מבקשת עיצה !!!

sisi123

New member
מבקשת עיצה !!!

שלום לכם. אינני יודעת אם זה המקום,(מדובר בניתוק מבתי הבכורה) אבל מאחר ומדובר בגבר ופרק ב'. החלטתי לבקש עצתכם כאן. לצערי, איבדתי את בעלי ז"ל, לפני כשנה וחודשיים, לאחר כ-8 חודשים, הכרתי אלמן , שאיבד את אשתו מאותה מחלה ארורה, יצאנו מספר פעמים, חייבת לומר שהאדם הזה תמך בי הרים אותי מהקרשים ממש.עודד את רוחי, הוציא אותי לכל מיני מקומות , טייל עימי ועוד.(אני הפסקתי לאכול מאז המקרה, רזיתי 20 קילו ב-8 חודשים) אני חיה לחלוטין לבד!!! בתי הבכורה חיה בארה"ב ושני ילדיי האחרים אף הם רחוקים ממני.בעיני בתי הבכורה, לא מצא חן כלל ,שמצאתי כביכול תחליף לאביה כל כך מהר. אני ובתי הבכורה מעולם לא הסתדרנו, שתינו עקשניות כפרדות, שתינו תמיד רבנו והוחלפו ביננו מילים לא נעימות. אלא שתמיד היה שם בעלי היקר ,אביה ,שדאג ליישב איכשהוא ביננו. היום בעלי איננו, ואנחנו לא מדברות כבר 3 חודשים, אני אוהבת אותה וקשה לי עם זה. לפני 3 חודשים רבנו בקשר לכך,(אותו גבר) אני טענתי שאלו הם חיי ואעשה כרצוני כמובן. מאז אין ביננו קשר. כאן המקום לציין, שאני החלטתי לפני כחודש, ללא קשר לבתי , לנתק קשר עם אותו גבר. למה????.לא בדיוק יודעת אולי בגלל בתי אולי בגללי אולי בגלל הלחץ שלי. בכל זאת, בתי יודעת מאחיה שהקשר נותק, אבל לא סולחת לי, אחיה לא רוצה להתערב,(תמיד היה כזה) אחותה שכאן, גם היא לא מסתדרת איתה, (בדיוק כמוני). אבל, בעצם ,נכון להיום , אני מנותקת ממנה.כואב לי ,אינני יודעת איך לחזור לאחור.תמיד אני הייתי זו ,שהשלימה איתה תמיד לאחר מריבה. היא אף טרחה לומר לי מדי פעם ,שכל חיי אני אהיה זו שאזחל אליה . מה לעשות????? לזחול חזרה? לבקש את סליחתה? לצערי , בצורה הזו, אני גם מאבדת את נכדיי היקרים, ילדייה...והיא זו שאמרה תמיד שאני האמא הגרועה ביותר בעולם אבל סבתא נהדרת. בבקשה עצתכם מה עושים???????הרי אי אפשר להחזיר את השעון 3 חודשים אחורה.וגם לא הייתי מוותרת על חברתו של אותו אדם(בסך הכל היה לי טוב איתו).
סיסי
 

רות 2

New member
ילדתך

היא ילדה אנוכית ... שלא מבינה כי למרות ואף על פי שהמיצאות לקחה ממך את האדם האהוב עליכן.... החיים ממשיכים הלאה ושלך לא הסתיימו הם ממשיכים בלעדיו עם הרבה מקום לזכרו... אך אינך חייבת לתת גם הרבה מקום לבדידות, ללבד שנפל עלייך לא מבחירה.. לבקש סליחה לא ! על מה?.... על הזכות שלך לאושר על הזכות שלך להרגיש טוב בחברתו של אדם שמצאת בו כתף ואוזן קשבת?????.!!! את צריכה לדובב אותה לשיחה מלב אל לב מכיון שאתן דומות בתגובות.. שני את את הגישה לשיחה.. מלב אל לב ,כאישה אל אישה ,ללא שום קשר לקירבה המשפחתית..ללא התנצחויות רק לבקש את הבנתה הלוגית ,אם לא הריגשית... -לצרכיך -לבדידותך -לאהבתך אליה ללא תנאי -לגעגועיך לנכדים -ואם מדובר כאן בחשש לגבי... רכוש צוואה ושאר ירקות.... הרגיעי אותה אמא !!!.... את לא רק אמא...את לא רק סבתא........ את גם אישה עם צרכים נשיים ופיזיים חיבה ואינטימיות ..... ואת זה כניראה צריך להזכיר לבתך...
 

