מבנה העולמות
חומר העולם שלנו מוצאו מהמדרגה התחתונה הנמוכה ביותר של העולם-העליון, אחרי כן קיבל החומר הזה תבנית בהתאמה לארבע רמות של העולם העליון, והתחלק לארבע רמות בעולם שלנו: דומם, צומח, חי, מדבר. את הדברים הברורים האלו אני מפרט בכדי להראות, שהכל בעולם שלנו,כמו גם העולמות העליונים, נבנה לפי אותה מערכת, בהתאמה לחמשת דרגות התפשטותהאור העליון כל המציאות, כל מה שקיים, מורכב מהעולמות הבאים, מלמעלה למטה: עולםאין סוף )מקור שורש נשמת האדם והאנושות( עולםאדם קדמון עולםהאצילות עולםהבריאה עולםהיצירה עולםהעשיה העולםשלנו )בו נמצאת הנשמה בתוך הגוף החלבוני(. נשמת האדם נמצאת מלכתחילה בעולם אין-סוף, גוף האדם נולד בעולם שלנו. נשמת האדם מתפשטתמשורשה, מעולם אין-סוף, דרך חמישה עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה,עשיה, בתוך העולם שלנו ונכנסת לגוף. קשר האדם עם הבורא מתחיל בדרגה הנמוכה שלנו ומסתיים בדרגה הגבוהה ביותר, דרגת הבורא.אתהקשר הזה ניתן להשוות למדרגות סולם רוחני. כל המדרגות האלו נמצאות בעולמותעליונים. בדרגה העליונה, בורא, והדרגה התחתונה נוגעת בעולם שלנו. אחריחטא אדם הראשון, התחלקה נשמתו לששת אלפים נשמות נפרדות, והן נפלו לדרגה הנמוכהביותר של העולם הרוחני, לתחתית הסולם הזה. מהמקום הזה הן מתפשטות בעולםשלנו ומתלבשות בגופים. "בעל הסולם" מתאר תהליך זה בספרו העיקרי "תלמוד עשרהספירות", ומסביר שנשמת האדם בעודה נמצאת בעולם אין-סוף, ולפני ירידתה לעולם שלנו,היא מלאה באור העליון. עם ההתפשטות למטה, הנשמה בהדרגה מתרוקנת מהאור, ולבסוףהיא מאבדת את כל האור, בזמן שנכנסת לעולם שלנו. מדוע זה כך? זה נושא נפרד שמלמדיםאותו בקבלה. לנשמה ריקנית לגמרי, זאת שבעולם שלנו, מאיר אור בצורה בלתי מורגשת מעולם העשיה. הואמושך אותה אליו, ומכריח אותה לחזור לשורשה. אבל מכיוון שהוא אינו ממלא את הנשמה,אלא רק מאיר לה מרחוק, הנשמה מרגישה את חסרון האור בתוכה כיסורים פרטייםאו כיסורים כלליים. אם הנשמה אינה מתייגעת בכדי לחזור לאותו מצב, בו היתה מלאהבאור, בעולם אין-סוף, אז חסרון האור גורם לה יסורים חזקים יותר. הם יכולים להתגלותבצורות שונות בעולם שלנו. כך נמשך תהליך זה עד שהנשמה מכירה, שהגורם האמיתיליסורים שלה הוא חסרון האור, שהיה ממלא אותה בעולם אין-סוף. האדם צריך להשתוקק לכך, שמהירות חזרתו לשורש שלו תהיה יותר גדולה מכח האור המכריחאותו לעשות את זה. אם האדם משתוקק לחזור לשורש נשמתו בעודו בעולם הזה, אזלפני עזיבתו את העולם, הוא לא ירגיש: לא יסורים, לא מחלות, לא פחדים, לא אי נעימויות,ולא מלחמות. הקבלה מלמדת שיטה להתמלאות הנשמה באור, ולכן היא האמצעי היחידלקבלת האור הזה. לפי מידת התעסקות האדם בקבלה, האור מעולם העליון מאיר לנשמה. האדם יכול לסיים את חייו הגשמיים ולא להרגיש שקיימת בו נשמה - החלק הרוחני שבו. אז, הנשמהעוברת עוד שלבי התפתחות בגוף, לא בגלגול אחד אלא משך גלגולים רבים, תוך התלבשותבגופים שונים; ובאיזשהו שלב היא בהכרח תרגיש את חסרון האור העליון. אם אדם לומד על מערכת העולמות העליונים, הוא לומד על 613 חוקי מערכת הבריאה. כל חוקמהווה שיטת התיקון של כל אחד מ- 613 רצונות הנשמה. קיימים חוקים יותר כלליים ויותרפרטיים. כולם פועלים בתוך הנשמה, מפני שכל מערכת הבריאה, הכל, חוץ מהבורא עצמו- זה נשמה. אם אדם לומד חוקים אלה, וביחד עם זה מתחיל לבצע אותם רוחנית, במידת התיקון שהוא מבצעאותם - הוא מתקרב לרוממותו ית', דרגת הבורא. היינו - מהמצב היחסי שלנו - עד