מבקשת עיצה עבור הבן

[רייקי2]

תודה לשתיכן

אז ככה, בענין הגיל, הוא בן 20 וחצי,
מה קשור בן מחשב לסמים? אני מעדיפה שישב בבית וולא יצא לבחוץ עם כל הסכנות הכרוכות בכך.
עפרה, את יושבת מול מחשב המון שעות, פתחת עקמת בגב? הוא לצערי כן.
זה נכון שאני דואגת לו כי אין לו קשר עם אף אחד חוץ ממני. אחותו עזבה את הבית ובקושי מדברת אתי.
אני מסכימה לכל מה שכתבתן את ויעל ניסן. השאלה איך ממשיכים הלאה?
ושוב תודה על ההתיחסות.

 

[יעל ניסן]

אני במקומך

הייתי מתחילה בייעוץ לעצמי
יש משהו שאת עושה (או לא עושה) בקשר איתו שלא דורש ממנו, או לא מלמד אותו איך מנהלים ומתנהלים בחיים.
הדברים הללו מתחילים בבית עוד כשהילדים קטנים ומצפים מהם לקחת חלק ולהשתתף בכל מיני דברים שקשורים לניהול הבית בהתאם לגיל שלהם.
אחר כך לנהל ולהתנהל עם דמי כיס, איך להתמודד עם חברים, איך להיות שותף ועוזר בבית במשפחה המצומצמת, במשפחה המורחבת, עם שכנים ועם חברים.

אין לי מושג מה עשית, ואיך לימדת את הבן שלך. קרוב לודאי שעשית מה שחשבת שהכי נכון לעשות, רק שכנראה לבן הספציפי שלך זה לא היה הדבר הכי נכון עבורו.
אין לי מושג

בכל מקרה גשי את לייעוץ עם הרצון ללמוד איך להיות הורה מקדם עכשיו בנקודה הזו בזמן.
זה לא משהו שאפשר לייעץ לך לעשות בהתכתבות.

הכי חשוב, ללמוד ולעשות את השינוי קודם כל בעצמך, ודרך זה לעזור לו לנוע ממצבו הנוכחי הלאה. את לא יכולה "לקבל טיפים" על איך להקים את הבן מהמחשב ושיהיו לו גם חברים. זה לא עובד.

 

[עפרה מהודר]

כן

גם אני הייתי הלכת על הכיוון הזה.

סוג של "הדרכת הורים". לפעמים גם הורים ל"ילד" בן 22 זקוקים לזה...

 

[גרא.]

רייקי2,מעבר לכל מה שנאמר,צר לי שהשאלה שלך

לגבי מצבו של בנך החייל שלפי שעה חסר חברים וחברה,צר לי וזו לא היתה כוונתי שהמשיבים מצאו
לנכון להטיל עלייך את האחריות לכך,להטיף לך מוסר ולשלוח אותך עכשיו לייעוץ לא ברור לי איך כל זה
יעזור לך להתמודד עם הבעייה שהעלית,מעבר לתובנות שקבלת.

 

[רייקי2]

אני רואה שההתכתבות זורמת

אולי בסוף תצוץ העזרה המיוחלת.

אתם צודקים,

גדלתי במשפחה מרובת ילדים, כשהייתי בכיתה וו 2 אחיותי הבוגרות למדו במשמרת שניה (כן, היה דבר כזה) ואני הייתי באה הביתה,אמא בעבודה, אחי בן 3 שומר על אח בן שנה וחצי שהיה בלול, ואני דאגתי להם עד שכולם חזרו, כך כל השנה, עד שאני למדתי במשמרת שניה .רוצה לאמר, שגדלתי עם המון רצון לעזור ולהושיט יד.
לצערי, גידלתי "רק" שני ילדים לא הרגלתי אותם מילדות לעזור בעבודות הבית, פשוט לא ידעתי שזה חשוב מאוד.

כשהבן היה תלמיד בי"ס יסודי והיתי זקוקה לעזרה בשבילו, הבת, במקום לעזור לנו, היא שתפה פעולה עם "עובדות הרווחה" והתעתה אותם לחשוב שהיתי אמא רעה, והם במקום לעזור לנו הם גרמו לנו נזק נוראי (זה היה בתהליך משפטי) המשפחה המצומצמת התפרקה, הבת עזבה את הבית בתחושת כעס נגדי וכך בדיעבד נתקה את הקשר עם אחיה.
עברנו לגור בעיר אחרת ואני מרגישה שהרווחה פה קבלה עלי רושם מוטעה והתיחסו אלי כמו אל אויב.
אנחנו משפחה שזקוקה לעזרה.

 

[יעל ניסן]

כשאת מדברת על

העזרה המיוחלת המפורום, היה עוזר לי לדעת למה את מצפה?

כתבת שאתם משפחה שזקוקה לעזרה. אוקיי, אבל מדובר בעזרה קונקרטית. מישהו שיראה אתכם לפגישות, יפנה למשאבים בקהילה, יציע הצעות - לא?

על איזו 'עזרה מיוחלת' אנחנו יכולים לענות?