מבקשת את דעתכן

מבקשת את דעתכן

הבת שלי בת 7 חודשים נמצתא מזה חודש בפעוטון הגענו לפעוטון בעקבות המלצה חמה של אמא שגם הבת שלה בפעוטון המקום מיועד לגילאים של 3 חודשים עד 3 שנים בפועל הבת שלי הכי צעירה שם, והילדים הגדולים הם קצת מעל שנתיים אני מרוצה מהטיפול בבת שלי ומהאווירה הכללית שם יש בפעוטון אוהל קטן בפינת החדר, יש בו כריות ומזרונים, הוא צבעוני ופתוח מהצד הקדמי שלו השימוש שלו הוא כפינת הרגעות אם ילד משתולל המטפלת שואלת אותו האם הוא רוצה להכנס לאוהל להרגע, או במקרה של השתוללות חוזרת ונשנית הוא פשוט נשלח לאוהל (מקרים של הכאה של ילד אחר, נשיכות, זריקת אבנים, חטיפת צעצועים) אבל לפני כן יש דיבור על מה שקרה, ורק אם המצב חוזר על עצמו מספר פעמים יש שימוש באוהל. מדובר בשהות של כמה דקות אני מניחה שאפשר לראות בזה כעונש או כ time out כשהגעתי לפעוטון בפעמים הראשונות לא גיבשתי לעצמי דעה על העניין, ובכל מקרה הבת שלי צעירה מדי לנושא הזה באחד הבקרים שבוע שעבר קרה משהו שגרם לי לחשוב על הדברים הגיעה ילדה חדשה לפעוטון, סביבות גיל שנתיים, היא הגיעה גם לאותו היישוב לאחר שהמשפחה גרה במקום קטן אחר. עד כמה שאני יודעת היא לא עברה איזו תקופת הסתגלות. כלומר, האמא הביאה אותה לפעוטון בבוקר, שהתה שם כרבע שעה ואז הלכה. הילדה התחילה לבכות שהיא רוצה את אמא שלה וזה נמשך בערך רבע שעה בזמן שהמטפלת ניסתה להרגיעה אותה - לקחה אותה על הידיים, נתנה לה מוצץ, יצאה איתה ועם שאר הילדים הגדולים לחצר בחוץ. וכל זה תוך כדי בכי שלה וקריאות לאמא מדי פעם. מחזה די קורע לב. אחרי שזה לא עזר היא שלחה אותה לאוהל. וזה הדבר שמטריד אותי. כי בסה"כ נראה שיש פה ילדה במצוקה רגשית של מעבר שקשה לה. לא שמעתי את המטפלת אומרת לה - "אני יודעת שקשה לך ואת מתגעגעת לאמא" וכו' יכול להיות שהיא אמרה ופיספתי. בכל אופן, רציתי לשאול: 1 - מה דעתכם על רעיון האוהל באופן כללי ? כרגע זה נראה לי רעיון לא רע בשימוש במסגרת כזו וראיתי כיצד המטפלות משתמשות בו ומאיזה גילאים ובכלל מאיזה גיל ילדים מתחילים לפתח את הקשר של סיבה ותוצאה ? 2 - מה דעתכם על אופן הטיפול בילדה שהזכרתי ? אישית נראה לא שהבעיה מתחילה בהורים שלא עשו תקופת מעבר יותר קלה לילדה. (אני לא יודעת מאיזה סיבות או נסיבות) תודה מראש
 

כרמית מ.

New member
לאוהל כזה יש מקום אך ורק

(לדעתי) אם הילד הולך לשם *עם מטפלת* - כדרך לשינוי אווירה, הוצאת מרץ/כעסים או מנוחה. אם הוא נשלח לשם לבד, זה בדיוק כמו עונש, רק בלי לקרוא לזה ככה. (בגילאים בוגרים, יתכן והילד כבר ישמח לקצת זמן לבד, אבל לא קטן שנמצא במצוקה שגורמת לו לפגוע בעצמו או באחרים)
 

צימעס

New member
הדבר היחיד שאני יודעת

הוא שילדי בטח היו מגלים את האוהל הזה כיופי של מקום להשתוללות
 
וראיתי שזה כבר קורה

אני לא חושבת האוהל לא נתפס כמקום עונש כי ילדים לפעמים נכנסים אליו סתם בשביל לשחק, בין אם לבד או ביחד עם ילדים אחרים וגם ילדים שנשלחים לשם למטרה של הרגעה לפעמים באמת משתוללים שם ואחרי זה חוזרים לפעילות רגילה ושוב אני אומרת, מדובר באוהל שנמצא במרכז הפעילות של הפעוטון הוא תמיד פתוח ומואר אין מרחק גדול בין המטפלות/שאר הילדים ובין מי שנמצא בתוכו
 

צימעס

New member
אז הבעיה הוא לא בקיום האוהל

אלא בחוסר ההתיחסות לקשייה של הילדה. בעיה (בעיני).
 