לבורא- קיים סולם, שכולל 613 מדרגות. כל מדרגה - זו מצווה. לעלות למדרגה הבאה נקראלרכוש מסך ולתקן עוד רצון מ - 613 רצונות של הנשמה. צריך לצייר לעצמנו תמונת מערכת הבריאה בצורה היותר פשוטה, לעומת זו המוצגת לנו על-ידימי שלא בקיאים בה. הכל מרוכז בנשמה האחת: הרגשת הבורא, עצמיות, קשר בין אדםלבורא. נשמה נקראת – בריאה, רק אותה ברא הבורא, וחוץ מהבורא - רק היא קיימת. נשמהלא מרגישה מחוצה לה אלא היא מרגישה רק בפנימיותה, את מה שנמצא בה. הנשמה הכללית נקראת "אדם", או "אדם הראשון". הנשמה מתחלקת לחלקים שנקראים "איבריגוף האדם", כיוון שהנשמה - זה רצון להנות, אז חלקיה - הם רצונות לקבל פרטיים - לקבלתענוג, הנקראים נשמות. אמנם, כל נשמה פרטית נכללת גם כן מכל 613 הרצונות, שמהם נכללת הנשמה הכללית, "אדם"הכוונה ל316- רצונות של הנשמה המאוחדת.רצונות אלו נשברו, נחלקו ל – 600,000חלקים נבדלים, נשמות פרטיות, כשבכל נשמה יש 613 חלקים. אותם הרצונות, נפלו125 מדרגות למטה ממצב המוצא שלהם שנקרא "שורש הנשמה". הדרגה, שאליה נפלונקראת "העולם הזה" - הדרגה הרוחנית הנמוכה ביותר של הנשמה. מהמצב הירוד ביותרהזה, האדם חייב לתקן נשמתו עד למצב המוצא, להעלות אותה 125 מדרגות, על-ידי תיקוןהדרגתי של 613 רצונותיו. העולם שלנו - זה חומר, רצון לקבל לעצמו את כל מה שמורגש בעולמנו. מצב, שבו לא הטבעהדומם, לא הצומח, לא החי ואפילו האדם, המדבר לא מרגישים את המציאות העליונה, הבורא. אבל, המבנה של כל הטבע והאדם בעולם שלנו שווה ליחס ערכי של כוחותרוחניים בעולמות רוחניים, היינו למערכת וקשרי רצונות , חלקי הנשמה ב"אדם". מסיבהזו בעולמנו קיימת השתקפות גשמית של מדרגות רוחניות. השתקפות זו לא מובנת לנו,משום שהקשרים בין העולמות לא מורגשים בנו.
חומר העולם שלנו מוצאו מהמדרגה התחתונה הנמוכה ביותר של העולם-העליון, אחרי כן קיבל החומר הזה תבנית בהתאמה לארבע רמות של העולם העליון, והתחלק לארבע רמות בעולם שלנו: דומם, צומח, חי, מדבר. את הדברים הברורים האלו אני מפרט בכדי להראות, שהכל בעולם שלנו,כמו גם העולמות העליונים, נבנה לפי אותה מערכת, בהתאמה לחמשת דרגות התפשטותהאור העליון כל המציאות, כל מה שקיים, מורכב מהעולמות הבאים, מלמעלה למטה: עולםאין סוף )מקור שורש נשמת האדם והאנושות( עולםאדם קדמון עולםהאצילות עולםהבריאה עולםהיצירה עולםהעשיה העולםשלנו )בו נמצאת הנשמה בתוך הגוף החלבוני(. נשמת האדם נמצאת מלכתחילה בעולם אין-סוף, גוף האדם נולד בעולם שלנו. נשמת האדם מתפשטתמשורשה, מעולם אין-סוף, דרך חמישה עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה,עשיה, בתוך העולם שלנו ונכנסת לגוף. קשר האדם עם הבורא מתחיל בדרגה הנמוכה שלנו ומסתיים בדרגה הגבוהה ביותר, דרגת הבורא.אתהקשר הזה ניתן להשוות למדרגות סולם רוחני. כל המדרגות האלו נמצאות בעולמותעליונים. בדרגה העליונה, בורא, והדרגה התחתונה נוגעת בעולם שלנו. אחריחטא אדם הראשון, התחלקה נשמתו לששת אלפים נשמות נפרדות, והן נפלו לדרגה הנמוכהביותר של העולם הרוחני, לתחתית הסולם הזה. מהמקום הזה הן מתפשטות בעולםשלנו ומתלבשות בגופים. "בעל הסולם" מתאר תהליך זה בספרו העיקרי "תלמוד עשרהספירות", ומסביר שנשמת האדם בעודה נמצאת בעולם אין-סוף, ולפני ירידתה לעולם שלנו,היא מלאה באור העליון. עם ההתפשטות למטה, הנשמה בהדרגה מתרוקנת מהאור, ולבסוףהיא מאבדת את כל האור, בזמן שנכנסת לעולם שלנו. מדוע זה כך? זה נושא נפרד שמלמדיםאותו בקבלה. לנשמה ריקנית לגמרי, זאת שבעולם שלנו, מאיר אור