מבטים מגששים ומתחמקים
מתחמקים מהאנטנות הרגישות, של להקת האפרוחים שמתרוצצת סביבנו, שלא מתירים לנו כמעט רגע אחד של לבד. מבטים מגששים. יפה לך השיער הארוך. והעיניים העייפות והחמות שלך. ואת לא מפספסת את המבט שנמשך אל המחשוף. בתנועה אינסטינקטיבית משפילה מבט. (התגובה ה-"סטנדרטית", שבודקת שהכל "במקום", מהוגן? או אולי הפוך, בודקת אם הוא נדיב מספיק? בשבילי?
) וחם. כל כך חם. אגלי זיעה מבצבצים לך על המצח, ואני חושב לי, שבא לי, כל כך בא לי, למחות אותם עם לשוני. פה ושם נגיעה אקראית. ירכייך מעלות בלחיי את זכרון מגען המועך ברוך. ולרגע אחד, בעת פרידה, כף ידך נשלחת אל ידי, חמה ונעימה, מעבירה בכל גופי צמרמורת. התגעגתי!
מתחמקים מהאנטנות הרגישות, של להקת האפרוחים שמתרוצצת סביבנו, שלא מתירים לנו כמעט רגע אחד של לבד. מבטים מגששים. יפה לך השיער הארוך. והעיניים העייפות והחמות שלך. ואת לא מפספסת את המבט שנמשך אל המחשוף. בתנועה אינסטינקטיבית משפילה מבט. (התגובה ה-"סטנדרטית", שבודקת שהכל "במקום", מהוגן? או אולי הפוך, בודקת אם הוא נדיב מספיק? בשבילי?
