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך להתחיל... אני דיי ביישנית. אני לא יוצאת, כי אין לי ממש חברים (אגב, אני צריכה להכיר לי חברים חדשים) אני לא לומדת כרגע (לכן אין אנשים בני גילי בסביבתי) וכשאני מכירה אנשים בצ'אטים באינטרנט, אני נרתעת כשמגיעים לקטע שהם רוצים לראות אותי או לדבר איתי בטלפון. אם למישהו יש עצה רצינית ויכול להתייחס ולנסות לעזור לי, איך להתחיל לחפש בן זוג, ובאיזו גישה לנקוט, אני אשמח מאד.

יום נעים

 

[שוקולד סגול]

כל הכבוד לך על הירידה במשקל

נראה לי שהכיוון של האינטרנט הוא מצוין, את אומרת שאת נראית יותר ויותר טוב, אז נסי להתגבר על החששות וללכת לפגישות. אני חושבת שיש הרבה אנשים שלא ירתעו מ 100 קילו. אולי תירשמי לאיזשהם לימודים? או רק קורס?

 

[רחוב האגס 1]

השאלה של איך למצוא בן-זוג

היא לא שאלה פשוטה בכלל. אבל נדמה לי שהבעיה שלך היא לא רק בעית השומן והמראה החיצוני. אין ספק שזה מקטין את הבטחון העצמי, אבל נדמה לי שזה גם מעבר לזה. את כותבת על ביישנות, שנמשכת גם כשהמראה שלך יותר טוב, ולכן נדמה לי שצריך לעבוד על זה בנפרד מהמראה. קשה לתת את כל מה שאת צריכה בתגובה אחת כאן, אבל הייתי מציע לך בתור התחלה לפחות דבר אחד: כשאת מכירה אנשים באינטרנט והם רוצים לפגוש אותך - דלגי על ההירתעות. תאמרי לעצמך שהדבר הכי גרוע שיכול להיות, זה שהם יפגשו אותך אבל לא יימשכו ברגע הראשון. אני לא מזלזל בזה, אבל נדמה לי שבשבילך זו תהיה "הזרקות למים". גם אם חלילה תחווי שם דחייה - את תראי שזה כבר ייראה בעינייך פחות מאיים מאשר בעבר.סביר להניח שהדחיות האלה יהיו עוד פחות נוראיות מההעלבות שספגת בילדות. צאי גם מתוך הנחה שהפגישול הראשונות שלך לא יביאו אותך בהכרח לזוגיות - כי הנדיר הוא שההיכרות הראשונה היא זו שמובילה לזוגיות. אני יודע שזה נשמע טיפ מסורבל במידה מסוימת, אבל אני עדיין עומד מאחוריו... ובלכ אופן, המון המון בהצלחה, ונשמח להתעדכן

 

[אטיוד5]

תרדי עוד קצת

ואז כבר יתחילו איתך. ואל תשכחי - יש כאלו שדווקא אוהבים שמנות.

 

[maybesure]

בהצלחה בדרך בה בחרת

וברכות על הפחתת המשקל, אין ספק שאת תורמת לעצמך המון לאיכות החיים. יש לי חברה בגילי ששוקלת מעל 100 ק"ג ולא נרתעת מדייטים - אבל! היא לא מסתירה את עובדת היותה לא רזה כבר בשיחות הראשונות. יש לה חוש הומור בריא, היא קלילת ומהירת מחשבה ושנונה מאוד אז יש לה דרך מילולית מצחיקה להצהיר על כך. אני חושבת שבחרת נכון להתחיל להכיר אנשים לצורך זוגיות, ובטוחה שיימצא מי שיאהב אותך בזכות עצמך ולא בזכות מבנה גופך. גם אני ממליצה על השתתפות במפגשים כמו הרצאות וקורסים לצורך הכרות מציאותית עם אנשים בכלל. לפעמים בן זוג מגיע דווקא דרך חברה.. וגם חברות אפשר להכיר במפגשים כאלו. בהצלחה!

