מבקשת עזרה

אפרתחכ

New member
מבקשת עזרה

שלום ותודה למי שהתייחס. אני מרגישה שזה המקום בשבילי לשוחח על מה שעובר עליי. אני אמא לילד מקסים בן שנה וחודש. דואגת להתפתחותו התקשורתית. אשמח לדעת מאנשים שהיו בסירה הזו בעבר, על מה להסתכל? האם הדברים שמטרידים אותי רלוונטיים? מצד אחד הילד עושה דברים שמעידים על יכולת תקשורתית, אך מצד שני: לא מוחא כפיים אלא 'רוקד' למשמע מוסיקה, חולה על ספרים, לא מנשק ולא מחבק, עשה ביי ביי בעבר, היום כבר לא, די אדיש כשאני עוזבת חדר ומשאירה אותו עם מטפלת, משפחה וכו'... ולא מגלה עניין רב בתינוקות בני גילו. מצד שני, יוצר קשר עין, עואב להשתעשע איתנו, מתנחם בזרועותי כזקוק לי וכשמציק לו משהו, יודע לבקש משהו כשרוצה אותו וכו'. מחר יש לי בדיקה אצל נוירולוגית במכון להתפתחות הילד, אך גם אם חוות דעתה תהיה חיובית בנוגע להתפתחותו (אני מקווה), זה לא באמת ירגיע אותי. יש מה לעשות בגיל כזה? מישהו יכול לספר על חוויתו האישית בשנה הראשונה לחיי הילד. אני צמאה למידע, לשיתוף, לפרספקטיבה (מה שאני קוראת באתרי האינטרנט השונים לא מרגיע אותי). תודה מראש,
 

nirity1

New member
שלום אפרת

קודם כל בגיל שנה וחודש זה גיל מאוד צעיר. סביר להניח שלא ירצו לאבחן בגיל הזה. חלק מהדברים שאת אומרת קצת מדאיגים. רגרסיה זה משהו שתמיד שווה לבדוק. דברים שפעם עשה ועכשיו לא זה סיבה לבדוק. גם אדישות לכך שאת עוזבת. האם הוא מרים אליך עיניים כשאת יוצאת מהחדר ? האם מצביע ? זה עוד סימן. האם מבין הוראות פשוטות ( גם אם הם לא מדברים הם עדיין מבינים ). בכל אופן לא הייתי בודקת אבל לא נכנסת לסרטים. כי זה באמת גיל צעיר וגם אם יש משהו אבחון בגיל מוקדם אומר גם עבודה מוקדמת עם הילד . יש כאן המון אמהות שיכולות לספר לך איך הילד שלהם נכנס לאלוטף ויצא ילד אחר (מבחינה חיובית )
 

TikvaBonneh

New member
הוא מגיב כשאת קוראת בשמו?

הוא מצביע כדי להראות לך דברים? הוא יודע לחוות כן\לא עם הראש? הוא אומר עשר מילים לפחות?
 

אפרתחכ

New member
נירית וצביקה תודה על ההתייחסות

קודם כל תודה על התגובה. היום היינו באבחון אצל נוירולוגית במכון להתפתחות הילד. מבחינתה הילד בסדר, יש לו את אבני ההתפתחות התקשורתיים, אך עדיין לא הצליחה להרגיע אותי במאה אחוז - היא מבינה את חששותיי. לשאלותיכם: הוא שם לב כשאני יוצאת מהחדר, הוא שמח לראותי ובא לקראתי כשאני מגיעה לקחת אותו ממקום מסויים. הוא מצביע על דברים ומסתכל עליי כדי שאראה על מה מצביע. הוא גם משתף אותי בדברים, מראה לי משחקים שמחזיק, מצביע על תמונות בספר ומסתכל עליי. אומר מס' מילים (אם כי לא באופן ברור במיוחד): בקבוק, את זה, כרואה דג או ברווז אומר: דה דה, אומר האוו על כל חיה שמזכירה לו כלב. אומר: מה כשמנסה לקרוא לי (אם כי לא באופן מובהק), יודע איפה אור ומצביע לכיוונו, מבין הוראות פשוטות (מביא לי דברים כשאני מבקשת ממנו, כשאני אומרת לו בוא תתפוס אותי - בא אחריי). הנוירולוגית אמרה שעושה דברים שמתאימים אפילו לילד בן שנה וחצי, עם זאת יש עדיין דברים מטרידים. בנוסף, יש לו היקף ראש גדול וסובל מטונוס נמוך בשרירים - אך אין לו עיכוב התפתחותי מוטורי. ובכלל, ילד עצמאי: אוכל לבד, מגיע לכל המקומות שרוצה להגיע אליהם. היא הציעה לי לפנות לבי"ח שניידר, למחלקת אם-תינוק: מה אתם אומרים על זה? איך אתם מתרשמים ממה שכתבתי עד כה? הייתם ממשיכים עם אבחון או נותנים לילד צ'אנס ומחכים עם זה. אגב, הנוירולוגית טענה שיש קשר עין, אך לא תמיד רציף. אשמח לשמוע את דעתכם.
 

yos9

New member
שנה וחודש זה הגיל שהבנו שמשהו לא בסדר

הבן שלנו לא הצביע כלל על דברים, התעלם מאיתנו לגמרי, כשהלכנו לא הפריע לו כלל, היה משחק מאוד יפה לבד, וכשהצטרפתי אליו למשחק הוא היה מסובב את הגב וממשיך במשחק שלו. וידענו שהוא שומע טוב למרות זאת לא הגיב שקראנו לו.
 
למעלה