מבקשת את עזרתכם

ציפס6

New member
מבקשת את עזרתכם

היי, אני קוראת סמויה בפורום הזה כבר דיי הרבה זמן.. ורק עכשיו אזרתי אומץ לרשום פה הודעה.. יש לי בעיה ממש גדולה.. השלמתי כבר עם זה שאני לא מגלה שום עניין מיני בגברים ואפילו נרתעת מזה.. אני לא מסוגלת לשתף את זה עם אף אחד, גם לא עם החברות הקרובות.. זה פחות הבעיה הבעיה האמיתית היא שאני עומדת להתגייס בדצמבר הקרוב ואני ממש מפחדת שבצבא דווקא שזה מקום שממש מתקרבים אחד לשני, במיוחד בבסיס סגור שאני אמורה להיות בו , שיגלו את זה עליי.. שירתעו ממני מה אני עושה?? אני ממש מפחדת להתגייס ושוקלת לא לעשות את זה בכלל... יש כאן אנשים אחרי צבא? או שבמצב כמו שלי?? תעזרו לי.. אני ממש אבודה
 

k500

Active member
מנהל
אבודה

שלום לך, ראשית, כל הכבוד על האומץ שלך לכתוב לכולם את מה שאת מרגישה, ברוכה הבאה לפורום. שנית, את לא חייבת לשתף אף אחד בשלב הזה, גם לא אנשים קרובים, אם את לא מרגישה צורך עדיין. הבעיה שאת מתארת, אולי לא כל כך גדולה כמו שנדמה לך. בצבא באמת מתקרבים אחד לשני, אבל גם במסגרת הזאת לא חייבים לדבר על מה שלא נוח. אני יכול להגיד לך שלאורך השנים, גם בצבא הסדיר וגם במילואים, על אף שהמקום איפשר ונתן פתח לשיחות אינטימיות בין אחד לשני, אצלי לא היה צורך לספר או לפרט את חיי המין או המיניות שלי באופן כללי או פרטני אחד מול אחד. במקרה הכי גרוע תוכלי לחמוק באלגנטיות אם לא תרצי לספר לשאר האנשים שאין לך צורך מיני. ייתכן דווקא שתתקלי בכאלה שיבינו על מה את מדברת או שיוכלו להבין בלי לעוות את הפרצוף. אני לא בטוח שירתעו ממך, כי אישיות של בן אדם לא מורכבת רק מהמיניות שלו או מהיותו "כמו כולם" מבחינה מינית. כשאנשים אחרים יכירו אותך באמת ויראו מי את בלי לשפוט אותך על סמך המיניות שלך, לא תהיה להם רתיעה. אל תשכחי שכל אלה שיהיו איתך באים גם הם עם מטענים לא קלים, כל אחד בא עם חשש שהאחרים לא יקבלו אותו בגלל מה שיש לו, אבל את לא שונה מהם. כולנו, א-מיניים ומיניים כאחד, מגיעים למקום חדש עם חששות, גם בצבא, בלימודים, בעבודה, עיר חדשה, חברה חדשה וכו'. אל תפחדי להתגייס, להיפך, תעשי את זה בלב שלם ותראי שזו תהיה חוויה שתתן לך להכיר אנשים חדשים, להיות בסיטואציות שלא היית בהן אף פעם ולהתנסות בכל מה שחשבת שמפחיד אותך. בסוף תראי שהשד לא כל כך נורא. בהצלחה
 

ציפס6

New member
קודם כל תודה על התגובה

ואני גם מסכימה עם כל מה שאמרת , מיניות באמת לא מגדירה את מי שאני אבל אתה יכול להסכים שבעולם שלנו זה חלק גדול ממי שאתה בכל מקום שאני הולכת מדברים על זה, חברות שלי לא מפסיקות לדבר על החוויות שלהן וכל הזמן מצפות שאספר להן על שלי.. וכן אני מתחמקת באלגנטיות אבל זה קשה במיוחד אני חושבת על זה שבצבא זה לא כמו בחיים האמיתיים, אני אהיה עם האנשים האלה יום יום ואצטרך להסתיר חלק גדול ממני, לא מבושה כמו מהפחד שיסתכלו עליי מוזר!! מה שהכי לא ברור לי זה שהומואים ולסביות כן קיבלו את ההכרה בעולם, פחות מסתכלים עליהם מוזר.. אבל אני מרגישה שמי שאני בלתי נראית לעולם הזה.. חוץ מהפורום הזה אני לא רואה אותי מתחברת לכלום ובצבא זה יהיה הכי קשה...
 