 

[רחוב האגס 1]

ובנוסף למה שכתבתי - מי שיידחה אותך

בגלל היותך שמנה כבר בשיחה הראשונה - לא אמור להיות זה שבאמת מתאים לך. באופן כללי - אף אחד לא יכול למצוא חן בעיני כולם.

 

[יפית של עובד חביה]

../images/Emo9.gif שמחה לשמוע את התגובות../images/Emo51.gif

הפנמתי

 

[שוקולד סגול]

תרשה לי לא להסכים איתך

הפעם? אני חושבת שלכל בן אדם יש דברים שחשובים לו אצל האדם שעימו הוא יחלוק את חייו. ואני חושבת שלא לרצות לחלוק את חייך עם מישהו שאסטטית לא הטעם שלך, זה לגיטימי כמו לא לרצות כל תכונה אחרת אצלו. אני חושבת שאין סיבה שאיש כזה (שלא ירצה לצאת עם בחורה שמנה) לא יהיה איש נהדר מכל בחינה שהיא ואולי אפילו מתאים לה מאוד.

 

[רחוב האגס 1]

מרשה, שו"סית יקרה ../images/Emo98.gif

אבל זה, בעצם, העניין: הרי מי שלא נמשך לשמנות, אולי כדאי שידע מלכתחילה את מי הוא מכיר. תארי לך שהם נפגשים אחרי שהכירו באינטרנט, מעצם קיומה של הפגישה (=בליינד-דייט...) נבנות ציפיות גדולות, אבל אז הוא מגלה שהיא שמנה וכך היא נפסלת אצלו על הסף. אולי הרע במיעוטו הוא שהוא ידע מזה לפני כן, ויקבל את ההלטה לפני שהוא יוצר אצלה ציפיות שווא. לא שזה כזה אידיאלי, אבל זה הרע במיעוטו.

 

[שוקולד סגול]

בעיקרון אתה צודק

אבל יש הרבה אנשים שנבוכים לשאול שאלה כזו. יש גם את בעית ההגדרה. הרבה אנשים יגדירו את עצמם מלא/ה למשל שלא בצדק. אבל בודאי שזה עדיף, ואני חושבת שהיא צריכה לספר מיוזמתה שהיא לא רזה. אבל שוב, ענין של הגדרה. באיזה משקל זה מפסיק להיות מלאה והופך להיות שמנה ? ומתי זה הופך להיות אוביס?

 

[אטיוד5]

ב 80 קילו.

 

[maybesure]

תרדי לי הפעם לבאס אותך:

נשים רבות מתחילות את הזוגיות שלהן במשקל נמוך. זה יפה ונחמד לבעל בתור קישוט. אבל מה לעשות שעם השנים לפעמים הגוף מאבד את מבנהו החטוב? ופתאום אותו גבר מוצא עצמו נשוי לאשה מלאה כמו שהוא לא חלם בחלומות הכי שחורים שלו? הפתרון המתבקש: פירוק החבילה, אם להסתמך על דבריך שהוא לא מתכוון ולא התכוון מעולם לחלוק את חייו עם מישהי שלא מתאימה לו אסטטית? (סליחה מה זה? אשה היא כיסוי סלון שצאיך להתאים לוילון?) מי שמראה חיצוני כ"כ משפיע לו על החלטות זוגיות/משפחתיות מה יעשה אם יוולדו לו ילדים לא מספיק אסטטים כדי להציגם בפני חבריו? אה.. נכון..הוא ישים אותם באיזה מוסד, רצוי סגור. השיפוט החיצוני כ"כ רדוד, ולה, לכותבת ההודעה, מגיע הרבה הרבה יותר טוב מזה. אני מרחמת על כאלו ששיפוט המראה החיצוני הוא בכלל באיזו עדיפות אצלם. ולעניין זה: אני הייתי נעלבת קשות אם הייתי יודעת שנבחרתי בגלל המראה החיצוני שלי.

