מבצעים/הגרלות

[נויה של 4]

מבצעים/הגרלות

האם אתם אוהבים להשתתף במבצעים והגרלות? מי אוסף אריזות למבצע "המצלצלים של תנובה"? בהצלחה לכולם!!

 

[sovlanit]

ומי אוהב קלפים?

קלפי ההתבוננות והרבה דברים טובים אחרים...

 

[עציון]

אני אוסף צ'אפסים. הולך?

יום אחד מטלפן אלי הנכד ומבקש: סבא, תקנה לי צאפסים? אמרתי לו: אין בעיה, ילדון. אין בעיה. רצתי למכולת וקניתי לו צ'יפסים. כמו איזה אהבל. צחק עלי הזאטוט קרא לי: איזה בולבול אקבולבול אתה. אמרתי צ'אפסים.. לא צ'יפסים. מאז, הפכתי להיות חובב של צ'אפסים. לא היה פעם פוגים?

 

[Night Light]

בייבליידס הוא לא מבקש?

 

[sovlanit]

עציון,תיכף תעבור

העונה של הצ'אפסים... וואלה,צריך כל הזמן להתעדכן

איפה הימים ששיחקנו בגוגואים,גולות,מחניים???...

חודש טוב

 

[עציון]

כל זמן ומשחקיו איתו....

גוגואים, מחבואים זה פאסה. היום צריך לקנות חבילת ציפסים כדי לשלות מאריזה איזה פלסטיק וצריך לראות איך הילד נהנה.....המעכרת דפוקה עד היסוד. עזבי, ימים טובים ויפים כמו פעם לעולם לעולם לא יחזרו...היום, הכל קר. מנוכר. יקר. אין. אין שמחה בעיניים.

 

[sovlanit]

עציון,

הכיס שלי מקבל חור אבל הברק בעיניים של הילדים שווה הכל. כבר שר יהורם גאון : "איפה הם הימים שלא ישובו..."? כל דור והכיף שלו. חודש טוב

 

[עציון]

לו הייתה אלטרנטיבה הייתי מנסה אותה

אני לא מגדל אותם. הם ברשות ההורים שתמיד עסוקים. בעצם, גם פעם היה המצב דומה ואפילו כלכלית קשה מהיום. הרבה יותר. אבל, אנחנו הילדים תמיד ידענו להעביר את הזמן הפנוי עד רדת הלילה. וכל כך למה? 1. משום שלא היה מחשב ולא אינטרנט. 2. משחקי הילדים היו נפוצים יותר והתחרות היתה גדולה יותר. 3. האמצעים הכלכליים של הורינו לא איפשרו קניה מיותרת של משחקים.ולכן, שיחקנו כדורגל עשוי מגרביים ומסמרטוטים. הברק בעיניים ניקנה היום בתמורה לכסף. אז היה ברק ורעם ללא תמורה אבל בכיף שאין לו תחליף. ומי שלא יודע במה מדובר, הפסיד....

 

[sovlanit]

../images/Emo45.gif,עציון,

אלא שאת הקידמה לא ניתן לעצור. אמנם,הדור הזה יותר חומרני מקודמו. למרות הכל,הברק בעיני ילדי אמיתי,גם אם לשם כך נדרשתי להוציא כסף. התחרותיות היום קיימת בהיבטים אחרים של החיים. המצב הכלכלי + רמת החיים שהשתנתה מאלצת זוגות רבים לצאת לעבוד והילדים גדלים עם/אצל אחרים. לכל דבר בחיים יש מחיר. אכן,זהו דור האינטרנט והפלאפון,הדיסקמן והאופנה. שמחה שאני בעידן המיקרוגל,מכונת הכביסה,המזגן וכל השאר. החיים נוחים יותר אך לא קלים יותר. שמחה בשביל ילדי שהם גדלים בעולם עתיר טכנולוגיות וידע. ההזדמנויות שלהם להתקדם בחיים טובות מאוד. ולוואי שלעולם יישאר להם ברק בעיניים ותשכון לנצח בליבם שמחה אמיתית. כל דור והאופי שלו כל דור והיופי שלו. העיקר הבריאות והאושר...

 

[עציון]

אכן. את צודקת ודברייך לענין, אבל...