חזקוש

New member
רות2 מסכים אתך על אופי הבת אבל

חולק חלקית על גישתך. יש ירידה לצורך עליה. הבת רחוקה פיזית וכך עוד יותר קשה להגיע אליה. אני הייתי הולך על פי תפיסתו של דייל קרנגי, "הבנת הצד השני הגדלת חשיבותו והמנעות מוויכוח וביקורת" לסיסי אני מציע לחפש סדנא לקבלת כלים כדי לחזק את דעתנותה ומכאן את בטחונה העצמי כדי שתוכל להתמודד נכון על ועם הקשר לבתה החשובה לה כ"כ. חזקוש
 

antigone

New member
../images/Emo4.gif אני פשוט מזועזעת מהחוסר רגישות

של ביתך, על חוסר הבנה , ממש התנהגות אגואיסטית לשמה!! להפסיק את הקשר איתך ,זה קיצוני מדיי ועל מה ?? על זה שאימה מצאה אהבה ונחמה בזרועות גבר שבסך הכל הוציא אותה מהאפלות לאור, זה לא מגיע לך??? על מה היא צריכה לסלוח לך?? אני מבינה שזה מעיק עלייך הניתוק הזה, אבל לא מסכימה איתך שהתנתקת ממנו, הלא הוא תמך בך ברגעים הקשים ולא איש אחר!!! דעתי , תצרי קשר איתה , ושיחה מ
אל
כפי שהציעה רות, אבל תראי לה את נחישותך גם להמשיך את החיים עם בן זוג , שלעולם לא יחליף את אבא שלה, אבל יהיה לצידך כשבדידות מעיקה... ואוליי זה יהיה הבחור הזה , זה כבר תלוי רק בך..
בהצלחה!!
 

pikov

New member
חיי את חייך

בתך בוגרת ואינה בארץ. היא עצמה אינה יכולה לתמוך בך ולעודדך. מערכת היחסים שלכם, מעולם לא היתה טובה. אז מה עושים? כלום. ממשיכים לחיות. זכותך לשקם את חייך וזכותה של בתך שלא להסכים. אם זו גזרת גורלך, עדיף להשלים עימה כעת, כאשר את עוד יכולה ליצור קשר עם בן זוג, מאשר למסמס חייך בנסיון לחזר אחר בתך שאין לה שום הבנה למצבך.
 

מאדי 1

New member
בינתיים תיהני ממה שיש

ביתך ילדה גדולה, כבר יש לה ילדים משלה, והזמן משחק לטובתך. האם ביתך מוותרת על חייה, חלומותיה, שאיפותיה ומאוויה, ולא עושה דבר מלבד לגדל את ילדיה? היא בוודאי מבינה את החשיבות של ההגשמה העצמית ואת הרצון שלנו להיות מאושרים גם כשיש לנו ילדים, ואין סתירה, ידוע שככל שאנו מאושרים יותר אנו פתוחים להעניק יותר. ככל שהיא תהיה בתפקיד האמא בעצמה בחלוף השנים כך היא גם תהיה סלחנית כלפייך. אולי הסיבה טמונה באופי היחסים ביניכם בכלל, וזה רק עוד ביטוי לחוסר ההרמוניה ביניכן? (סתם ניחוש). אם נפרדת מאותו אדם ועדיין היא מקשה את ליבה, כנראה שזו לא היתה הסיבה היחידה לריחוק ביניכן. לא קל לשנות יחסים כשיש משקעים מהעבר, ובעיקר כשיש ריחוק פיזי. במקום להילחם בטחנות רוח, דאגי לאושרך, אל תפגעי באושרך במו ידייך, פשוט חבל. שמרי על קשר עם נכדייך, אם היא מסרבת לדבר איתך אבל לא מתנגדת שתדברי עם ילדיה, התקשרי ודברי איתם... משהו בסוף יזוז בלב האבן
 

