מבכיא/מבכה

מבכיא/מבכה

שלום לכם , האם יש מילה כזו "מבכיא" -במשמעות של גורם לבכי ? (כמו מדמיע לדוג') חיפשתי במילון ומצאתי באותה משמעות את "מבכה". אם אפשר גם הסבר ,אודה עד מאוד.
 

גנגי

New member
האח"ל../images/Emo3.gif

מכירה בצורה "להבכיא". לְבַכּוֹת זה משהו אחר לגמרי: זה להתאבל על משהו.
 
לפי המילון של ספיר

"מבכה"- עם שווא מתחת לב' (ולא עם פתח ) זה גורם לבכי. וסליחה על הבורות מה זה האח"ל?
 
מבכה

כזה: מַבְכֶּה ולא כזה: מְבַכֶּה. הוא הפועל שמשמעותו לגרום לבכי. כמו שמַרְאֶה הוא מי שגורם לאחר לראות וכמו רוב הפעלים בבניין הפעיל. זו הצורה הרגילה של פעלים בבניין הפעיל של' הפועל שלהם היא י (או למען הפישוט: ה). הצורה מבכי(א) היא יצירה טבעית אך במקרה הזה היא מיותרת. זהו פועל שנגזר מן השם בכי. אמנם יש בעברית פעלים רבים שנוצרו בדרך זו (כמו לגשר מ-גשר, להלבין מ-לבן וגם לטלפן ולפקסס אתם יודעים ממה), אך במקרה שלנו אין בה צורך כי כבר יש פועל (לפחות באופן רשמי). הצורה מבכיא אינה מוצלחת כי האל"ף אינה שייכת לכאן כלל (השורש הוא כאמור בכ"י). אם נורא רוצים אפשר מַבְכִּי, אבל אנחנו לא רגילים לפועל שמסתיים כך, וכל אנחנו חוזרים אל הצורה הרגילה (זו שכתובה פה למעלה). האמת היא שחז"לינו, שלא היתה להם לא אקדמיה (שתאסור) ולא גנגי (שתתיר), כבר אמרו לְהַעֲנִי שהוא ההפך מ-להעשיר, אז מי שרוצה יש לו על מה לסמוך
 
מתוך "ונתנה תוקף" :

"מי יעני ומי יעשר" אגב, מי כתב את הפיוט "ונתנה תוקף", אתם יודעים? לי תמיד סיפרו את האגדה שהיה זה ר' אמנון ממגנצא ברגעיו האחרונים, אחרי יסורים רבים. כבר בשנה שעברה שבר לי יוסף יהלום את המיתוס הזה וטען שכתב אותו יניי, הפייטן הארץ-ישראלי מן התקופה הביזנטית. השנה, חננאל מאק מוסיף עוד מסמר בארון קבורתו של מיתוס זה.
 
למעלה