מבט מעט שונה...

ריקי זו אני

Well-known member
בשנים האחרונות ירד קרנו של צה"ל, מאוד, בעייני העם היושב בציון...
ההנהגה לדורותיה חיפשה את הנורמליות..., חיפשה את השלום בכל מחיר כמעט מול שכנינו, ומול שכנינו שמעבר לגבולות בחירים של קיום.
במשך מעט שנים יחסית הפכו היורדים מהארץ מ'נפולת של נמושות' למשהו הרבה יותר מרוכך..., גם לא נשאלה עוד השאלה לגבי מי יכבה את אורות נתב"ג...
והלאה... 'קצפת' מאוד מאוד מסוימת, 'קצפת חברתית', עדיין נשארה עם הילה מסויימת אבל זו כמעט ונעלמה מהנוף... הלוחמים בגדודי החי"ר נראו בציבור כמי שאין בהם עוד צורך באוירה כזו... טנקיסטים, תותחנים ומפעילי צמ"א בכלל נחשבו למיותרים וכבודם הייתי אומרת נרמס...

כך, מה שעבר על הצבא עבר הלאה אל ה'שוק' האזרחי...
היו סלבים לובשי מדים בהיסטוריה הציונית...
היו צנחנים עם סימן על מדי א' שהוכיח שהנ"ל צנח במיתלה... צניחה קרבית אחרונה... 1956.
היו לנו את לוחמי ה- 101, גיבורים אחד אחד שנותר מהם חנות נוחות על כביש 90 בדרך לאילת...,
גם כובשי תל פאחר ב-1967...
עד שלעץ האלון על הכתף, ולכומתה האדומה כבר לא הרטיטו עוד לבבות של צעירות, ואת מקומן של 'פרחים בקנה ובנות בצריח' באו שחקני כדורגל... דוגמנים וזמרים...
ואני זוכרת היטב... גם כתבתי לו פעם... מי ומי 'נתלו' על זועותיהם החסונות של הלוחמים של אז... כיצד כשהיו נפגשים אלה... באיזה פאב דחוס עשן ואלכוהול... היו כל הבנות, בלונד... מבתים מאוד מאוד 'מסודרים' - לפחות כלכלית... ורק אני שונה ולא רק במעמד הכלכלי... אלה בצבע השיער... בשפה... במינהגים ובכלל.

וכולי תקוה שיפיפיות העם תחזורנה אל זרועות מפעילי הצמ"א, התותחנים והטנקיסטים... כי אין יפות מ'בנות בצריח'... לוחמי גולני כפיר גבעתי והצנחנים... וגם... וגם בגאווה אין קץ תמארנה בנות ישראל בגאווה אין סופית... 'בעלי/החבר שלי כרגע במילואים כמכונאי מטוסים בטייסת...'
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
בשנים האחרונות ירד קרנו של צה"ל, מאוד, בעייני העם היושב בציון...
ההנהגה לדורותיה חיפשה את הנורמליות..., חיפשה את השלום בכל מחיר כמעט מול שכנינו, ומול שכנינו שמעבר לגבולות בחירים של קיום.
במשך מעט שנים יחסית הפכו היורדים מהארץ מ'נפולת של נמושות' למשהו הרבה יותר מרוכך..., גם לא נשאלה עוד השאלה לגבי מי יכבה את אורות נתב"ג...
והלאה... 'קצפת' מאוד מאוד מסוימת, 'קצפת חברתית', עדיין נשארה עם הילה מסויימת אבל זו כמעט ונעלמה מהנוף... הלוחמים בגדודי החי"ר נראו בציבור כמי שאין בהם עוד צורך באוירה כזו... טנקיסטים, תותחנים ומפעילי צמ"א בכלל נחשבו למיותרים וכבודם הייתי אומרת נרמס...

כך, מה שעבר על הצבא עבר הלאה אל ה'שוק' האזרחי...
היו סלבים לובשי מדים בהיסטוריה הציונית...
היו צנחנים עם סימן על מדי א' שהוכיח שהנ"ל צנח במיתלה... צניחה קרבית אחרונה... 1956.
היו לנו את לוחמי ה- 101, גיבורים אחד אחד שנותר מהם חנות נוחות על כביש 90 בדרך לאילת...,
גם כובשי תל פאחר ב-1967...
עד שלעץ האלון על הכתף, ולכומתה האדומה כבר לא הרטיטו עוד לבבות של צעירות, ואת מקומן של 'פרחים בקנה ובנות בצריח' באו שחקני כדורגל... דוגמנים וזמרים...
ואני זוכרת היטב... גם כתבתי לו פעם... מי ומי 'נתלו' על זועותיהם החסונות של הלוחמים של אז... כיצד כשהיו נפגשים אלה... באיזה פאב דחוס עשן ואלכוהול... היו כל הבנות, בלונד... מבתים מאוד מאוד 'מסודרים' - לפחות כלכלית... ורק אני שונה ולא רק במעמד הכלכלי... אלה בצבע השיער... בשפה... במינהגים ובכלל.

