מבטים...

[irist]

מבטים... ../images/Emo41.gif

מבטים נשלחים מתרגשים זה אתה שם מבין הצללים מעשה האלים מרגישה חופשיה מרגיש חופשי כבתוך שלי מתהלכת ואתה - כבשלך נותנת דרור למילים לא מתבלבלת לא נבוכה שאלה עדינה כקריצה מסמיקה אתה כאן לצידי ואני מתענגת את קולך שומעת ומתמוגגת ואז משתרר לו שקט שלווה נעימה תרדמה עליך נופלת להנאתי כי רבה אני מהרהרת, תוהה רק נשימתך השלווה נשמעת לאיטה ואני בך מביטה סופגת ממך את אותה העדנה התרגשות בי אוחזת עם קרני אור ראשון מביטה ביצירת האל וליבי מחסיר פעימה אל בין זרועותיך מזדחלת מתאווה לחוש את חום גופך לספוג את אותה השלווה לקום יחד לבוקר נפלא זרועך תחתיי אצבעותיך מרפרפות מעליי עוצמת עיניי עוצרת נשימה רוצה לנצור את אותה התחושה מתמכרת לרגע והוא כחלום מתפוגג קמים אל בוקר חדש חיוך גדול אותנו מציף ליבי נרגש קולי נחלש ואותן הדקות בתוכי עמוק ננעלות נשארות כזכרון מתוווווווק מתוק iris

 

[ארבל מהכרמל]

נלך לשם, אהובת המחר....

אל השדות המוריקים בהם גופינו יחרשו תלמים. הכוכבים שמעל אתן במתנה אהובתי של המחר. אל הכרם המאדים נתגנב כמו שועלים נקטוף אשכול, נטעם בפינו ואת תאוותנו רווינו אל החוף העזוב עם הכחול הזהוב נפקיר גופנו ונתעלס והגלים ילטפו רגלנו אל ההרים נצא על נופים נצפה בידיים שלובות ועינים חולמניות נאמר מילות אהובות אל הפרדסים עם בושם הפריחה נצא עם בוקר, בלובן השקט נתעלס ובכתום התפוז נשתגל. אל הלונה פרק נרוץ נשוב לילדותנו, ניפרד מעומס החיים נתמכר למשובותינו ולצחוקינו.

 

[irist]

מזור לנפש...

מזור לנפשה ביקשה בין זרועותיו שאותה יישא. את ליבו ביקשה האוהב הרוגש שאליה ייתן עוד פעימה. יודעת היא אין מלבד מילותיו ללקק את פצעיה והם מגלידים בזכות היותו בזכות נשמתו שבליבה נטע. אור, שמחה ואהבה מציפים את ליבה בשלל צבעי הקשת שאליה שלח ואת פניה הציפה בחיוך רחב. את צלקות הנפש כבר מזמן בצד הניחה וכולה מלאה תקווה ליום הבא שיהיה יפה יותר רווּי אושר. iris

 

[sundue]

שניכם ביחד......תענוג בנשמה...../images/Emo42.gif

 

[ארבל מהכרמל]

זריחת הנשמה....

מן השחר את עולה את דמותך רואה קרבה. תקוה שבלב - תקוה חדשה אל מול מציאות הומה פעימה נחסמת פעימה סוערת נשמה בוערת, כאש שלהבת... שכרון חושים נוסק למרומים ואני ואת- פה נמצה את תומו... ונדע ימים , שעות, רגעים... של שכרון חושים... עם נסיקה כה יפה לגבהים... אותו יופי נפלא - אותה התחושה - צביונה , צבעי קשת מופלאים - זכים, משכרים... הנה הולך ופוחת לו העצב לבך מתמלא רננה , צחוק נפלא - חיוך מחליף צביטה... האמנם?!?

 

[sundue]

חיוך...בריא לנשמה.. הכי בעולם

חיוך מחליף צביטה....מישפט חזק לפעמים הוא קולע בול לפעמים נוטה לבילבול...

 

[ארבל מהכרמל]

שם לב שאת מחייכת כל הזמן.... ../images/Emo13.gif

 

[irist]

מעגל קסמים...

לא נסה מעימו אם כי כזרה היא לו לא יבין, לא ידע והוא, לוּ ידע כמה נפלאה לה פסיעתו לצידה. עקבותיהם על השביל מותירים אור בלבו עולה משאלה שלא תהיה לו לזרה קלילות פסיעותיהם כנוצה נושמים אותה נשימה עד לפרשת דרכים. זכרונו ממנה לא ישכח כמו ריקוד סוער את החושים סחף והם, לרגעים התמזגו ברגשות בנגיעות חגו סביב במעגלים של ערפול חושים וידיעה אחת שזהו מעגל קסמים. ולפעמים, מה שהיה היתה לו סיבה וטוב שהיה ונותר זכרון מתוק לקחת הלאה בכיס רחוק רחוק. iris

 

[ארבל מהכרמל]

רק חכי לי....

