מבט אחד...

[בר]

מבט אחד...

מבט אחד הספיק לי מפגש עם עיניים מדהימות הרגשתי את הפעימה הזו כן הפעימה שחסרה לי כל כך אותו ניצוץ שדעך מזמן כן סוף סוף נדלק מחדש חייב לומר לך ועכשיו מבט אחד הספיק לי לדעת שאיתך יהיה לי טוב לבקש אותך לצידי תמיד לחבק חזק וכל כך קרוב להרגיש בך צמודה אליי רק מבט אחד הספיק לי הרגשתי אותך סוחפת אותי בריח מיוחד שיש רק לך וידעתי שאת המיוחדת עבורי לא יודע איך זה קרה אבל יודע שזה ממבט אחד...

 

[The missing link]

מבט שני...

מבט שני פגע בי קרירות חוצבת לבב צובטת נושכת מלאת משקעים הבדידות הנגזרת מהקרבת נשמה אוכלת את נפשי מרעילה מחשבותיי מילה טובה פרחה לה אל חלום אחד אכזר מהדהד בראשי מכה בחוזקה קור מקפיא מלווה את קולך הרחוק המנוכר החסר כל אהבה מבט שני נתתי, זוגתי. חירות הפציעה בעולמו החרב שבור מנוכר מוקף קיר בטון שוכב פצוע במדבר לוהט דם ניגר מלבבו היא לא נלחמה באוייבי הממלכה היא וויתרה עליה ללא היסוס מבט, שני.

 

[Goddess]

עוד מבט...

אף פעם בחיי לא הבטתי לאחור. הכל נעלם. ממש כמו לתוך חור שחור. אך דווקא הפעם, כן הבטתי פעם נוספת, באמת חשבתי שעכשיו, זה יהיה אחרת. אך התבדתי כמו תמיד, ליבי, אינו עמיד. נכון שנראה לא פעם, כי בגופי הוא אינו מצוי, אך הוא נמצא שם, גם אם לא תמיד רצוי. קולי מהדהד אל תוך החשכה, אל תוך מעמקי ליבי, אל התקווה. אך היא בשלה, וכעת נמוגה, היא זועקת, כי זקוקה היא לרוגע. ליבי מביט כבר זמן מה, בשברי רגש מהולים בדמעה. זה היה נדמה שיש מכשול בכל פעם, כאילו מישהו תכנן זאת בזעם. מחשבותיי כקצה ספירלה ביקום שלא נמצא, שום הגיון באופק לא נראה. כעת יושבת לבדי בחדרי, הדממה צורבת עמוק בתוכי. סליחה, לא התכוונתי, סליחה, כי שתקתי. הפעם, איני יודעת מדוע... הפעם זה היה שונה. ונתתי. נתתי עוד מבט אחד... מבט אחרון.

 

[The missing link]

על העיוורון?

כשאוסף מחשבות פורצות להן דרך במעמקי הנשמה, הן באות לידי ביטוי במבט. במגע. במילה טובה. על מנת שסביבתנו, הקרובה לפחות תקבל את המודעות ואת הידע על מה שעובר שם בפנים. לרוב אוכלוסיית העולם דברים אלו לא יהיו מובנים, ואף לא יהיו רלוונטיים, אך מעולם לא פניתי אל רוב האדם. פניתי אל אותו הגרעין שיודע מי הוא. אל אותן חוליות חסרות בשרשרת האבולוציה המנטלית אשר נקטעו במעבר האדם מן התום אל ההרס העצמי. מחשבות ישארו בגדר מחשבות אלא אם כן הן תוכלנה לפרוץ אל מעבר למסיכת השקרים אשר אופפת את עולמנו. מסכת השקרים אשר מצליחה להתל בכולם, חוץ מבאותו גרעין מיוחד. על העיוורון - אמתלה זדונית? לבכות על חלב שנשפך היא קלישאה לא נכונה בהכרח. היא נועדה על מנת לנחם את אלו שאין להם. את אלו שלא יכולים לשנות את מה שקרה. אך גם אלו שכן יכולים, אותם יצורים אומניפוטנטיים, לא יכולים לבצע שינוי כאשר אין שום אינדיקציה לרצון/צורך. אני מצטער לומר, והכתובת היא ברורה, שגם כאן לא היה אחד, ואם היה - הוא הוסתר מעולה מאחורי המסיכה, שהייתה צריכה להעלם כבר ממזמן. מילים הן רק מילים רבותי. כל העולם במה וכולנו שחקנים. חלקנו טובים יותר, חלקנו פחות, אבל לכולנו יש מכנה משותף - אנחנו צריכים לראות בשביל להאמין. לא הייתה הצגה. לא היה שואו, היה רק אוסף מילים מתוכנן בקפידה מהול בעצב של פרידה. היו רק שלושה שבועות של ציפיה לאירוע אחד אשר בוטל ללא הודעה מוקדמת והשאיר את קהל הצופים מאוכזב, שבור ומלא סימני שאלה, שמא הקהל לא ראוי לאותה הצגה. נסיון שני? מבט שני? כלום לא השתנה. ההמשך ידוע. כנראה. הרס עצמי?

 

[shirlove]

מבט אחרון

מבט אחרון הבטתי היית כ"כ שקט, ידעתי שהלב מבקש אך המוח לא חפץ. מבט אחרון הבטתי התקרבת בצעדיי ענק, אך אני ברחתי פחדתי שבסוף אשאר לבד... מבט אחרון הבטתי בלילה הקריר, הבטחתי לעצמי אמרתי שיותר לך לא אאמין, מבט אחרון הבטתי בבוקר השורף, ממך אני נפרדתי והלב עוד כואב... מבט אחרון....

 

[בר]

../images/Emo9.gif

מילה אחת הפיקה כל כך הרבה רגשות שבאים מתוך הלב. ולו רק ידענו להביט באמת דרך עיננו אל תוך נשמתם של אלה העומדים מולנו,כי אז יכולנו לקרוא את נפשם ומחשבתם... אני שמח לדעת שהצלחתי לעורר במילה אחת כמה וכמה כותבים מהפורום