מבט מחודש על הראיון של וייסגלס
הראיון לא כ"כ מטומטם כפי שהוא הוצג בציבור. הלכתי לקרוא אותו מחדש אחרי זעקות השבר של השמאל והתברר לי שלא כצעקתה. נכון שאם קונדי האמריקאית היתה מתראיינת ולא בורגני ישראלי מהסוג של אריה בעל גוף הניסוחים היו יוצאים מינוריים לעומת הניסוחים הגסים של וייסגלס, אבל המהות לא היתה שונה. בשורה התחתונה וייסגלס אומר שתוכנית ההתנתקות הצליחה למנוע לחץ על ישראל להתיישר עם המנטרה של השמאל הבייליני האומרת: מו"מ תחת אש וטרור כדי להקים בכל מחיר מדינה פלסטינית בתנאים הלא נוחים ביותר לישראל אך הנוחים ביותר לערפאת שיוכל להקים את 'פלסטין' שלו כמדינת טרור התקועה לישראל כעצם בגרון. אז נכון שוייסגלס הגזים בפראות בתאוריו האפוקליפטיים את המצב בסתיו 2003 ויש להניח שעשה זאת משיקולים טקטיים כדי להרשים את מתנגדי שרון בליכוד. אבל מה שחשוב הם הקטעים הבאים: >>>>>>>>>>>>>>>> "האמריקאים ישבו כאן ארבעה חודשים ב-2003. באמצעות השליח המיוחד ג'ון וולף, הם היו מעורבים בתהליך באופן הכי אינטימי. וולף היה מדווח ישירות לרייס. הערך הפדגוגי של ארבעת החודשים הללו היה עצום. האמריקאים ראו בעצמם מה המשמעות של ההבטחות הפלשתיניות הכי חגיגיות. הם ראו את תוכניות העבודה המפורטות של הפלשתינאים ואת הטבלאות היפות שלהם והם ראו כיצד לא יוצא מזה כלום. כלום. אפס. כאשר אתה מצרף לכך את הטראומה של 11 בספטמבר ואת ההבנה שלהם שהטרור האיסלאמי לא ניתן לחלוקה, אתה מבין שהם הגיעו למסקנות שלהם בעצמם. הם לא היו זקוקים לנו כדי להבין במה מדובר. לכן, כשבאנו אליהם לבסוף ואמרנו להם שאין עם מי לדבר, לא היתה לנו בעיה. הם כבר ידעו שנכון לעכשיו אין עם מי לדבר". עד שפלשתין תהיה פינלנד זו באמת דעתך? זו גם דעתו של שרון? אתם באמת חושבים שאין עם מי לדבר? "הגענו לכך אחרי שנים שבהן חשבנו אחרת. אחרי שנים של ניסיונות הידברות. אבל כאשר ערפאת הכשיל את אבו מאזן בסוף קיץ 2003, הגענו למסקנה העצובה שאין עם מי לדבר. אין עם מי לשאת ולתת. מכאן ההתנתקות. כי כאשר המשחק הוא סוליטרי, כאשר אף אחד לא יושב מולך מעברו השני של השולחן, אין לך ברירה אלא לחלק את הקלפים בעצמך". ..................... מה החשש העיקרי שלכם בחודשים הללו? מה הגורם המרכזי הדוחף אתכם אל רעיון ההתנתקות? "החשש הוא שהתקיעה של נוסחת הנשיא בוש תביא לחורבנה. שהעולם הגדול יבוא ויגיד, רציתם את נוסחת הנשיא, קיבלתם. רציתם לנסות את אבו מאזן, ניסיתם. זה לא עובד. וכשנוסחה לא עובדת במציאות, לא מחליפים את המציאות, מחליפים את הנוסחה. לכן הראייה המפוכחת של אריק אמרה שיש חשש שיחוסל העיקרון שהיה ההישג המדיני ההיסטורי שלנו. העיקרון שחיסול הטרור קודם לתהליך מדיני. ואם יחוסל העיקרון הזה, ישראל תמצא את עצמה במשא ומתן מדיני עם טרור. ומכיוון שברגע שמשא ומתן כזה מתחיל קשה מאוד לעצור אותו, התוצאה תהיה מדינה פלשתינית עם טרור. וכל זה בטווח די קצר. לא טווח של עשורים, אפילו לא שנים. אולי חודשים אחדים". >>>>>>>>>>>>>>>>> זאת היתה המשמעות האמיתית של קבלת 'יוזמת ז'נווה': מדינת טרור פלסטינית בראשות ערפאת כשביילין הוא שושבינו הראשי.