מבנה היקום על-פי היהדות
בתורה שבעל-פה נכתב על המזלות ומספר הכוכבים אשיר נוצרו בראשית הבריאה כך: "בראתי לך שניימעשר מזלות ברקיע" רקיע פרושו: קצה גבול האטמוספרה המקיפה את כדור הארץ, הסבר "ויבדל אלוהים בין המים שמתחת לרקיע לבין המים שמעל לרקיע" מתוך התורה שבעל-פה המים שמעל לרקיע מופעים כגלידים, משלואן גלידה [קרחונים] והם רבים יותר מהמים שמתחת לרקיע ואשר הם מופעים כימים, עגמים, נחלים ונערות ואף העננים עם הנוזלים שבהם וכו"ל. יש כאן הבדלה ברורה בין מה שמתחת לאטמוספרה לבין מה שמעל לאטמוספרה. המשך מתוך התורה שבעל-פה: "ועל כל מזל ומזל תליתי בו 30 חיל [קונסטלציה של כוכבים] ועל כל חיל וחיל תילתי בו 30 לגיון, ועל כל לגיון וליגיון תליתי בו 30 ראטון, ועל כל ראטון וראטון תליתי בו 30 קראטון, ועל כל קראטון וקראטון תליתי בו 30 גיסטרא, ועל כל גיסטרא וגיסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבו כוכבים בעבור כל ימות החמה". הסבר:12 [מזלות] כפול 30 [קונסטרלציות כוכבים] בחזקת 5 כפול 3,650,000,000 שווה 1064,340,000,000,000,000 .זהוא מספר הכוכביםאשר נבראו ביקום בראשיתו, [הערת ביניים: המדע של היום עם המיכשור התכנולוגי העומד לרשותו מעריך שקימיים אחד ושמונעשרה אפסים של כוכבים ביקום, זהוא המספר המעורך של כמות הכוכבים ביקום על-פי המדע] . המעניין במבנה זה הוא מיקום המזלות. המיקום הוא מקצה גבול האטמוספרה כלפי כדור הארץ בחלוקה של 12, כל מזל שולט על איזור מסויים בתווך של שעתיים, אחד ההסברים מובא מגילוי של הקבלה ואשר מדבר על-כך שאם ניקח קבוצת אנשים החיים לדוגמא באפריקה השחורה ונעבירם לסקנדינביה לדוגמא במהלך מאות שנים ובתנאי שאותה קבוצת אנשים לא תתערבב עם שכיניהם הסקנדינביים אלה רק בינם-לבין-עצמם, יכול שינוי במראם החיצוהי והם יראו לאחרמאות שנים כשכינהם הסקנדינביים, הקבלה אמרה על-כך שהשינויים יתקיימו על בסיס האוויר שהם נושמים באותו איזור חדש סקנדינבי [מרכיב הגזים ותנאי מזג האוויר באותו איזור]. התיחסות זו מסבירה את השוני הנוצר תחת השפעת שליטה איזורית של המזלות השונים, בגלל מבנה האוויר והטמפרטורה בין כדור הארץ ועד קצה גבול הגובה האטמוספרי, כל מזל שולט על תחום גובה זה בחלוקה של 12 איזורים. דוגמא חייה לכך היא מסלול תנועתו של העם היהודי, על-פני הגלובוס והשינויים החזותיים שעם זה עבר עם תנועתו ממקום למקום, ואם קיבוץ הגלויות לארץ נראה כל אחד ואחד אשר בא ממקום שונה, נראה חזותית שונה, כאשר המקור של כולם הוא אחיד [ארץ כנען] ויתכן שכולנו בעבר המקראי הינו נראים כמו יושבי הארץ במאות השנים האחרונות קרי ערביי הארץ, דוגמא נוספת לכך יתכן ותימצא באמריקה הדרומית והצפונית כאשר עם מאות השנים יראו האנשים באיזורים אילו דומים לאילו הילידים המקומיים אשר חיו שם בעבר [האיינדיאניים]. עובדה זו מבוססת על המקור התנכי המדבר על שבע יבשות ושבע גזעים [אמריקה של אדומים העור היא ארץ אדום]. בתקופה היוונית החל כירסום בידע הקדמון אותו הוביל עם ישראל לאורך תקופה בת כ1400 שנים, האימפרייה היוונים יצרה התבוננות חדשה על המזלות המנוגדת ליהדות ואשר ראתה את קבוצות הכוכבים כאלה המתארות את מיקומם של המזלות, אך מאז עברו כ2100 שנים וממיקום קבוצות הכוכבים שהיה אז שונה בכ30 מעלות מהיום, ואותם קבוצות כוכבים אשר היו ממוקמות במזלות מסויימים נעו אל שכינהם, אותו איפרכוס אשר גילה את נקודת השיוויון האביבית שעל פיה אנו בודקים את העידנים, גילה למעשה נקודה איפוטטית, אשר על-פיה מתייחסת האסטרולוגיה לתקופות של כ2000 שנה של זמנים ומתארת תקופות אילו על-פי התפתחות האדם ומציינת מונומנטים הסטוריים הנוגעים לאותם תקופות.
