מבקר המבקרים

[שחקן משנה]

מבקר המבקרים

קראתי בעניין מרשמיהם של סועדים במסעדות הפלך. טוב שקיים פורום שכזה המעניק במה לסועדים לפרוש את הגיגי סעודתם בפנינו, ולקוראים - סועדים פוטנציאלים- להחכים מעט. מאידך התרשמתי שלא לטובה מהנטייה להעניק משמעות רבה לעובדות איזוטריות שהן, יותר שמאירות באור שלילי את המסעדה, חושפות את האגוצנטריות של המבקר. אז מה אם לא היה קרח לדיאט קולה שלך?! ביג דיל. ועוד בסוף האחורה לא יכולת לשתות את הקפה ההפוך שאת כה רגילה אליו מפני שמדובר במסעדה כשרה. יופי. אז כשרקמת מסגרת שכזו בוודאי שהביקורת על האמצע תהייה שלילית. וחוץ מזה, במסעדה צרפתית לשתות דיאט קולה ?? אז מה עם המלצר עישן? ביג דיל. יאללה, להיות קלילים, לתקתק, זה ים תיכון.

 

[B r u l e]

טעות אחת גדולה

כשהולכים למסעדה רוצים להנות. לדחוף פחמימות וחלבונים לבטן- זה לא העניין. לכן, הפרטים הקטנים הם אלה שעושים את הארוחה- אלה החשובים והמכריעים. ברגע שמוגשת לי מנה, או כוס קולה בלי קרח כמו שביקשתי- אני מתרגז, ואני מרגיש שלא קיבלתי את מה שרציתי- ואני, הרוצה להנות ולהתפנק, מתקומם. ואם במסעדה אסור לעשן, ובכל זאת איש מצוות המקום מפזר עשן במסעדה- זה פוגע בהנאה שלי, ואני באתי בשביל להנות, והתחושה שלי והאווירה שבה אני נמצא בה- היא חלק מהסכום אותו אני משלם בסוף הארוחה. לכן, אני חושב שהתעסקות בפרטים הקטנים היא היא החשובה. הרי טבעו של אדם להסתכל על הפרטים הקטנים, ובעל מסעדה אמור להתחשב בטבע הקליינטים שלו ולא לתת להם לחשוב לרגע שהדברים שהם מקבלים לא כמו שהם צריכים להיות. אני לא צריך לשנות מהרגלי ולכפות על עצמי העדר דקדקנות כשאני בא להנות ולשלם על כך- הרבה. ובנוסף אני אעיר שברגע שהאוכל שאני מקבל לא טעים לי אני מחזיר ולא משלם בשום אופן. ולמרות שהדבר ישמע קצת חצוף לכמה מכם, אני נוהג כך בלב שלם. מנגד כשאני מקבל יחס הוגן והאוכל משביע רצון- אני נותן תמורה יותר מהגונה. אני סומך על הטעם שלי- כאשר מאכל אינו עשוי כהלכה או שניכרים בו זלזול ושימוש בחומרים מסוג ז'- אין כל סיבה שלא להחזיר אותו.

 

[שחקן משנה]

החיים אינם שחור לבן

הפרטים הקטנים הם חשובים. החכמה היא לשאוף לשלמות אבל לקבל גם פחות ממנה. להיות נדיב בגישתך אל החיים. אז לא קיבלת קרח בקולה, רתית? נכון, קרה אסון ? לא. אבל כאן כבר מתקבעת דיעה שלילית על ההמשך ומכאן שגם הנאתך נפגעת וגם הביקורת העניינית. ובאשר לאי תשלום על מזון שלא ענה על ציפיותיך. אולי גם לא תשלם על סרט שאיכזב אותך, או משחק כדורגל שהסתיים בתיקו אפס ? אורך רוח רבותי. אנו ממילא חיים על סף התהום.

