"מבט על מעמדם ההלכתי של עולי אתיופיה"

"מבט על מעמדם ההלכתי של עולי אתיופיה"

מאת הרב מיכאל אברהם:
https://mikyab.net/מבט-על-מעמדם-ההלכתי-של-עולי-אתיופיה-טור/

אמ;לק:

1. אצל האתיופים התפתחה גרסה משלהם לדת היהודית (במקרה הזה לא משנה, אם הם אכן צאצאים של יהודים שגָלו אחרי חורבן הבית הראשון, או שהם כת מתייהדת)

2. הם לא חייבים לאמץ את היהדות שאנו מכירים. יחד עם זאת, זכותנו המלאה שלא להכיר בהם בתור יהודים עד שיתגיירו.

3. כל הבכי והנהי בסגנון "אבל הם משרתים בצה"ל/אבל הם כל כך סבלו בדרך לארץ המובטחת" לא קשור לקביעת מעמדם ההלכתי.
 
יש כאן שני צדדים למטבע

מצד אחד, רבנים מזרחיים שבודקים את יהדותם של העולים מבלי שיש להם מושג ירוק בכל הקשור לחיים בברית המועצות.

מצד שני, לאותם הרבנים יש עסק עם כל מיני בורים שלא מבינים כי ביצוע של טקס דתי מחייב בדיקה מעמיקה, שלא לדבר על תעשיית הזיופים שפרחה בברית המועצות בתקופה שקדמה לקריסתה. מסדר הקידושין, בהיותו אדם דתי, רוצה לדעת ב-100% שהוא מחתן יהודייה עם יהודי, ושהברכות שיאמר לא יהיו לשווא. לכן הוא לא יסמוך על זה שלאניה בוקשטיין יש שם משפחה יידישאי ושבמוסקבה אף אחד לא שאל אותה שאלות לגבי הלאום שלה.

גילוי נאות: עברתי בדיקה דומה כשנרשמתי לנישואין, הבאתי את כל התעודות המקוריות והתמונות שהיו לי (תעודת הלידה של אימא שלי משנת 1947, תמונת המצבה של סבתא שלי עם כיתוב בעברית וכו').
 
אגב, בוקשטיין לא מדייקת

מי שגדל במשפחה יהודית סובייטית בשנות ה-70 וה-80, אמנם לא חגג את חגי ישראל, אבל ידע פה ושם על דברים הכי בסיסיים: בפסח אוכלים מצות (או שסבא/סבתא היו אוכלים אותן), יש איזה צום שקוראים לו יום כיפור, בחורף מקבלים "חנוכה געלט" מבלי לדעת מהי חנוכה וכו'. אגב, כמעט ולא היה יהודי מוסקבאי שלא ידע מה זה שמחת תורה, כי ביום זה אלפי אנשים הלכו לרקוד ליד בית הכנסת הגדול ברח' ארחיפוב.
 

beatman

Member


כל זה נכון לגבי משפחה יהודית, או לכל הפחות מי שגדל עם סבים וסבתות ששמרו מעט על זכרונות יהודיים.
מנסיון חלק ממי שהגיע ממשפחה יהודית שלמה הכיר מעט מושגים ביידיש או שקשורים לחגים יהודיים, אבל חלק כלל לא מכירים.
זה אולי באמת נכון יותר לשנות ה-70 ואולי 80, כי ב-90 היו כבר לא מעט שהתבוללו תרבותית לחלוטין ולא תמיד היו בקשר עם סבא וסבתא.
ובקרב משפחות מעורבות, נדיר יותר למצוא מישהו שהכיר.
 
דווקא בסוף שנות ה-80 הייתה התעוררות יהודית תרבותית בבריה"מ

המשטר אישר הקמה של ארגונים יהודיים, היו נערכים סדרי פסח ציבוריים (לאו דווקא על טהרת ההלכה), נפתחו בתי כנסת ועוד. בוקשטיין היא ילידת 82, היא הייתה אמורה לטעום ולו מעט מהאווירה של אותם הימים.
 

beatman

Member
לא מרגישים את זה על העולים

כנראה שאחוז המשתתפים באותם אירועים וארגונים היה נמוך.
אני יודע שמאז שנות ה-90', אחרי קריסת בריה"מ נפתחו כל מיני מרכזי תרבות יהודיים וישראליים, בתי כנסת, בתי חב"ד.
&nbsp
אם אניה בוקשטיין טוענת את זה, זה מחזק את הטענה שלי שההתעוררות היהודית ממש לא היתה נחלת כל היהודים, גם במקרה של משפחות יהודיות שלמות.
גם בשנות ה-90' ועד היום יש הרבה יותר מתנתקים ומתבוללים מאשר מתעניינים או חוזרים בתשובה.
 
