מבטיחה
הוא שואל אותי מתי אוננתי בפעם האחרונה, אני שותקת במבוכה, הוא לא מרפה "את חושבת עלי כשאת מאוננת?"
אני שותקת.
הוא מכיר אותי כבר והוא חכם, אז הוא מדבר איתי קצת על דברים אחרים,
ואז עובר לשאלה הבאה "איך את מאוננת? ספרי לי",
ואני מספרת לו, מרגישה שהוא חודר לשטח שאף אחד לפניו לא חדר אליו, לא היה בו.
יש משהו בטון הדיבור שלו שמרגיע אותי, שגורם לי להרגיש נינוחה איתו,
מה גם שאני מעניינת אותו, מסקרנת אותו........ וזה מחמיא לי,
אחרי שאנחנו מדברים על הדרכים בהם אני אוהבת לענג את עצמי, על מה שעושה לי את זה, על האורגזמות שלי,
הוא חוזר לשאול אותי אם אני חושבת עליו כשאני מאוננת,
עניתי שעד כה לא קרה לי - מה שהיה נכון, הוא לא הופיע בפנטזיות שלי עדיין,
בזמן שאני הכי לא מוכנה לזה, הוא אומר לי בטון שאי אפשר לטעות בו "את עושה את זה רק איתי. זה שלי".
אני מבקשת הסבר והוא מסביר שהאורגזמות שאני אחווה בזכותו, אם באוננות ואם בכלל,
הן שלו ולכן הוא רוצה להיות נוכח כשזה קורה,
אם זה קורה כשאני בביתי והוא בביתו - אני צריכה ליצור איתו קשר ולאונן כשהוא שומע.
התגובה הראשונה הייתה צחוק פראי שלא יכולתי לעצור,
צחקתי וצחקתי ולא יכולתי להפסיק לצחוק, הוא שתק אבל יכולתי לחוש שהוא מחייך,
הוא המבוגר האחראי מבין שנינו וזה מצחיק, כי הוא צעיר ממני בכמה שנים טובות,
"יופי, עכשו כשנרגעת, אני חוזר על מה שאמרתי,
כשאני. אחראי. לאורגזמות. שלך, אם באוננות ואם לא, הן. שלי" הוא מדגיש כל מילה
ולפני שאני מספיקה לענות הוא ממשיך "אני רוצה שתבטיחי לי שלא תאונני ותחשבי עלי כשאני לא נוכח".
הלב שלי הולם בחוזקה, הטון הפוקד, הרך, המוביל והרגוע הזה,
סקסי כל כך ומצליח להרטיב לי את התחתונים "תבטיחי" הוא אומר שוב,
"אני מבטיחה" אני אומרת בשקט,
"יפה" הוא עונה מרוצה "נכון שאת רטובה עכשו?" הוא ממשיך לטוות את הרשת שאפול לתוכה בעוד דקות ספורות,
"נכון" אני עונה כמעט בלחש,
והלב שלי מאיים לקרוע את כפתורי החולצה, "את זוכרת את ההבטחה שלך, נכון"?
זוכרת. מבטיחה.
הוא שואל אותי מתי אוננתי בפעם האחרונה, אני שותקת במבוכה, הוא לא מרפה "את חושבת עלי כשאת מאוננת?"
אני שותקת.
הוא מכיר אותי כבר והוא חכם, אז הוא מדבר איתי קצת על דברים אחרים,
ואז עובר לשאלה הבאה "איך את מאוננת? ספרי לי",
ואני מספרת לו, מרגישה שהוא חודר לשטח שאף אחד לפניו לא חדר אליו, לא היה בו.
יש משהו בטון הדיבור שלו שמרגיע אותי, שגורם לי להרגיש נינוחה איתו,
מה גם שאני מעניינת אותו, מסקרנת אותו........ וזה מחמיא לי,
אחרי שאנחנו מדברים על הדרכים בהם אני אוהבת לענג את עצמי, על מה שעושה לי את זה, על האורגזמות שלי,
הוא חוזר לשאול אותי אם אני חושבת עליו כשאני מאוננת,
עניתי שעד כה לא קרה לי - מה שהיה נכון, הוא לא הופיע בפנטזיות שלי עדיין,
בזמן שאני הכי לא מוכנה לזה, הוא אומר לי בטון שאי אפשר לטעות בו "את עושה את זה רק איתי. זה שלי".
אני מבקשת הסבר והוא מסביר שהאורגזמות שאני אחווה בזכותו, אם באוננות ואם בכלל,
הן שלו ולכן הוא רוצה להיות נוכח כשזה קורה,
אם זה קורה כשאני בביתי והוא בביתו - אני צריכה ליצור איתו קשר ולאונן כשהוא שומע.
התגובה הראשונה הייתה צחוק פראי שלא יכולתי לעצור,
צחקתי וצחקתי ולא יכולתי להפסיק לצחוק, הוא שתק אבל יכולתי לחוש שהוא מחייך,
הוא המבוגר האחראי מבין שנינו וזה מצחיק, כי הוא צעיר ממני בכמה שנים טובות,
"יופי, עכשו כשנרגעת, אני חוזר על מה שאמרתי,
כשאני. אחראי. לאורגזמות. שלך, אם באוננות ואם לא, הן. שלי" הוא מדגיש כל מילה
ולפני שאני מספיקה לענות הוא ממשיך "אני רוצה שתבטיחי לי שלא תאונני ותחשבי עלי כשאני לא נוכח".
הלב שלי הולם בחוזקה, הטון הפוקד, הרך, המוביל והרגוע הזה,
סקסי כל כך ומצליח להרטיב לי את התחתונים "תבטיחי" הוא אומר שוב,
"אני מבטיחה" אני אומרת בשקט,
"יפה" הוא עונה מרוצה "נכון שאת רטובה עכשו?" הוא ממשיך לטוות את הרשת שאפול לתוכה בעוד דקות ספורות,
"נכון" אני עונה כמעט בלחש,
והלב שלי מאיים לקרוע את כפתורי החולצה, "את זוכרת את ההבטחה שלך, נכון"?
זוכרת. מבטיחה.