 

[תלתלית]

דווקא בגלל החיים על סף תהום

בא לי שהארוחה שלי תהייה הכי שאפשר. למה לא?

 

[liti]

טעות מהותית ../images/Emo26.gif

הקצנת את זה לגמרי... מחסור בקרח בקולה אינה מהווה סיבה להתהוות דעה שלילית כוללת על המסעדה. מתן ביקורת נכונה מפרטת גם את הצדדים החיוביים וגם את הצדדים השליליים, ואני בטוחה כי מי שלא שמו לו קרח בקולה (דבר שאותי אישית היה משמח מאוד) לא הסיק מזה על טיב וטעם האוכל, טיב השירות, ההנאה הכוללת מהבילוי ועוד. אגב, לצערי בבתי קולנוע אין החזרת כסף על כרטיסים גם אם יצאת 10 דקות לאחר תחילת הסרט, מה ששונה במסעדה בה אם המנה אינה מוגשת כראוי -לא מוכנה, לא טעימה וכו'- נהוג להחזירה ומרבית המסעדות מחליפות ברצון כיווון שעדיף סועד מרוצה שיחזור מאשר סועד לא מרוצה שלא יחזור ושידאג גם שאחרים לא יבקרו שם.

 

[תלתלית]

לתקתק?

חולקת עליך. לפעמים הדברים הקטנים הם אלה שהורסים הכול... בייחוד אם מעשנים עליי באזור "של לא עישון". ואשתה קולה איפה שטעים לי, אמנם ים תיכון , אבל למה לוותר על ההנאה בשלמותה?

 

[liti]

לפי השיטה שלך,

הסועד צריך להיות שמח ומאושר עם כל מה שהוא מקבל ולא לעמוד על זכויותיו כצרכן ולדאוג לקבל תמורה הוגנת עבור כספו. בשיטה זו, אין ספק, אנו בהחלט נראה כמו מדינה ים תיכונית מאשר מדינה שפניה מערבה.

 

[שחקן משנה]

הוא אשר אמרתי: לא שחור לבן

למה להגזים? זה שלא היה קרח בדיאט קולה לא אמור לפגוע בהנאתך מארוחה. זה שהאוכל נחות או מרושל, כן. והאמצע מאוד רחב. רוצה לומר: כן, אדם צריך לדעת לעמוד על שלו, על זכויותיו. עליו רק להשתדל, למענו, שלא יעמוד עמידת יתר שסופה קפדנות ודקדקנות עד כדי קושי בהנאה, כי בסופו של דבר, כמעט הכל נמצא רק בדרך לשלמות. בהנאה ובתאבון לך .

 

[גידי42]