האחוז היה משמעותי, ההתעניינות הייתה נקודתית

בבחינת "מים גנובים ימתקו". עדיין, הרבה אנשים היו הולכים לבתי כנסת כדי להתחכך בתיירים מחו"ל, לרשום את הילדים לקייטנות שאותם התיירים ארגנו ועוד.
 

beatman

Member
אולי רק בערים מסוימות

אני מכיר לא מעט אנשים ממגוון מקומות בבריה"מ שהיו די מנותקים, ולא היה שום זכר לבית כנסת.
אני מדבר על קרובי משפחה, חברים ומכרים.
תקופת שנות ה-80'.
 
הרושם שלי זהה לשלך

לעניות דעתי, בכל גלי העליה הרוסית מאז שנות ה-90 ואילך, הזהות העצמית של הרוב המוחלט והמכריע של העולים ערב עלייתם הייתה רוסית-סובייטית לחלוטין (אצל עולים טריים של עכשיו היא כנראה משלבת גם זהות של מדינת הלאום ממנה הם עולים) ללא כל מרכיב יהודי כלל וכלל. היו פה ושם צעירים (כמוני) שנדבקו בחיידק הציוני, אבל זו הייתה תופעה נקודתית למדי, וגם להם כל הקשור ליהדות והציונות היה נושא חש לגמרי, זה לא בא מהמורשת המשפחתית, אבל הם היו רק בבחינת יוצא מן הכלל שרק מעיד על הכל, הזהות העצמית של המאסה הגדולה והמכריעה הייתה רוסית-סובייטית לחלוטין, במיוחד אצל הדור הבוגר, תוך שימוש מודע בחוק השבות כדי שההגירה תתאפשר. האנשים האלה ידעו טוב מאוד שהם רוסים/סובייטיים, ככה הם התכוונו לכנך את ילדיהם ובעצם להמשיך לעולמי עד. כל הכרסום של המגזר הרוסי, הפתיחות וההתמזגות מסויימת בחברה הכללית שמתרכשת עכשיו היא בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי ביחס לעולים אחרים (לא דוברי רוסית) ותוצאה של חילחול הישראליות לקבוצה של מהגרים זרים במשך כחצי יובל ותו לא, ולא של איזושהי תודעה יהודית של העולים שלא הייתה ולא נבראה (למעט מקרים ספורים).

https://puerrtto.livejournal.com/967170.html
 

beatman

Member
הזהות העצמית של הרבה היא דווקא יהודית

בד"כ בגרסה הסובייטית - כאילו זה איזה לאום שבכלל לא קשור לדת.
&nbsp
נשמע מעניין מה שנתת, רק הרבה חחח, אקרא בהזדמנות.
 
בכל שנותי הרבות בארץ בכלל ובאשדוד בפרט,

עוד לא פגשתי ולו עולה דובר רוסית אחד שהביא זהות יהודית כלשהי מארץ מוצאו ומהבית. בעלי זהות רוסית-סובייטית יש בשפע, בשנים האחרונות צצים גם הרבה כאלה שפיתחו זהות ישראלית-יהודית מסויימת
שספגו אותה מהארץ ומהסביבה הדוברת עברית, אבל כאלה שיש להם זהות יהודית כלשהי מארץ המוצא ומהבית פגשתי רק באינטרנט (כולל אתה).
 

beatman

Member
נגיד ליברמן, אנשי עיתון TV אם אתה מכיר

אפילו יעקב קדמי.
כך גם הוריי והרבה יהודים אחרים בעלי זהות לאומית יהודית ולא של שום עם אחר.
ברוב הגדול של המקרים זאת זהות לאומית (ולעיתים גם תרבותית) בלבד, אחרי שהרכיב הדתי נעקר מהיסוד בבריה"מ.
&nbsp
הזהות היא מעין יהודי-רוסי או יותר נכון יהודי-סובייטי שמורכבת משילוב לאום(כאשר הכוונה כאן היא למוצא אתני-גנטי בלבד) יהודי ותרבות והווית חיים רוסית-סובייטית, ולעיתים נגיעות יהודיות קלות, בעיקר נוסטלגיה מתקופות סבא וסבא רבא.
 