זה לא נשמע טוב../images/Emo5.gif

אני באופן עקרוני לא מתלהבת מעונשים ובטח שלא אצל ילדים כל כך צעירים. זה מאד מזכיר לי בית ספר מסוים (יסודי) שבו היה "חדר הרחקות" ונשלחו לשם הילדים המפריעים.... לגבי הטיפול בילדה החדשה, האמת היא שהתנהגות האמא נראת לי לא בסדר היות ולדעתי צריך להיות עם הילדה יותר מרבע שעה בגן כדי להרגיל אותה למקום חדש ולאנשים חדשים. לגבי התנהגות המטפלות גם היא לא נראית לי היות והן מענישות את הילדה על כך שבאופן טבעי קשה לה. להשיג שקט (כלומר הפסקת הבכי) בעזרת עונש ובידוד נשמע לי נורא ולא הייתי רוצה שבתי תעבור כזה דבר. צבעוני ככל שהמקום יהיה עדין זה נשמע לי נורא.
 

אלדורית

New member
אז ככה

1. אני לא משוגעת על סימון אזור הרגעות, אבל מאוד יתכן שלא בצדק. בנעמ"ת שבדקנו פעם במשך שבוע היה איזור שכונה "פינה רכה" שהיה לו אותו הייעוד, ושם הגננת שלחה אליו ילדים בטון מאוד בוטה--זה מה שהפריע לי בעיקר. יכול להיות שזה כן רעיון מוצלח לבודד ילד מהקבוצה (למה זה מזכיר לי יותר מדי סרטים בינוניים על חדרים שקירותיהם מצופים מזרונים במוסדות לחולי רוח? זה כנראה יותר ענין של דימוי בעייתי, מאשר שאלה של יעילות). בקיצור, אם הצוות באופן כללי סימפטי, והאוירה הכללית נעימה ושמחה--לא הייתי דואגת. 2. שוב קשה לשפוט מתוך התיאור שלך. אני לא יודעת מה הנסיבות שהביאו הורים "לזרוק" ככה את הילדה בלי שום תקופת הכרות עם הגן, אבל ברור שכניסה כזאת לגן היא קשה מבחינתה. מבחינת התנהגות המטפלת: גם מאוד תלוי איך היא עשתה את זה. לפעמים כשילד בוכה צריך להניח לו להרגע בעצמו ולא עוזר להמשיך לנחם אותו במילים או בחיבוקים (לפעמים זה רק מחריף את הבכי). ואולי זה גם לא גרוע שהיא מפנה אותה לאזור שהוא מבודד יותר ומאפשר פרטיות בזמן שהיא נרגעת. בקיצור--תלוי בהרבה גורמים נוספים.
 

אפרתש

New member
נשמע מבולבל

כמו צימעס - נראה לי שבנותיי וחבריהן היו מוצאים את האוהל כמקום להשתוללות והנאה. ונראה לי שבפעוטון הזה יש איזה מסר מבולבל. אוהל זה כיף? רגיעה? משחק? עונש? עם הילדה שתיארת זה נשמע כמו פשוט דרך להיפתר ממנה ולא לשמוע את הבכי שלה. ומסר מבולבל זה בעיני דבר בעייתי.
 

לאה_מ

New member
גם לי זה נשמע מבולבל

פינת הרגעות נשמעת לי דבר נפלא כאשר הילדים בוחרים להשתמש בה מיזמתם או כבחירה שלהם בעקבות הצעה של הגננת. אישית, נשמע לי שהבן שלי היה מוצא דרכים להשתולל גם בפינת ההרגעות הזו, אבל נחמד בעיני להקצות בגן מקום שקט שעומד לרשות הילדים. מאידך, אני מאד לא בעד ענישה בגן (כן פסק זמן עם מישהי מהצוות, כפי שנאמר בדיון הזה, כדי לשנות אווירה - אבל את זה אפשר לעשות גם בחצר או בחדר הסמוך), וספציפית לגבי הסיפור המתואר נשמע לי שאולי לא היתה די התייחסות לקושי (המאד מובן) של הילדה (גם מצד ההורים וגם מצד הגננת), אבל אי אפשר לשפוט על סמך סיפור כזה.
 

1אילת2

New member
האוהל נשמע לי רעיון נפלא.

בקבוצת ילדים, חשוב שבו יהיה מקום בו הילד יוכל להיות לבד. אם הוא בוחר כך ואם הוא לא מסוגל להיות עם ילדים אחרים. (לא חייבים להגדיר "עונש". ילד אשר נכנס ל"התקפה", מכה ומפריע, זקוק לזמן לעצמו גם אם הוא לא יכול להביע זאת באותו הרגע). יכול להיות שהגננת חשבה שהילדה החדשה תוכל להרגע אם היא תהיה לבדה כמה דקות. קשה לי להביע דעתי על הסיטואציה הספציפית כי כל המחזה נשמע לי גרוע: להשאיר ילדה בת שנתיים במקום חדש, כשהיא לא מכירה את הנוכחים.
 
למעלה