מבקשת עצה

אבל גם את אותו ADOS

מאבחנים שונים יפרשו בצורה שונה.
דיברתי עם פסיכולוגית דגולה בעיני והיא אמרה לי שיש כאן הרבה עניין של גישה ופילוסופיה אישית של המאבחן מאיזו נקודה זה מתחיל להות בספקטרום.
 

Astroo

New member
אצלי שני הילדים

בחלק מהאבחונים יצאו מחוץ לספקטרום, ובחלקם - בתוך הספקטרום.
 
אם הכול מסתדר על הצד הטוב ביותר, אז אין במה

לטפל. החשד לאספרגר יהיה רלוונטי לחיים שלכם רק אם דברים יפסיקו להסתדר.
 

TikvaBonneh

New member
נכון מאוד

וזה נכון לגבי כל סוג של טיפול שעולה על דעתכם ועל דעת הסביבה, כולל תרופתי. ברגע שיהיו בעיות שיגרמו לכם לשקול טיפול - אז תסתכלו על המלצות האיבחון.
 
לדעתי ומניסיוני - לטפל !!!!

וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.
יש לי 2 ילדים מחוננים עם אוטיזם קל. הגדול בן 12.5 (אובחן כא"ס ומטופל מגיל 9) והקטן 5 (אובחן כא"ס בערך בגיל 4, אבל מטופל מגיל 2.5)
קודם כל, האוטיזם לא עובר, גם אם הוא קל. אבל הטיפולים יכולים לעזור בהקטנת הקשיים.
אז במה לטפל?
לדעתי, הכי חשוב:
1. ריפוי בעיסוק - קושי בוויסות תחושתי משפיע על המון תחומים ויוצר המון בעיות אם אינו מטופל, ואני מניחה שאם אובחן על הספקטרום יש לו קושי כזה. גם קושי מוטורי קטן יכול להפריע מאוד עם הזמן - אל תזניחו. (לצערי, מניסיון) - ואם לא אז רכיבה / שחיה וכדו'.
2. קלינאית תקשורת - הילדים שלי מצטיינים מבחינת אוצר מילים. אבל הקלינאית יודעת לעזור בתחום התקשורת בדברים שבכלל לא שמתי לב אליהם, ולדעתי זה יכול להיות הבדל משמעותי.
3. הדרכת הורים - גם ילד רגיל לא קל לגדל, ילד עם קשיים, אפילו קטנים, יותר קשה.
כמובן שחייבים למצוא אנשי מקצוע טובים שאתם מתחברים אליהם. אנשי מקצוע גרועים יכולים לקלקל יותר מלעזור.
אז לא אכפת לי מה אחרים יגידו לתגובתי, אני בטוחה שיש פה אנשים שהם נגד טיפולים.
אבל אני מאמינה ובטוחה שהטיפולים יוכלו לשפר את איכות חייו של ילדיכם בעתיד ויקטינו את הקשיים "הנלווים", למרות שאין טיפול ש"ירפא" את האוטיזם, כי כמו שאמרו כבר, אוטיזם זה לא מחלה.
 
למעלה