זאת הבין אפילו פרס שנמנע מלתמוך ב'ז'נווה' אחרי שנכווה קשות באוסלו. וייסגלס: >>>>>>>>>>>> ההתנתקות מאפשרת לישראל לחנות בנוחות במצב ביניים שמרחיק מאיתנו ככל הניתן לחץ מדיני. היא נותנת לגיטימיות לטענה שלנו שאין משא ומתן עם הפלשתינאים. יש פה החלטה לעשות את המינימום הנדרש על מנת לתחזק את מצבנו המדיני. ההחלטה הזאת מוכיחה את עצמה. היא מאפשרת לאמריקאים לבוא לכל שאר העולם הרועש והרוגש ולומר לו - מה אתם רוצים. מה אתם רוצים. והיא מעבירה את היוזמה לידינו. היא מחייבת את העולם לעסוק ברעיון שלנו. בתסריט שאנחנו כתבנו. היא מכניסה את הפלשתינאים ללחץ עצום. היא דוחקת אותם לפינה שהם שונאים להיות בה. היא מכניסה אותם למצב שבו הם אלה שצריכים להוכיח את רצינותם. אין יותר תירוצים. אין יותר חיילים ישראלים המעכירים עליהם את יומם. ובפעם הראשונה יש להם נתח אדמה עם רציפות גמורה, שבו הם יכולים לדהור עם הפרארי שלהם מקצה ועד קצה. והעולם כולו עומד מסביב ומסתכל עליהם. עליהם, לא עלינו. והעולם כולו שואל מה הם עומדים לעשות בנתח האדמה הזה". <<<<<<<<<<<<<<<<< http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=486151&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 אנחנו רואים היום את הלחץ שבו נתונים הפלסטינים ואת נסיונותיהם להפוך את ההתנתקות לבריחה מצד ישראל בנוסח לבנון ולניצחון הטרור. אבל זאת אשלייה: הם בעצמם יוצרים את התנאים עבור ישראל להכות בטרור בעזה קודם להתנתקות וקובעים את תווית המחיר לטרור שלהם. ירי הקסאמים על שדרות עלה להם במאות הרוגים ופצועים וגרם להם להתחנן להפסקת אש. ספק אם הם יהיו מוכנים לחזור על התרגילים האלה כל שבוע כשהם יודעים את המחיר. יש להניח שככל שההתנתקות תתקדם יגבר המתח לא רק בישראל בין הממשלה ובין המתנחלים, אלא בעיקר יגברו הלחץ והמתחים בצד הפלסטיני לקראת יום השין.
הראיון לא כ"כ מטומטם כפי שהוא הוצג בציבור. הלכתי לקרוא אותו מחדש אחרי זעקות השבר של השמאל והתברר לי שלא כצעקתה. נכון שאם קונדי האמריקאית היתה מתראיינת ולא בורגני ישראלי מהסוג של אריה בעל גוף הניסוחים היו יוצאים מינוריים לעומת הניסוחים הגסים של וייסגלס, אבל המהות לא היתה שונה. בשורה התחתונה וייסגלס אומר שתוכנית ההתנתקות הצליחה למנוע לחץ על ישראל להתיישר עם המנטרה של השמאל הבייליני האומרת: מו"מ תחת אש וטרור כדי להקים בכל מחיר מדינה פלסטינית בתנאים הלא נוחים ביותר לישראל אך הנוחים ביותר לערפאת שיוכל להקים את 'פלסטין' שלו כמדינת טרור התקועה לישראל כעצם בגרון. אז נכון שוייסגלס הגזים בפראות בתאוריו האפוקליפטיים את המצב בסתיו 2003 ויש להניח שעשה זאת משיקולים טקטיים כדי להרשים את מתנגדי שרון בליכוד. אבל מה שחשוב הם הקטעים הבאים: >>>>>>>>>>>>>>>> "האמריקאים ישבו כאן ארבעה חודשים ב-2003. באמצעות השליח המיוחד ג'ון וולף, הם היו מעורבים בתהליך באופן הכי אינטימי. וולף היה מדווח ישירות לרייס. הערך הפדגוגי של ארבעת החודשים הללו היה עצום. האמריקאים ראו בעצמם מה המשמעות של ההבטחות הפלשתיניות הכי חגיגיות. הם ראו את תוכניות העבודה המפורטות של הפלשתינאים ואת הטבלאות היפות שלהם והם ראו כיצד לא יוצא מזה כלום. כלום. אפס. כאשר אתה מצרף לכך את הטראומה של 11 בספטמבר ואת ההבנה שלהם שהטרור האיסלאמי לא ניתן לחלוקה, אתה מבין שהם הגיעו למסקנות שלהם בעצמם. הם לא היו זקוקים לנו כדי להבין במה מדובר. לכן, כשבאנו אליהם לבסוף ואמרנו להם שאין עם מי לדבר, לא היתה לנו בעיה. הם כבר ידעו שנכון לעכשיו אין