s h o o s h a

New member
תני לה את הזמן

קראתי את דבריך והם החזירו אותי מספר שנים אחורה, לתקופה בה נפטרה אמי היקרה. אבי נותר אלמן וזמן קצר לאחר מותה, החל לצאת עם אשה אחרת. ההגיון הקר שלי "אישר" את הקשר אבל הרגש סירב בכל תוקף לקבל זאת. וכן, מודה, גם אני עשיתי סנקציות נגדו. לא שמנעתי ממנו להתראות עם ילדיי אבל נמנעתי בעצמי ככל האפשר מלהיפגש עמו או לבקרו בביתו, שמא אמצא אותה שם. לא קל היה לי לראות את האשה הזרה מסתובבת בבית שבו אני גדלתי, בבית שאמי טיפחה. הרבה ויכוחים היו לי עם אבי בענין זה. הבעתי את דעתי ואת מורת הרוח (בלשון המעטה) שצעד זה שלו מעורר בי, אולם הוא ניהל את חייו בעצמו ואני כאמור, לא ניסיתי לשנות אותו ואת התנהלות חייו. הלכנו והתרחקנו. עד אשר חלה אבי. ברגע שבו נזקק לי הייתי לצידו. שבועיים ארוכים ומתסכלים, 24 שעות ביממה. הייתי אני לצידו. ומה אני בעצם מנסה לומר לך? לא שחלילה בתך תיזכר בך ביום שבו תהיי על ערש דווי ממש לא. אבל כן תני לה את הזמן "להתבשל" עם עצמה. ואם היחסים בין שתיכן מעולם לא היה מרנין הרי שאל לך לצפות שבימים אלו יהיה אחרת, אבל, בהחלט יכול להתקיים שינוי ככל שילדיה יגדלו והמושג "אמא" יהפוך להיות הרבה יותר מוחשי עבורה. כל כך מבינה את רחשי לבך ואת הצורך שלך באהבה וחמימות. מי מאיתנו אינו זקוק לזה. מאחלת לך שתזכי לכל אלו. גם לבן זוג תומך ואוהב וגם לבת שתחכים עם הזמן ותפרגן לך בכל צעד בחייך. שושה
 
נראה שבין בתך ובינך

יש מטען כבד הגבר שהכרת היה רק הקש ששבר את גב הגמל. את חייבת להבהיר לבתך שאלו הם חייך , את נותרת לבדך כאשר כל ילדייך פרחו מהקן ומגיע לך מעט חם ואהבה כמו לכל אדם. לא עשית כל רע ועל כן אל לך להצטער. מה שאת כן צרכה לעשות לדעתי הוא לשבת עם בתך לשיחה מלב אל לב לנסות להבין איזה מטען היא סוחבת , לחפור בפצע ולנקות את המוגלה זו הדרך היחידה להגיע למערכת יחסים תקינה.
 
סיסי יקרה

מבינה מאד לליבך כי גם לי יש בת נשואה והיא חרדית והיתה מאד רוצה שאהיה חילונית. הרבה מניפולציות עשתה כדי להביא אותי למקום שלה עד שהבהרתי חד וחלק את עמדתי. בניגוד אלייך בתי תמיד חשבה עלי טובות ועם נישואיה היא החלה להתרחק על הרקע הדתי. גם אני ניסיתי לרצות אותה אבל אין לזה סוף.ואז החלטתי שלא עוד.יש לי את חיי והבחירות שלי ולה יש את שלה.אני האמא ועליה לקבל אותי כמו שאני. גם לי יש נכדים ממנה ובסופו של דבר אני רואה אותם לפי מצבי הרוח שלה.רק היא יוצאת מפסידה כי אני חושבת שהנכדים וגם היא רק יוסיפו לחייהם עם הקשר איתי. ואני אומרת לך לאחר אין ספור שעות עירנות בלילה בגללה ודמעות שעלייך לחשב על עצמך ובגילך ממש אינך צריכה לרצות אותה.היא חייבת בכיבוד הורים ואמא יש רק אחת.אם מצאת מישהו שיאהב אותך ויתמוך בך לכי על זה כי האמרה אמא אחת יכולה לגדל 10 ילדים ו10 ילדים לא יכולים חגדל אמא נכונה ביותר. ילדים יודעים להיות כפויי טובה גם בלי להתכוון.בהצלחה
 
למעלה