התכוונתי לאלה שפגשתי אותם בעצמי

ללא תיווך של אמתאי תקשורת כלשהו. נזכרתי עכשיו שאכן פגשתי פיזית שני אנשים כאלו, בשחר היותי בישראל, בלימודיי באולפן, שניהם היו אנשים די מבוגרים אם לא להגיד זקנים (כבר אז).
בכל אופן, מה שמגדיר את המהות האנושית זו לא הגנתיקה אלא התרבות, מבחינה גנטית אם תינוק פיני בן יומו יושתל במשפחה אפגנית במקום התינוק שלהם ככה שההורים לא ידעו על ההחלפה ויהיו בטוחים שהם מגדלים את הילד שלהם, הוא יגדל אפגני לחלוטין ללא קשר למוצאו הגנטי, ואפילו היהדות לא מייחסת חשיבות למוצא הגנטי בהיותה מקבלת גרים.
 
אני התחלתי לטעום מהאווירה של התעוררות יהודית

רק כשנתיים לפני העליה, כשההורים התחילו לפזול ברצינות לכיוון ישראל. עד אז חונכתי בחוסר ידיעה גמור על המורשת והעבר היהודי של המשפחה. כל אזכור של כל הקשר יהודי היה טבו מוחלט במשפחה. אפילו
כשהסבתא השניה שלי, מהצד הלא-יהודי, לקחה אותי פעם אחת לביקור בכנסיה (החוויה שלי הייתה בדיוק כמו ביקור במוזאון), אבא שלי (הבן שלה) כמעט הרג אותי וגם אותה, ואמי כמעט התעלפה וכדבריה חייה
התקצרו בעשור. בהנחה שהשלטון הקומוניסטי התייחס לדת הנוצרית האורתודוכסית בסלחנות רבה בהרבה מליהדות, אתם יכולים לתאר לעצמכם את עוצמת האיסור על כל נושא יהודי במשפחה שלי עד שנת 1993 בערך.
 

beatman

Member
אם הם אכן צאצאים של יהודים שגלו אחרי בית ראשון

אז בעצם כן משנה.
הרי אם כך הם יהודים לכל דבר ועניין.
השאלה היא אם קיימות הוכחות שהם באמת צאצאים של יהודים ? אני מבין שלא.
&nbsp
לא הבנתי איך אפשר מצד אחד להכיר ביהדותם במובן המצומצם, אבל עדיין לראות בהם גויים שאין להתחתן עימם ?!
הרי אדם יכול להיות או יהודי או לא, אין באמצע.
 
לא, מכמה

מאיפה אנחנו יודעים שאותם היהודים לא נישאו לגויות? הלכות הגיור, הנישואים והגירושים אצל יוצאי אתיופיה שונים מההלכה הרבנית המקובלת.
&nbsp
חוץ מזה, לפי סממנים רבים הם אינם יהודים. אין עוד קהילה בעם ישראל שכל ספרי הקודש שלה הן בשפת הנוצרים המקומיים (געז) ולא בעברית.
 

beatman

Member
אם היו נישאים לגויות, אז לא היו נשארים יהודים

בדיוק כפי שקרה בכל התבוללות אחרת במקומות אחרים (גרמניה, בריה"מ וארה"ב דוגמאות טובות), אם נשארו באמת יהודים - אזי לא היתה התבוללות, אם היה ערבוב גנטי, אז רק עם מתגיירים.
&nbsp
מה הלכות הגיור,הנישואין והגירושין שלהם ?
&nbsp
לא היו להם בכלל ספרים בעברית ?
ואם יהודים תרגמו את הכל לשפה אחרת ? תיאורטית הרי יכול לקרות.
&nbsp
אילו עוד סממנים יש ?
 
לא, לא היו להם ספרים בעברית

וזה לא שהיו להם ספרים באמהרית, שפת המדינה. כתבי הקודש שלהם הם בשפת הנוצרים, שזה געז. גם שמות יהודיים אין להם, בשונה מכל קהילה יהודית אחרת, ולו המתבוללת ביותר, שבה שני דורות אחורה מוצאים שמות מקראיים כמו משה, אברהם וכו'.
&nbsp
אבל שוב, כל זה פחות משנה, משום שהמצב שנוצר משול ליחס של משרד הבריאות אל רופא אליל: "אבל אני רופא, אצלנו בכפר ריפאתי את כולם בעזרת קמעות ולחשים" - "מצטער, אדוני, לפי הסטנדרטים שלנו אתה שרלטן. או שתלמד רפואה כמו שצריך, או שתיקרא 'מטפל הוליסטי', אך לא "דוקטור לרפואה'".
 
למעלה