עם מי לדבר". עד שפלשתין תהיה פינלנד זו באמת דעתך? זו גם דעתו של שרון? אתם באמת חושבים שאין עם מי לדבר? "הגענו לכך אחרי שנים שבהן חשבנו אחרת. אחרי שנים של ניסיונות הידברות. אבל כאשר ערפאת הכשיל את אבו מאזן בסוף קיץ 2003, הגענו למסקנה העצובה שאין עם מי לדבר. אין עם מי לשאת ולתת. מכאן ההתנתקות. כי כאשר המשחק הוא סוליטרי, כאשר אף אחד לא יושב מולך מעברו השני של השולחן, אין לך ברירה אלא לחלק את הקלפים בעצמך". ..................... מה החשש העיקרי שלכם בחודשים הללו? מה הגורם המרכזי הדוחף אתכם אל רעיון ההתנתקות? "החשש הוא שהתקיעה של נוסחת הנשיא בוש תביא לחורבנה. שהעולם הגדול יבוא ויגיד, רציתם את נוסחת הנשיא, קיבלתם. רציתם לנסות את אבו מאזן, ניסיתם. זה לא עובד. וכשנוסחה לא עובדת במציאות, לא מחליפים את המציאות, מחליפים את הנוסחה. לכן הראייה המפוכחת של אריק אמרה שיש חשש שיחוסל העיקרון שהיה ההישג המדיני ההיסטורי שלנו. העיקרון שחיסול הטרור קודם לתהליך מדיני. ואם יחוסל העיקרון הזה, ישראל תמצא את עצמה במשא ומתן מדיני עם טרור. ומכיוון שברגע שמשא ומתן כזה מתחיל קשה מאוד לעצור אותו, התוצאה תהיה מדינה פלשתינית עם טרור. וכל זה בטווח די קצר. לא טווח של עשורים, אפילו לא שנים. אולי חודשים אחדים". >>>>>>>>>>>>>>>>> זאת היתה המשמעות האמיתית של קבלת 'יוזמת ז'נווה': מדינת טרור פלסטינית בראשות ערפאת כשביילין הוא שושבינו הראשי.זאת הבין אפילו פרס שנמנע מלתמוך ב'ז'נווה' אחרי שנכווה קשות באוסלו. וייסגלס: >>>>>>>>>>>> ההתנתקות מאפשרת לישראל לחנות בנוחות במצב ביניים שמרחיק מאיתנו ככל הניתן לחץ מדיני. היא נותנת לגיטימיות לטענה שלנו שאין משא ומתן עם הפלשתינאים. יש פה החלטה לעשות את המינימום הנדרש על מנת לתחזק את מצבנו המדיני. ההחלטה הזאת מוכיחה את עצמה. היא מאפשרת לאמריקאים לבוא לכל שאר העולם הרועש והרוגש ולומר לו - מה אתם רוצים. מה אתם רוצים. והיא מעבירה את היוזמה לידינו. היא מחייבת את העולם לעסוק ברעיון שלנו. בתסריט שאנחנו כתבנו. היא מכניסה את הפלשתינאים ללחץ עצום. היא דוחקת אותם לפינה שהם שונאים להיות בה. היא מכניסה אותם למצב שבו הם אלה שצריכים להוכיח את רצינותם. אין יותר תירוצים. אין יותר חיילים ישראלים המעכירים עליהם את יומם. ובפעם הראשונה יש להם נתח אדמה עם רציפות גמורה, שבו הם יכולים לדהור עם הפרארי שלהם מקצה ועד קצה. והעולם כולו עומד מסביב ומסתכל עליהם. עליהם, לא עלינו. והעולם כולו שואל מה הם עומדים לעשות בנתח האדמה הזה". <<<<<<<<<<<<<<<<< http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=486151&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 אנחנו רואים היום את הלחץ שבו נתונים הפלסטינים ואת נסיונותיהם להפוך את ההתנתקות לבריחה מצד ישראל בנוסח לבנון ולניצחון הטרור. אבל זאת אשלייה: הם בעצמם יוצרים את התנאים עבור ישראל להכות בטרור בעזה קודם להתנתקות וקובעים את תווית המחיר לטרור שלהם. ירי הקסאמים על שדרות עלה להם במאות הרוגים ופצועים וגרם להם להתחנן להפסקת אש. ספק אם הם יהיו מוכנים לחזור על התרגילים האלה כל שבוע כשהם יודעים את המחיר. יש להניח שככל שההתנתקות תתקדם יגבר המתח לא רק בישראל בין הממשלה ובין המתנחלים, אלא בעיקר יגברו הלחץ והמתחים בצד הפלסטיני לקראת יום השין.