אני מזכיר לך שוב(אין לי מושג מה גילך). שהייתי ילד המצב הכלכלי היה קשה פי כמה וכמה מהיום.. טוטאלוס. ההורים עבדו. לא היו בבית. גדלנו לבד ובזכות זה אנחנו יותר חזקים מהדור הנוכחי. אנחנו יותר עצמאים. פחות מייללים. פחות תלותיים. אבל, הילדות של אז אין ערוך לה. אין גם , בעצם, מקום להשוואה. אין. ויש גם עושר לאו דוקא של כסף. אבל נסתפק בסיומת שלך: העיקר בריאות ואושר(ולשמור על הכושר ולחיות ביושר)

 

[sovlanit]

מסכימה עם כל הברהעציון,חיים טובים.

 

[עציון]

טוב. עד כאן פינת הנוסטאלגיה. ועכשו

נפנה את הפורום לטובת הכלות המתוקות של הפורום. יום טוב לכולן.

 

[אנילה1]

עציון כן מכירה את התקופה. היה אחלה

וגם לא היינו שמנים מרוב ישיבה, כי כל הזמן שיחקנו בחצר.

 

[פנינה ושלושת הדובים]

../images/Emo45.gif

גם אני גדלתי בתקופה שהמצב הכלכלי לא היה מזהיר וגדלתי יופי, היינו משחקים בחוץ "בחניה" ככה קראנו לזה, היינו משחקים "אדמות" וכדורגל ומחניים והייתי הבת היחידה בסביבה, אז הייתי מעין מנהיגה (טוב כי גם הייתי גדולה מהם קצת) עד היום אותם חבר'ה הם חברים שלי ועם חלקם אני נפגשת כמעט יום יום, עד היום. מצד שני היום הילדים יותר מפונקים, קונים להם משחק והוא ממצה את עצמו תוך חמש דקות וכיו"ב למזלי הבננות שלי עוד לא הגיעו לשלב הצ'אפסים, רק מה שלפעמים יוצא בחבילות של תפוצ'יפס והן לא משחקות עם זה, איך שהם הולכים לישון אני מעיפה את הכל הזבל שנאסף במשך היום, יכול להיות שזה בגלל שהן בגן דתי ושם יש להם חינוך שונה מגן חילוני...

 

[אנילה1]

אני והנכד הגדול בן החמש וחצי מדברים

בשפת הג'יבריש. בקיצור שפה לא מזוהה. שנינו מתלגלים מצחוק. היום הוא ביקש שאביא לו צ'אפסים. הוא הנחה אותי ממש מה לקנות והיכן. אני גם אוכלת במקדונאלדס ארוחות ילדים אז אני מקבלת את המתנות. הוא דורש ממני להביא לו את כל הסידרה, אז אמרתי לו שאני לא גרה במקדונאלדס, ואני לא יודעת מתי הסידרה מתחלפת. אז תגורי ליד מקדונאלדס, הוא אמר. אני אוהבת את הנכדים בגילאים יותר מבוגרים, מגיל חמש ומעלה. כי אז אפשר ממש לשוחח איתם, והם מבינים שיבושי שפה בכוונה וצוחקים מזה.

 

[putzi היחידה]

מה זה צ'אפסים?

 

[נויה של 4]

בסגנון של פוגים

יש את זה בחטיפים של "עלית" תפוצ'יפס, צ'יטוס, במבה שוש וכו'....

 

[אוסה]

וואי הנסיכות

וואייייייייייייי אני גם עם השטות הזאת ולנסיכה שלי יש סדר מדוייק ואוי למי שיהפוך לה את הסדר. בהתחלה הייתי אמא טוב רצה לקנות את החטיפים עם השטות הזאת , הן פותחות , מוציאות את השטות שדחפו פנימה וזהו "אבא יאכל את הציפס" , מסכן אבא היה נחנק מהציפצים עד שזהו !!!!!!!!! אין לפתוח חטיף בשביל זה , עכשיו סבתא אוספת להם את השמונטסים האלו .

 

[נויה של 4]

כנ"ל אצלנו

אבל עכשיו, אני לא נותנת להם את הצ'אפס, עד שהם לא מסיימים את ה-כ-ל!!!

 

[נויה של 4]

רציתי, ש"תנובה" יבואו, הערב, לבקר

אותנו, אבל הם נסעו לירושליים. ועל הבוקר רצתי וקניתי כ-30 מוצרים של תנובה. עכשיו יש לי כבר 80. מקווה שהם יבואו, כשיהיו לי 100 אריזות.