מבכה
כזה: מַבְכֶּה ולא כזה: מְבַכֶּה. הוא הפועל שמשמעותו לגרום לבכי. כמו שמַרְאֶה הוא מי שגורם לאחר לראות וכמו רוב הפעלים בבניין הפעיל. זו הצורה הרגילה של פעלים בבניין הפעיל של' הפועל שלהם היא י (או למען הפישוט: ה). הצורה מבכי(א) היא יצירה טבעית אך במקרה הזה היא מיותרת. זהו פועל שנגזר מן השם בכי. אמנם יש בעברית פעלים רבים שנוצרו בדרך זו (כמו לגשר מ-גשר, להלבין מ-לבן וגם לטלפן ולפקסס אתם יודעים ממה), אך במקרה שלנו אין בה צורך כי כבר יש פועל (לפחות באופן רשמי). הצורה מבכיא אינה מוצלחת כי האל"ף אינה שייכת לכאן כלל (השורש הוא כאמור בכ"י). אם נורא רוצים אפשר מַבְכִּי, אבל אנחנו לא רגילים לפועל שמסתיים כך, וכל אנחנו חוזרים אל הצורה הרגילה (זו שכתובה פה למעלה). האמת היא שחז"לינו, שלא היתה להם לא אקדמיה (שתאסור) ולא גנגי (שתתיר), כבר אמרו לְהַעֲנִי שהוא ההפך מ-להעשיר, אז מי שרוצה יש לו על מה לסמוך
