מבחן זה דבר מלחיץ.....
הסיבות לכשלון יכולות להיות רבות ורובן - פסיכולוגיות-מעשית (הטקסט הבא מתחיל לכל סוגי הבחינות - הטסט של משרד הרישוי ובבית-הספר). קודם כל - הלחץ תמיד מתחיל יום-יומיים לפני הטסט עם חוסר שקט, פרפרים בבטן, עצבים ועוד. וזה ממשיך בערב שלפני - נדודי שינה, כאבי ראש, סיוטים ועוד (עד כאן סביר ועוד אפשר לחיות עם זה...). הלחץ בשיאו ברגע בו נוחת טופס הבחינה על השולחן או הטסטר נכנס לאוטו. רובם מקבלים בשניה זו - בלק-האוט מוחלט. כל מה שנכנס לראש - פרח ונעלם. כל מה שהיית מעולה בו - נשכח. כמה ימים אחרי הבחינה - שתקבלי את התוצאות ועם ציון נמוך, את מי תאשים? את עצמך - כי למדת והתכונן - כלומר ניסית ללמוד...... חרדת בחינות. מחלה שאינה מתוארת באף לא שורה אחת קטנה בספרי הרפואה אבל בשטח יש לה המון הוכחות..... רמה מסויימת של התרגשות בעת מבחן מתקבלת בהבנה וגם היא מורידה במעט את הסיכוי להצליח וזה עדיין לא נורא. אך כשההתרגשות האדירה הזו מובילה אותך לכשלון - זו בעיה וחייבים למצוא את מקורה, מה גורם להתרגשות כה גדולה להגיע כ- כשלון. איך ניתן להתגבר על הפחד ולעבור את הבחינה הבאה בשלום? על תשובות אלו ואחרות - צריך לענות כל אחד לעצמו. לכל אחד דרך לימוד שונה (לגבי תאוריה למשל, אחד לומד בעל-פה את כל הספר, השני מסכם לעצמו על דף, השלישי מקליט את עצמו ושומע את הקסטה מבוקר ועד ערב, הרביעי קול את כל הספר בקול רם והחמישי קולט רק כשמקריאים לו והאחר מצליח רק לאחר שסימן בטוש זוהר את המשפטים החשובים [או את כל הספר]) כל אחד והשיטה שלו והדרך להגיע לשיטה הטובה ביותר היא רק בדרך של ניסוי וטעייה. כדי לעבור את הטסט הבא (או כל בחינה אחרת ולא חשוב איזו) - חשוב להכין לעצמכם קוקטייל של אופטיומיות ו- ביטחון עצמי (שנבדק טוב בבחינה המעשית) כי רק הוא יכול יעזור לכם בהתמודדות עם כשלונות. כשלון אינו גזר-דין לכל החיים. כשלון ראשון אינו תופעה שאינה ניתנת לשינוי. נכשלת בבחינה אחת? זה לא אומר שתכשלו גם בבחינות הבאות. חובה להתייחס לכל כשלון (או חוסר הצלחה יתרה) כאל פספוס חד-פעמי. שינון משפט אופטימי בנוסח "בפעם הבאה אלמד יותר, הגיע לבחינה רגוע יותר ואצליח יותר" מהר מאוד תביא את התוצאה החיובית. (חלק ממה שכתבתי כאן מבוסס על כתבה שהיתה במעריב לנוער בשנת 1992 [כשהייתי בכיתה ט'] אם אתם רוצים את כל הכתבה - שלחו לי Email)
הסיבות לכשלון יכולות להיות רבות ורובן - פסיכולוגיות-מעשית (הטקסט הבא מתחיל לכל סוגי הבחינות - הטסט של משרד הרישוי ובבית-הספר). קודם כל - הלחץ תמיד מתחיל יום-יומיים לפני הטסט עם חוסר שקט, פרפרים בבטן, עצבים ועוד. וזה ממשיך בערב שלפני - נדודי שינה, כאבי ראש, סיוטים ועוד (עד כאן סביר ועוד אפשר לחיות עם זה...). הלחץ בשיאו ברגע בו נוחת טופס הבחינה על השולחן או הטסטר נכנס לאוטו. רובם מקבלים בשניה זו - בלק-האוט מוחלט. כל מה שנכנס לראש - פרח ונעלם. כל מה שהיית מעולה בו - נשכח. כמה ימים אחרי הבחינה - שתקבלי את התוצאות ועם ציון נמוך, את מי תאשים? את עצמך - כי למדת והתכונן - כלומר ניסית ללמוד...... חרדת בחינות. מחלה שאינה מתוארת באף לא שורה אחת קטנה בספרי הרפואה אבל בשטח יש לה המון הוכחות..... רמה מסויימת של התרגשות בעת מבחן מתקבלת בהבנה וגם היא מורידה במעט את הסיכוי להצליח וזה עדיין לא נורא. אך כשההתרגשות האדירה הזו מובילה אותך לכשלון - זו בעיה וחייבים למצוא את מקורה, מה גורם להתרגשות כה גדולה להגיע כ- כשלון. איך ניתן להתגבר על הפחד ולעבור את הבחינה הבאה בשלום? על תשובות אלו ואחרות - צריך לענות כל אחד לעצמו. לכל אחד דרך לימוד שונה (לגבי תאוריה למשל, אחד לומד בעל-פה את כל הספר, השני מסכם לעצמו על דף, השלישי מקליט את עצמו ושומע את הקסטה מבוקר ועד ערב, הרביעי קול את כל הספר בקול רם והחמישי קולט רק כשמקריאים לו והאחר מצליח רק לאחר שסימן בטוש זוהר את המשפטים החשובים [או את כל הספר]) כל אחד והשיטה שלו והדרך להגיע לשיטה הטובה ביותר היא רק בדרך של ניסוי וטעייה. כדי לעבור את הטסט הבא (או כל בחינה אחרת ולא חשוב איזו) - חשוב להכין לעצמכם קוקטייל של אופטיומיות ו- ביטחון עצמי (שנבדק טוב בבחינה המעשית) כי רק הוא יכול יעזור לכם בהתמודדות עם כשלונות. כשלון אינו גזר-דין לכל החיים. כשלון ראשון אינו תופעה שאינה ניתנת לשינוי. נכשלת בבחינה אחת? זה לא אומר שתכשלו גם בבחינות הבאות. חובה להתייחס לכל כשלון (או חוסר הצלחה יתרה) כאל פספוס חד-פעמי. שינון משפט אופטימי בנוסח "בפעם הבאה אלמד יותר, הגיע לבחינה רגוע יותר ואצליח יותר" מהר מאוד תביא את התוצאה החיובית. (חלק ממה שכתבתי כאן מבוסס על כתבה שהיתה במעריב לנוער בשנת 1992 [כשהייתי בכיתה ט'] אם אתם רוצים את כל הכתבה - שלחו לי Email)