מבקשת את דעתכם.

[star14]

מבקשת את דעתכם.

שלום, אני נשואה כמעט 10 שנים ויש לי שני ילדים בני 4 ו 8 השנה הראשונה של הנישואין היתה ממש טובה. אבל, מאז שנולדו הילדים אין ביננו זוגיות. פעם הייתי מרגישה שהוא חבר שלי, ושאני יכולה לספר לו הכל והוא גם היה מייעץ לי ולוקח חלק פעיל בשיחה. היום ... לספר לו משהו זה כמו לספר לקיר. אין בכלל מה לדבר עם יחסי מין. (אולי פעם בחודשיים) רוב המריבות שלנו הן מסביב לנושאים של ניקיון הבית וגיהוץ הבגדים שלו. כל שטות מפריעה לו. אם במקרה נפל מלפפון לכיור, או שרוקנתי את הזבל ולא שמתי שקית חדשה וכו'. אני שומעת אותו מדבר בטלפון עם החברים שלו בשמחה ובעניין רב, ואני לא מקבלת ממנו יחס כזה וזה ממש מפריע לי. ניסיתי לשוחח איתו מס' רב של פעמים כדי לפתור את הבעיה. אפילו הצעתי לו לגשת ליועץ אבל הוא לא מוכן לשמוע על כך. ממש עצוב לי, אני לא רוצה להתגרש בגלל ילדי המקסימים וגם בגלל שהייתי רוצה שדברים יסתדרו ביננו, אבל מצד שני המחשבה על זה לא יוצאת לי מהראש. יכול להיות שאולי גם אני לא בסדר בקשר הזה, אבל אני יודעת שניסיתי הכל בשביל שזה יסתדר. הוא גם ניסה מס' פעמים לשתף פעולה בשיחה אבל תמיד זה חוזר למריבות ולהתעלמות . קשה לי לחיות ככה. מה אתם אומרים?

 

[גארוטה]

השנה הראשונה של הנישואים

היתה ממש טובה עד שהגיעו הילדים, אני מניחה, ואז כמו שקורה להרבה מאד זוגות, שכחתם את הזוגיות, שכחתם שמלבד היותכם אבא ואמא אתם עדיין בעל ואשה. נכנסתם לשגרה שחלק נכבד ממנה הוקדש לילד/ה ולאט לאט התרחקתם, הפסקתם לדבר עליכם ודיברתם רק על הילד וכל מה שקשור בו. אני מניחה שבדרך מסיבות כאלה ואחרות גם יחסי המין נפגעו ואתם לא השכלתם אולי לתת על זה את הדעת, חשבתם שזה יעבור והנה אוטוטו זה ישתנה, אבל לא. את כותבת על מה נסבות המריבות שלכם וגם זו הוכחה שאתם כבר לא מתנהלים כזוג אלא כשותפים. את מתוסכלת מהמצב ואני בטוחה שגם הוא, ברור שהתקשורת לקויה ולכן אולי המריבות לא מובילות לכלום מפני שאתם לא משוחחים אלה מטיחים האשמות אחד בשני, כל אחד מתבצר בעמדתו ודבר לא משתנה. הוא לא מוכן ללכת ליעוץ, אל תוותרי תלכי לבד ותלמדי איך לפעול נכון וחכם כדי לקבל תוצאות שיובילו לשינוי. אתם נמצאים בתוך מעגל, מסתובבים סביב עצמכם ולא מוצאים דרך לצאת, אפשר להתחיל בדברים קטנים כדי ליצור שינוי , אפילו רק שינוי באוירה ביניכם, ליזום יציאה לבילוי רק לשניכם, משהו שיוציא אתכם מהשגרה ולא משהו חד פעמי, צעד קטן ועוד צעד קטן יכול לעשות שינוי גדול. בהצלחה.

 

[אייבורי]

זבנג וגמרנו

עובד רק על יתושים. אבל בעיות זוגיות לוקחות זמן לפתור, בשביל שהתקשורת תשתפר את צריכה לקחת יוזמה והמון המון אוויר. כשהוא חוזר מהעבודה, תני לו חצי שעה להתרווח אם תגישי לו כוס קפה זה יכול לעזור שבי איתו לשיחה אחרכך, לא שיחת האשמות לא שיחת בעיות שיחה זוגיות על העולם, על חברים, על סרטים. צפי שבחודש הראשון הוא לא ידע לשתף פעולה נכון במקביל, תדאגי שפעם בשבוע יהיה בייביסיטר\סבתא\דודה לכו לראות סרט, לכו להצגה, תפגשו חברים. תנסי להמנע ממריבות, לא כי הוא צודק אלא כי את חכמה. צאי מנקודת הנחה שזה יקח שלשה חודשים לפחות. בהצלחה

 

[seeyou]

רוקנת את הזבל ולא שמת שקית חדשה?חמור מאוד'.

גם אצלינו זה נושה לדיבורים אך אצלינו זה התפקיד שלי

זה טוב שאת זוכרת איך היה בשנה ראשונה עם מאמץ קטן תוכלי לחטט בזיכרונך מה גרם לזה או איך התחיל הנתק של 9 שנים. נכון,אחרי הלידה גוף האישה "שונה"-עיסוקים שלה הם מרובים ומוקדשים לרוב לילד. הזנחתם לשים "שמן" בחיי הזוגיות שלכם וככה האינטימיות שלכם יצא לחופשה. יחסי מין פעם בחודשיים זה לא אומר שיש לכם אינטימיות בכלל. אין מרשם כללי לכול הבעיות אבל עם קצת סבלנות ,עקשנות(התמדה) ,חיוך,סקס,ליבוש.....תצליחי לשפר את האווירה בבית ממליץ לך להרשם לחוגים-לא חשוב מה-לא חשוב שאין לך זמן או אין לך סידור לילדים תתחילי לטפח את עצמך-לא בהגזמה תכיני רשימה עם הדברים שמפריעים לו ותשתדלי לא לעשות אותם תתחילי לדבר איתו על נושים שמענינים אותו(תקני את הספר נשים מנוגה-גברים ממארס(?)) בהצלחה יוסי

 

[שילה1]

כנראה שבעלך פדנט ,וזה לא בדיוק מתאים לך.על כן

לא יקרה כלום אם תציעי לו,מעט באסרטיביות,שיגהץ את בגדיו בעצמו,ושיעזור קצת בנקיון הבית.

 

[I C E M A N 7]

שאלה קטנה

את עובדת?