 

[maybesure]

*תרשי*

 

[שוקולד סגול]

מייבי, כבר היה לנו הדיון הזה פעם

ומה לעשות, בנושא הזה אנחנו לא מסכימות. קורה. אני לא חושבת שאת צריכה כל כך להתעצבן עלי... לגבי מה שאמרת, אני מניחה שדעתי היא שהכל ענין של פרופורציות. אם מישהו מבני הזוג משמין עם השנים (מה שבאמת קורה לכל כך הרבה אנשים אחרי החתונה), נראה לי שיהיה לגיטימי אם זה לא ימצא חן בעיני בן הזוג שלו. מצד שני אני חושבת שרוב האנשים לא יתגרשו בגלל זה. אם ההשמנה היא קיצונית נראה לי עוד יותר לגיטימי שזה עוד פחות ימצא חן בעיני בן הזוג השני. ועדיין רוב האנשים לא יתגרשו אפילו בגלל זה. אבל כאן את מדברת על זוג שכבר יש בינהם הרבה מעבר למראה חיצוני, יש שנים של יחסים ואהבה ואולי ילדים משותפים והיסטוריה. לעומת זאת, כשבן אדם פוגש מישהי לראשונה בחייו ולא מוצא חן בעיניו מה שהוא רואה, אז עדיין אין שום היסטוריה משותפת ואני אישית חושבת שזה לגיטימי שהוא ימשיך לחפש. זה לגיטימי שאני לא ארצה לצאת עם בחור שמן בדיוק כמו שזה לגיטימי שאני לא ארצה לצאת עם בחור שיש לו שערות על הגב בדיוק כמו שזה לגיטימי שאני לא ארצה לצאת עם מישהו שהוא מגמגם או עם מישהו שהשפה שלו לא נקיה או שמשעמם אותי או מישהוא שהוא דברן מידי לטעמי. אני לא חושבת שזה רדוד לקבוע לעצמך עם מה את רוצה לחיות את חייך. הדוגמאות שלך לגבי ילדים לא יפים הן מופרכות, אין לי מה לומר על זה. אגב, רק לומר לכותבת ההודעה משהו קטן - דווקא בעלי גם לא רזה וגם יש לו שערות על הגב ואני בכל זאת התאהבתי בו לגמרי, אבל אני לא אשמח אם הוא ישמין בצורה קיצונית. ואני ממש לא חושבת שאני רדודה באיזשהוא אופן.

 

[צימעס]

לגיטימי-שלא-ימצא-חן?

אולי. השאלה-מה-הוא-יעשה-עם-זה. אני-מכירה-מקרוב-מישהו-מאוכזב-כזה,שהגיב-באופן-מאוד-לא-מכבד. לא.החבילה-לא-התפרקה.

 

[שוקולד סגול]

כמובן. כאן את כבר מדברת על משהו אחר

אפשר גם לריב עם בן הזוג (על כל נושא שהוא) בצורה שמכבדת את שני האנשים.

 

[maybesure]

../images/Emo6.gif לא ידעתי שהבעת דעה

נקראת אצלך כעס.. האם בגלל זה הובלת דיון לפה http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1124&msgid=92006425

 

[שוקולד סגול]

הטון שלך נשמע לי עצבני עלי

הדיון שפתחתי היה לא בגלל שהבעת דעה או בגלל שחשבתי שהיא כעוסה, אלא מכיון שאחרי שקראתי מה שאמרת עצרתי לשניה וחשבתי מה זה בעצם רדידות והאם באמת מכיון שאני חושבת שלגיטימי לרצות שיהיה לך נעים להסתכל על בן הזוג, (ותרשי לי להסביר שאני לא מתכוונת רק לאנשים יפים ובלי פגמים, נהפוך הוא. לי יש פגמים לבעלי יש פגמים, אין לי בעיה עם זה), מראה שאני רדודה. מה שקרה זה שבעצם גרמת לי דווקא לחשוב רגע על זה וחשבתי שיהיה מענין לשמוע עוד דעות בנושא. מכיון שפורום זוגיות הוא הפורום שבו אני בד"כ כותבת כשיש לי חשק, אז אני ככה מכירה וירטואלית את אנשיו ולכן היה לי נוח לכתוב את זה שם.