נצעד שלובי ידיים, אצבע חובקת יד שנגעה שחשה אותך בבשרי וברגליים נטולות משא נעיף עללי תלתן לשמיים. אחבק את גופך והוא שיחכה לי על סף ביתנו בין ערביים ונגמע את מרחבי הזמן האבוד בין השבילים ששכחנו. המתיני לי עד אגיע ואהיה לך לרוח שנושפת בעורפך אלי לילה יורד ללא עגלות עמוסות משכבר, אלא רק בפרחי אהבה שנגעו בנו במפתיע.

 

[irist]

בין מרחבי הזמן...

תוהה היא הכיצד כך נכנס הוא פתאום לחייה בין מרחבי הזמן הציף את מילותיה כתב לה והיא לו נענתה בלהט מילותיו מובילות אותה כמו נחל איתן במורדות הגלבוע. כך אל תוך הלילה את ליבה הסעיר מילותיו מדלגות פעימה הוא מחסיר בקצב כתיבת המילים כמו רכבת שאת הרציף נטשה ואט אט מאיצה מרוצתה טופ טופ טופ טופ. התמכרה, התמכר. נדרכת למשמע קולו כמו באוזניה מהדהד והוא את חיוכה הרחב בליבו נוצר ואל דרכו חוזר. iris

 

[ארבל מהכרמל]

אליל אהבה

אני אליל האהבה ושמך כלהבות בעיני. ריח עיניך היפות עוברות מסך אפור, חודרות לעמקי נשמתי ואנו במדורה של שניים. ממעיין מילותייך אני לוגם ומידבר ליבי הופך לגן בהרעיפך עלי חסדך כגשם. על מפתן מסכך אני שר לך את סודי בדומייה אין קול, אין מצילתיים, רק רעש המקלדת. אחר כך אלך לי לבדי ושוב אחלום על אהבתי.

 

[irist]

שיכורה, ולא מיין...

שיכורה היא יין עדנים השקה בה במילותיים ריסיה מרפרפות בעצלתיים אישוניה מתרחבים ליבה בדילוגים מחסיר פעימותיים. ריח הגשם באפה מעורר את תשוקתה ענן אפור חולף מפנה מקום לקרן שמש לחדור ולחמם לבבה והיא אכן שבויה במילותיו שיכורה היא ולא מיין. iris

 

[ארבל מהכרמל]

עין הסערה....(.מאת פסיפלורה)

ימים אפורים נמתחים בין לידת אור למותו זורמת בין ערפילים חושבת מחשבות כמהות על ליל אתמול. נזכרת איך בלחיצת כפתור נפתח הצוהר אל עולם של פנטזיה.. איך חיברנו אות לאות, משפט נצמד לרעהו באותה תאווה בלתי מסופקת בין אותות מרצדים על מסך.. זוכרת ימים ארוכים אופקם לא נראה עד לבואו העוטף האוהב של הלילה אז אוכל להביט שוב אל בין שורותיך.. ויום אחד קסום וגורלי נטשטש הגבול בין חלום למציאות וראינו ונגענו ונשקנו וליטפנו ואהבנו עד כלות ואז נעצמה עין הסערה כעצום מסך את אורו.. וכבינו

 

[irist]

מורידה בפני פסי ת´כובע...

שיר יפייפהההההההההההה... אהבתי... תודה...

iris

 

[ארבל מהכרמל]

בטוח שפסי היתה מבקשת שתורידי יותר ../images/Emo6.gif

 

[irist]

פסי מדברת מגרונך../images/Emo35.gif../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif

 

[ארבל מהכרמל]

פסי בהחלט חרוטה בזכרוני...../images/Emo3.gif

 

[מחברת שורות]

אברהם חלפי המשורר אמר זאת לפנייך..

זה ריח עינייך היפות שכרון פרחים של גן בבין-ערביים אליל האהבה שמך כלהבות של שתי וערב במדורת השנים אשתה כולך כמו הית מעין- גאותו של סלע קשה ארשת מדבר אני אשר יהיה לגן בהינתך עליו חסדך כגשם על מפתנך אשירה לך סודי בדומיה אין קול אין מצילתים ואחר כך אלך לבדי ושוב אחלום על ריח של עיניים| נכתב ע"י המשורר אברהם חלפי.. | מחברת.. שאוהבת דברים בשם אומרם..

 

[ארבל מהכרמל]

השראה יש....העתקה אין !

זה מה שהיה לך לומר לאומה?

 

[מחברת שורות]

ומן הסתם אם הרחת נימת ביקורת../images/Emo88.gif

ישר מצאת לנכון להפגין נימת זילזול "זה מה שהיה לך לומר לאומה"..? כן, זה מה שהיה לי,זה מעט? בעצם היו לי עוד כמה, אבל חבל לטרוח אחר אולי היה מגיב כך:- "צודקת, אכן ראוי חלפי לקרדיט ותודה שהבאת את השיר הקסום הזה הנה." .....אגב השראה אין פרושה שימוש מדויק בביטוים של אחר. אבל לא נדון בהבנה שלך את מושג היושר האישי. כבר היו דברים מעולם, ומוטב שנחריש. יום טוב לך *