בתורה שבעל-פה נכתב על המזלות ומספר הכוכבים אשיר נוצרו בראשית הבריאה כך: "בראתי לך שניימעשר מזלות ברקיע" רקיע פרושו: קצה גבול האטמוספרה המקיפה את כדור הארץ, הסבר "ויבדל אלוהים בין המים שמתחת לרקיע לבין המים שמעל לרקיע" מתוך התורה שבעל-פה המים שמעל לרקיע מופעים כגלידים, משלואן גלידה [קרחונים] והם רבים יותר מהמים שמתחת לרקיע ואשר הם מופעים כימים, עגמים, נחלים ונערות ואף העננים עם הנוזלים שבהם וכו"ל. יש כאן הבדלה ברורה בין מה שמתחת לאטמוספרה לבין מה שמעל לאטמוספרה. המשך מתוך התורה שבעל-פה: "ועל כל מזל ומזל תליתי בו 30 חיל [קונסטלציה של כוכבים] ועל כל חיל וחיל תילתי בו 30 לגיון, ועל כל לגיון וליגיון תליתי בו 30 ראטון, ועל כל ראטון וראטון תליתי בו 30 קראטון, ועל כל קראטון וקראטון תליתי בו 30 גיסטרא, ועל כל גיסטרא וגיסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבו כוכבים בעבור כל ימות החמה". הסבר:12 [מזלות] כפול 30 [קונסטרלציות כוכבים] בחזקת 5 כפול 3,650,000,000 שווה 1064,340,000,000,000,000 .זהוא מספר הכוכביםאשר נבראו ביקום בראשיתו, [הערת ביניים: המדע של היום עם המיכשור התכנולוגי העומד לרשותו מעריך שקימיים אחד ושמונעשרה אפסים של כוכבים ביקום, זהוא המספר המעורך של כמות הכוכבים ביקום על-פי המדע] . המעניין במבנה זה הוא מיקום המזלות. המיקום הוא מקצה גבול האטמוספרה כלפי כדור הארץ בחלוקה של 12, כל מזל שולט על איזור מסויים בתווך של שעתיים, אחד ההסברים מובא מגילוי של הקבלה ואשר מדבר על-כך שאם ניקח קבוצת אנשים החיים לדוגמא באפריקה השחורה ונעבירם לסקנדינביה לדוגמא במהלך מאות שנים ובתנאי שאותה קבוצת אנשים לא תתערבב עם שכיניהם הסקנדינביים אלה רק בינם-לבין-עצמם, יכול שינוי במראם החיצוהי והם יראו לאחרמאות שנים כשכינהם הסקנדינביים, הקבלה אמרה על-כך שהשינויים יתקיימו על בסיס האוויר שהם נושמים באותו איזור חדש סקנדינבי [מרכיב הגזים ותנאי מזג האוויר באותו איזור]. התיחסות זו מסבירה את השוני הנוצר תחת השפעת שליטה איזורית של המזלות השונים, בגלל מבנה האוויר והטמפרטורה בין כדור הארץ ועד קצה גבול הגובה האטמוספרי, כל מזל שולט על תחום גובה זה בחלוקה של 12 איזורים. דוגמא חייה לכך היא מסלול תנועתו של העם היהודי, על-פני הגלובוס והשינויים החזותיים שעם זה עבר עם תנועתו ממקום למקום, ואם קיבוץ הגלויות לארץ נראה כל אחד ואחד אשר בא ממקום שונה, נראה חזותית שונה, כאשר המקור של כולם הוא אחיד [ארץ כנען] ויתכן שכולנו בעבר המקראי הינו נראים כמו יושבי הארץ במאות השנים האחרונות קרי ערביי הארץ, דוגמא נוספת לכך יתכן ותימצא באמריקה הדרומית והצפונית כאשר עם מאות השנים יראו האנשים באיזורים אילו דומים לאילו הילידים המקומיים אשר חיו שם בעבר [האיינדיאניים]. עובדה זו מבוססת על המקור התנכי המדבר על שבע יבשות ושבע גזעים [אמריקה של אדומים העור היא ארץ אדום]. בתקופה היוונית החל כירסום בידע הקדמון אותו הוביל עם ישראל לאורך תקופה בת כ1400 שנים, האימפרייה היוונים יצרה התבוננות חדשה על המזלות המנוגדת ליהדות ואשר ראתה את קבוצות הכוכבים כאלה המתארות את מיקומם של המזלות, אך מאז עברו כ2100 שנים וממיקום קבוצות הכוכבים שהיה אז שונה בכ30 מעלות מהיום, ואותם קבוצות כוכבים אשר היו ממוקמות במזלות מסויימים נעו אל שכינהם, אותו איפרכוס אשר גילה את נקודת השיוויון האביבית שעל פיה אנו בודקים את העידנים, גילה למעשה נקודה איפוטטית, אשר על-פיה מתייחסת האסטרולוגיה לתקופות של כ2000 שנה של זמנים ומתארת תקופות אילו על-פי התפתחות האדם ומציינת מונומנטים הסטוריים הנוגעים לאותם תקופות.