שחקן משנה יקר - וטוב שכך

האמת, בהתחלה עברה המחשבה להתעלם ממה שהכתבתה ומכמה טעמים שהמרכזי שבהם הוא שלא ייצא כאילו ל"מבקרים" קשה לקבל ביקורת עצמית. אבל מההערות שלך עולה ממש חוסר הבנה בסיסי גם באוכל, גם בביקורת, וגם בים תיכון. למה במסעדה צרפתית זה מוזר לשתות דיאט קולה? בתור חסיד מובהק של המשקה הנ"ל אני שותה אותו במסעדה צרפתית, אוזבקיסטנית, פרסית, ומולדבית! ארוחה טובה היא כמו פזל שמורכב מהרבה מאד חלקים ושההשתלבות של כולם יוצרת חויה קולינרית ומהנה. (מיקום, חניה, גישה לנכים, איכות החומרים, רמת השף, עיצוב המסעדה, צורת ההגשה, מבחר המנות,השרות ועוד ועוד) לכל אחד הזכות לתת משקל שונה לכל אחד מהמרכיבים הללו כראות עינו ולסכם את הארוחה ע"פ השיקלול הנ"ל. טיבה של ביקורת טובה היא להתייחס לכל אחד מהמרכיבים הנ"ל (ואחרים) ע"פ אמת המידה שלו, ולתת לכל אחד לישפוט בעצמו. אם לך לא אכפת שהמלצר מעשן לך בפנים, או שמסעדה שגובה כסף טוב עבור ארוחה לא מוצאת לנכון להחזיק קרח (אני למשל רואה בכך זילזול בסועדים כי אני לא שותה משקאות קלים ללא קרח וקרח עד כמה שאני יודע זה בסה"כ מים קפואים) או שאין גישה לנכים וכו' זה ענין שלך. ולגבי ה"ים תיכון" שאתה כל הזמן מזכיר כאילו זה סוג מסוים של השלמה עם הגורל או המציאות וכאילו שזה אמור להוות סוג מסוים של "הנחה" לאי מתן שרות, עמידה בתור, או התנהגות נאותה בכביש, דע לך שלפחות בהקשר של מסעדות שגובות בהחלט מחירים אירופאים בלי שום בושה מצפים לשרות, יחס , ואיכות בהתאם ,ולהיות קלילים ו"לתקתק" זה אחלה אבל בדוכן שווארמה או פלאפל!!! ובכלל יכל להיות שאם היינו יוצאים מהמנטליות הזו של "ים תיכון" לתקתק הכל" "יהיה בסדר" ותרבות ה"סמוך" חיינו היו נראים קצת אחרת

 

[אמא של פיונה]

../images/Emo31.gifבדיוק בגלל זה אנו נראים כמו

מדינת עולם שלישית ! כמה חבל...ועוד יותר- כמה לא מפתיע !!

 

[שחקן משנה]

ותוספת אחרונה בהחלט

והכל בגלל האין קרח בדיאט קולה ??? אנחנו ים תיכון ואת הים תיכוניות שלנו יש לשפר. האוכל הוא מוצר לוואי, האנשים זה העיקר, היחס בין אדם לרעהו. עצם היות האין קרח גורם משמעותי בביקורת שפוגע גם בבעל המקום ולא בהכרח בצדק. הרי לא רודפי מסעדנים תבקשו להיות כי אם מבקרים אובייקטיבים. מקריאה בפורום זה התרשמתי שלעיתים מזומנות ממליץ הסועד-כותב על מסעדה תוך שהוא (והיא, כמובן)מאזכר את המחיר אשר שולם. לעבר מחירים של 400 ש'ח לזוג לא ראיתי חיצי ביקורת מופנים. למה? אולי כי היה קרח בדיאט קולה ?

 

[תלתלית]

כשאדם מרגיש שקיבל תמורה

למה שהוא משלם למה שיניד עפעף אם יצא לו 400 שח"ים? אני הייתי במלאן מסעדות בחיי, ואם נהניתי לא מצאתי עצמי מקטרת כלל וכלל, אפילו כשיצא חמש מאות ש"ח. לעומת זאת, אני יכולה לקנות סתפ טוסט במקום פשוט ונחמד שתהיה בו עגבניה כשביקשתי שלא תהיה בו, <האם זו בקשה שנראית לך קנטרנית? לי לא> ולכן, לא חשוב כמה זה עולה, חשוב התחושה שאתה יוצא ממנה. כסועד <זו אני> מרגיש שיש תמורה לכספו, הוא ישלם בשמחה ואפילו יחזור שוב. ולראייה סטפן בראון שהיא יקרה מאד אבל מדהימה, ותמיד מתייחסת ללקוח בכבוד ואהבה. הביקורת שמופנית כלפי מסעדה היא לא על המחיר, כי אם על איכות הארוחה בכללותה. אם יש לך בעיה עם הארבע מאות שקל, תמיד אפשר להזמין פיצה, אבל שוב.. גם הפיצה צריכה להיות כפי שביקשתי (דקה, הרבה רוטב, חצי פפרוני וכן עם הרבה קרח בקולה). אלה לא בקשות מסובכות. אז למה להתקטנן?