מבקשת את עצתכם

[ליידילי]

מבקשת את עצתכם

לבן יקיר לי ימלאו 16 בעוד מס´ ימים. ואני שוברת את הראש איך לחגוג לו ו/או עימו. נסיונותי לשאול את "בעל השמחה" לא זכו במענה של ממש. נסיונות לשאול בסביבה העלו רעיון שלא כל כך מוצא חן בעיני בן זוגי, (פיינטבול). (וגם אני לא "נשפכת" מהתלהבות). רעיונותיכם יתקבלו בברכה רבה. (אגב, אנו מנועים מלאפשר לו לעשות מסיבה והילולה בבית, מכיוון שהשכן למטה הינו אדם חולה מאד).

 

[AYELET1]

היי ליידילי

קצת צרם לי הנסיון למצוא דרך לחגוג ללא שיתוף פעולה של בעל השמחה. כלומר , הוא אינו נשמע נלהב לחגיגה! ניתן לצפות, שאם היה מעוניין בחגיגה מיוחדת, היה זורק רעיונות, מביע רצונות וכו´. אולי אני טועה, אך זה הרושם שהתקבל (אצלי לפחות) מהדברים שכתבת.

 

[ליידילי]

אכן

הוא לא נשמע נלהב לזרוק רעיונות או רצונות. אך, לדעתי זה נובע מכך שאינו רוצה ליזום או לארגן, ולא מכיוון שאינו רוצה לחגוג. שוחחתי עם חברה בת גילו שום הולדתה חל מחר, והיא אמרה שהיא נורא מחכה למסיבה גדולה, אבל היא "לא מסתקרנת ולא שואלת" כי לדבריה "צריכים לעשות לה" ולא היא צריכה לדאוג לזה. כך שיתכן שזה ה"ראש". בכל ימי ההולדת יש לנו "ריטואל" קבוע, בו אנחנו בלילה שלפני מקשטים את כל הבית, מכינים מתנות והפתעות. ובבוקר אנחנו אוכלים ארוחת בוקר חגיגית ביחד. ובהמשך יוצאים בערב עם המשפחה המורחבת, (לאו דווקא באותו יום עצמו). אבל זה הקטע המשפחתי. היות ובכל זאת מדובר ביום הולדת משמעותי, חשבתי לארגן לו משהו עם החברים. ומכאן נבעה השאלה. אז קדימה..תזרקו רעיונות!

 

[AYELET1]

רעיונות?

מסיבה באיזה מועדון. מקובל כיום מאד, מכמות ההזמנות שראיתי אצל הבן הצעיר למסיבות בת מצווה בשנה האחרונה. ולמרות הבדל הגילאים, אני מניחה שהמועדון מקובל לא רק בקרב בני 12-13... אבל עדיין מפריע לי משהו... הבת שהודיעה שהיא לא שואלת, מניחה להוריה המבקשים להכין הפתעה, לעשות כן. הבן שלך לעומת זאת, נשאל בפירוש מה רצונו, ויכול היה לענות בהתלהבות, או לא להתלהב...

 

[ליידילי]

ואולי

ואולי כלל לא הייתי צריכה לשאול אותו? מקצת רוגז מעוררת בי ההתעקשות שלך על הנקודה הזו אבל זה לאו דווקא רעכיוון שזה מעורר אותי למחשבה. והמחשבות שמתעוררות, הינן שפני הדברים אינם פשוטים בכלל. אנו עוברים גיל התבגרות קשה במיוחד. ובזמן האחרון היו התקלויות לא מעטות. עולה בדעתי שממש ממש בא לי לחגוג לו ואיתו ובגדול - אחרישאוציא עליו את טונות הכעס שהצטברו בי... (לא לחשוש - בכעסים שלי אמצא דרך אחרת לטפל...ובקרוב). באותו אופן יתכן מאד שהבחורון, שיודע שהתנהגותו לא הייתה כל כך מצוינת לאחרונה, וודאי חש את חוסר שביעות הרצון שלנו, ובשל כך אינו מרגיש שממש מגיע לו. ולא מעיז להביע משאלות. העובדה היא, שאפילו אני - שאמורה לנהוג כאדם בוגר, מתקשה להפריד בין הרגשות שמתעוררים בי לנוכח התנהגותו, שראויה לעונשים יותר משהיא ראויה לפרסים, לבין הדרך בה נחגוג את יום ההולדת, שהוא דבר אחר ונפרד. מן הסתם אצלו הדברים מעורבבים עוד יותר. אז אני הולכת לעשות סדר בענינים. תודה על ההתייחסות... ועדיין אשמח לרעיונות. (מסיבה במועדון היתה בעבר... ודומני שפחות מתאימה בגיל הזה). תודה תודה ושוב תודה.

 

[גליה12]

אם יש לו חברים אולי תשאלי אותם-

איך הם נהנים לחגוג אולי לצאת יחדיו לאיזה דיסקו- או אפילו למקדונלד או דומיו- העיקר לתת לילד הרגשה של "גדול" ולא להצטרף.

 

[אחותו של שקספיר]

של מי היומולדת?

כי למה לא פיינטבול? אם זה מה שהחבר הצעיר רוצה? אני מזמן הגעתי למסקנה שהסיכוי שיהיה בילוי שכולנו נהיה מאושרים ממנו, הוא קלוש. ואם בענייני פשרה עסקינן,אז למה לי? לאחרונה (17, אבל לא קריטי שנה לפה או לשם) הסענו קבוצה נכבדת של זכרים צעירים, עם אוהלים, שקי שינה, מנגל, עצים, נרגילה, פחיות בירה וכל מה שרצה- לחוף הים. אמר שיחזרו בבוקר, וכמובן שנבוא בתפקיד הטנדר התורן לאסוף את השאריות. ב2 בלילה, רק קפצתי מרחוק להציץ שהם כולם חיים עדיין, ב3 טלפון נוראי מקפיץ אותנו מהמיטה, הילד בטלפון- זה שתיכנן לילה ובוקר לאחריו עם רחצת בוקר וזריחה... שזהו. נגמר להם ושנבוא לאסוף אותם הבייתה, אותם , את האוהל, שקי השינה הסגורים,וקרטון הבירה שלא נגעו בו -אבל התחושה שהיה להם בירה והם בוגרים, מה זה סידרה לו את הראש. נסענו. יש ברירה? בצהרי המחרת, שאלנו מה התחרבן? אמר: מה קרה לכם? היה אחלה! אתם יודעים איזה כייף זה יומולדת בלי הורים????

 

[AYELET1]

אלוהים ../images/Emo12.gif

מבהיל לאללה טלפון כזה...