k500

Active member
מנהל
נראה לי

שהצבא הוא מעין מבחן סף שאת קבעת לעצמך ושאת צריכה לעבור אותו ואם לא, זה ייחשב כישלון אישי שלך. אז בואי נעשה קצת סדר בדברים. הצבא הוא לא מבחן אישיות ובניגוד למה שנדמה לך, הצבא הוא חלק מהחיים האמיתיים ובייחוד אלה שיהיו לך בשנים שתשרתי בו. אולי זה נראה כמו מקום שיש בו אנשים מסוג אחד או שכולם שם "נורמלים" לפי תפיסתך, אבל את תגלי מהר מאוד שהצבא הוא מקום שבו נאספים הרבה אנשים מכל מיני סוגים ועם הרבה הרבה בעיות אישיוֹת וגם בעיות באישיוּת, כך שאת לא צריכה להרגיש חריגה או מוזרה, את זה יספקו אחרים. לפי מה שנראה לי ועל פי מה שכתבת, לא צריכה להיות לך בעיה בהתמודדות עם הצבא או האנשים שתפגשי שם. לא להלחץ, ללכת בתחושה יותר נינוחה ולא מעמדת נחיתות חברתית, כי את מסוגלת ויכולה כמובן, להיות חלק מכולם, או כמו כולם, רק שאצלך אין דברים שאצל אחרים יש בדיוק כמו שאצל אחרים אין דברים שאצלך יש. את טובה במה שאחרים לא וכך אצל כולם, בלי קשר למיניות ולשיפוט על פיה והדברים נאמרו גם בהודעה הקודמת. דבר נוסף, על העולם שלנו שהזכרת, את צריכה לראות שאם את א-מינית בצורה זו או אחרת, אז את חלק מהעולם ולא חיצונית לו. יש סוגים שונים של מיניות והעולם בעשורים האחרונים הפך למגוון ולרב גוני מהרבה בחינות (לא רק מיניות) וא-מיניות היא חלק מהעולם הזה, בייחוד בתקופה הזו שיש חלחול והכרה מסוימים בנושא א-מיניות ותפוצת הנושא גדלה. כמו אחרים, גם את חלק מכולם וחלק מהעולם ושוב, מי שירצה להכיר אותך ולהיות איתך-בין אם הוא ידע שאת א-מינית ובין אם לא- יהיה איתך כמו שאת, ללא הצגות, ללא לחצים וללא חששות ופחדים.
 

snoopytush

New member
פשוט תגידי שמיניות וסקס זה נושאים

אישיים ושאת לא רוצה לדבר על זה. זה כמו שהרבה שואלים את השאלה: האם יש לך חבר? אז יש את אילו שמשתפים ויש את אילו שאומרים לא עיניינכם
 

mothbartz

New member
בערך במצב שלך

את יכולה פשוט לאמר שלא נעים לך לדבר על זה או לשקר קצת. אף אחד לא יתחקר אותך על זה בהצלחה
 
אני יכולה לאמר לך שהיה

לי מצב כזה באוניברסיטה. היתה לי שותפה מאוד "פתוחה". וכל הזמן שיתפה אותי בהרפתקאות המיניות שלה. מאחר ועשיתי "שיעורי בית" וידעתי שהיא לא תקבל את העובדה, שבגיל 26 אני עדיין חסרת ניסיון מיני ותלך לספר את זה לכולם, אז פשוט המצאתי איזה סיפור (מבוסס על מישהו שנדלקתי עליו בצבא אבל הוא לא רצה אותי). ואמרתי לה שהיה לי פעם חבר איזה שנתיים. אבל הוא זרק אותי ונורא נפגעתי אז אני עכשיו יותר בררנית בגברים ורוב הבחורים הפנויים פשוט לא ברמה שלי, ואלו שכן - כבר תפוסים. זה מנע ממנה חטטנויות מיותרות
אני לא בעד לשקר. אבל יש כאלו עם פה גדול שלא שומרים על דיסקרטיות. השותפה היתה אחת כזו והייתי צריכה להיזהר לא לפלוט לידה שום דבר אישי או "להיות מסתורית", אחרת כל החברים והחברות יידעו ש"משהו לא בסדר איתי".
 
למעלה