בצורה בלתי מורגשת מעולם העשיה. הואמושך אותה אליו, ומכריח אותה לחזור לשורשה. אבל מכיוון שהוא אינו ממלא את הנשמה,אלא רק מאיר לה מרחוק, הנשמה מרגישה את חסרון האור בתוכה כיסורים פרטייםאו כיסורים כלליים. אם הנשמה אינה מתייגעת בכדי לחזור לאותו מצב, בו היתה מלאהבאור, בעולם אין-סוף, אז חסרון האור גורם לה יסורים חזקים יותר. הם יכולים להתגלותבצורות שונות בעולם שלנו. כך נמשך תהליך זה עד שהנשמה מכירה, שהגורם האמיתיליסורים שלה הוא חסרון האור, שהיה ממלא אותה בעולם אין-סוף. האדם צריך להשתוקק לכך, שמהירות חזרתו לשורש שלו תהיה יותר גדולה מכח האור המכריחאותו לעשות את זה. אם האדם משתוקק לחזור לשורש נשמתו בעודו בעולם הזה, אזלפני עזיבתו את העולם, הוא לא ירגיש: לא יסורים, לא מחלות, לא פחדים, לא אי נעימויות,ולא מלחמות. הקבלה מלמדת שיטה להתמלאות הנשמה באור, ולכן היא האמצעי היחידלקבלת האור הזה. לפי מידת התעסקות האדם בקבלה, האור מעולם העליון מאיר לנשמה. האדם יכול לסיים את חייו הגשמיים ולא להרגיש שקיימת בו נשמה - החלק הרוחני שבו. אז, הנשמהעוברת עוד שלבי התפתחות בגוף, לא בגלגול אחד אלא משך גלגולים רבים, תוך התלבשותבגופים שונים; ובאיזשהו שלב היא בהכרח תרגיש את חסרון האור העליון. אם אדם לומד על מערכת העולמות העליונים, הוא לומד על 613 חוקי מערכת הבריאה. כל חוקמהווה שיטת התיקון של כל אחד מ- 613 רצונות הנשמה. קיימים חוקים יותר כלליים ויותרפרטיים. כולם פועלים בתוך הנשמה, מפני שכל מערכת הבריאה, הכל, חוץ מהבורא עצמו- זה נשמה. אם אדם לומד חוקים אלה, וביחד עם זה מתחיל לבצע אותם רוחנית, במידת התיקון שהוא מבצעאותם - הוא מתקרב לרוממותו ית', דרגת הבורא. היינו - מהמצב היחסי שלנו - עד לבורא- קיים סולם, שכולל 613 מדרגות. כל מדרגה - זו מצווה. לעלות למדרגה הבאה נקראלרכוש מסך ולתקן עוד רצון מ - 613 רצונות של הנשמה. צריך לצייר לעצמנו תמונת מערכת הבריאה בצורה היותר פשוטה, לעומת זו המוצגת לנו על-ידימי שלא בקיאים בה. הכל מרוכז בנשמה האחת: הרגשת הבורא, עצמיות, קשר בין אדםלבורא. נשמה נקראת – בריאה, רק אותה ברא הבורא, וחוץ מהבורא - רק היא קיימת. נשמהלא מרגישה מחוצה לה אלא היא מרגישה רק בפנימיותה, את מה שנמצא בה. הנשמה הכללית נקראת "אדם", או "אדם הראשון". הנשמה מתחלקת לחלקים שנקראים "איבריגוף האדם", כיוון שהנשמה - זה רצון להנות, אז חלקיה - הם רצונות לקבל פרטיים - לקבלתענוג, הנקראים נשמות. אמנם, כל נשמה פרטית נכללת גם כן מכל 613 הרצונות, שמהם נכללת הנשמה הכללית, "אדם"הכוונה ל316- רצונות של הנשמה המאוחדת.רצונות אלו נשברו, נחלקו ל – 600,000חלקים נבדלים, נשמות פרטיות, כשבכל נשמה יש 613 חלקים. אותם הרצונות, נפלו125 מדרגות למטה ממצב המוצא שלהם שנקרא "שורש הנשמה". הדרגה, שאליה נפלונקראת "העולם הזה" - הדרגה הרוחנית הנמוכה ביותר של הנשמה. מהמצב הירוד ביותרהזה, האדם חייב לתקן נשמתו עד למצב המוצא, להעלות אותה 125 מדרגות, על-ידי תיקוןהדרגתי של 613 רצונותיו. העולם שלנו - זה חומר, רצון לקבל לעצמו את כל מה שמורגש בעולמנו. מצב, שבו לא הטבעהדומם, לא הצומח, לא החי ואפילו האדם, המדבר לא מרגישים את המציאות העליונה, הבורא. אבל, המבנה של כל הטבע והאדם בעולם שלנו שווה ליחס ערכי של כוחותרוחניים בעולמות רוחניים, היינו למערכת וקשרי רצונות , חלקי הנשמה ב"אדם". מסיבהזו בעולמנו קיימת השתקפות גשמית של מדרגות רוחניות. השתקפות זו לא מובנת לנו,משום שהקשרים בין העולמות לא מורגשים בנו.