וכולי תקוה שיפיפיות העם תחזורנה אל זרועות מפעילי הצמ"א, התותחנים והטנקיסטים... כי אין יפות מ'בנות בצריח'... לוחמי גולני כפיר גבעתי והצנחנים... וגם... וגם בגאווה אין קץ תמארנה בנות ישראל בגאווה אין סופית... 'בעלי/החבר שלי כרגע במילואים כמכונאי מטוסים בטייסת...'
חיילי צה"ל תמיד אהודים ואהובים עלנו.
חיילי צה"ל כנראה למדו שלא מספיק להיות במדים כדי לכבוש את נערות ישראל.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
בשנים האחרונות ירד קרנו של צה"ל, מאוד, בעייני העם היושב בציון...
ההנהגה לדורותיה חיפשה את הנורמליות..., חיפשה את השלום בכל מחיר כמעט מול שכנינו, ומול שכנינו שמעבר לגבולות בחירים של קיום.
במשך מעט שנים יחסית הפכו היורדים מהארץ מ'נפולת של נמושות' למשהו הרבה יותר מרוכך..., גם לא נשאלה עוד השאלה לגבי מי יכבה את אורות נתב"ג...
והלאה... 'קצפת' מאוד מאוד מסוימת, 'קצפת חברתית', עדיין נשארה עם הילה מסויימת אבל זו כמעט ונעלמה מהנוף... הלוחמים בגדודי החי"ר נראו בציבור כמי שאין בהם עוד צורך באוירה כזו... טנקיסטים, תותחנים ומפעילי צמ"א בכלל נחשבו למיותרים וכבודם הייתי אומרת נרמס...

כך, מה שעבר על הצבא עבר הלאה אל ה'שוק' האזרחי...
היו סלבים לובשי מדים בהיסטוריה הציונית...
היו צנחנים עם סימן על מדי א' שהוכיח שהנ"ל צנח במיתלה... צניחה קרבית אחרונה... 1956.
היו לנו את לוחמי ה- 101, גיבורים אחד אחד שנותר מהם חנות נוחות על כביש 90 בדרך לאילת...,
גם כובשי תל פאחר ב-1967...
עד שלעץ האלון על הכתף, ולכומתה האדומה כבר לא הרטיטו עוד לבבות של צעירות, ואת מקומן של 'פרחים בקנה ובנות בצריח' באו שחקני כדורגל... דוגמנים וזמרים...
ואני זוכרת היטב... גם כתבתי לו פעם... מי ומי 'נתלו' על זועותיהם החסונות של הלוחמים של אז... כיצד כשהיו נפגשים אלה... באיזה פאב דחוס עשן ואלכוהול... היו כל הבנות, בלונד... מבתים מאוד מאוד 'מסודרים' - לפחות כלכלית... ורק אני שונה ולא רק במעמד הכלכלי... אלה בצבע השיער... בשפה... במינהגים ובכלל.

וכולי תקוה שיפיפיות העם תחזורנה אל זרועות מפעילי הצמ"א, התותחנים והטנקיסטים... כי אין יפות מ'בנות בצריח'... לוחמי גולני כפיר גבעתי והצנחנים... וגם... וגם בגאווה אין קץ תמארנה בנות ישראל בגאווה אין סופית... 'בעלי/החבר שלי כרגע במילואים כמכונאי מטוסים בטייסת...'
ברגע שהצבא פועל ללא פוליטיקה במסגרת תפקידו ומטרתו, קרי הגנת המולדת, קרנו מצויה מעלה מעלה. אין אלא לקוות שכך הוא ימשיך לפעול, על כל חייליו ואלופיו, גם כשאיננו מצויים במלחמה עצימה מול מדינה ריבונית. אם יעשה כן, לא צפויה כל בעיה. אם לעומת זאת חלקים ממנו יחליטו לשוב ולהחזיר את הפוליטיקה אל תוך הצבא, קרנו צפוי לשוב ולרדת.
 
למעלה