נופר קטינה ירושלמית
New member
מבולבלת
אני מזהירה אותכם מראש שההודעה הבאה תהיה הודעה אולי מזורה אולי חסרת רצף והיגיון אבל בכל זאת הייתי חייבת לכתוב אותה...אני מרגישה מבולבלת! בחיים לא הרגשתי ככה...אולי זה לא המקום אבל...אני רק מנסה להרגיש טוב ולהוציא הכל.... אוקי ככה....יש לי ידיד שבהמשך הפך להיות "יזיז" שלי...ואני מבקשת אל תשפטו אותי על זה... אוקי אני והוא רבנו לפניי 3 ימים...ומכאן הכל התחיל להיות מסובך...כמה חברים וידידות שלו באו אליו...בשביל הכיף...מה שנסגר בסוף שהיזיז לשעבר התמזמז עם ידידה שלו ועוד מישהי שהיא חברה טובה שלי התמזמזה עם ידיד שלי....וןהקטע הוא שאין בינהם שום קשר! כלום! אוקי אחרי ששמעתי את כל זה...קיבלתי שוק...אחרי הכל זה היה חתיכת הלם בשבילי...אחרי ששמעתי הכל לא ידעתי מה אני מרגישה...הרגשתי דיכאון...שאצלי למזלי לא מבקר הרבה...הרגשתי שאני פשוט רוצה ללכת הביתה להוציא הכל...ואכן באתי הביתה והתחלתי לבכות...בכי כזה לא בכיתי מאז שסבי נפטר...הייתי פשוט מבולבלת ומה אנחנו כולה בניי 14 וכל כך הרבה סיבוכים בחיים בלי שום היגיון...אני מרגישה כמו "לחיי האהבה" לחיי הבגידות לחיי האהבות...הכל נראה לי כל כך מבולבל...ואין לי מושג למה אני בדיכאון אני מפחדת לשאול את עצמי...אולי אני אוהבת את היזיז לשעבר אולי אני מקנאה בחברה שלי (ויש לציין ואני ממש לא מהסוג שמקנאות) אומנם הייתי שמחה בשבילה אבל לא יודעת מה הרגשתי...שזהו נשבר לי מהחיים...אולי זה פשוט הצתברות מתחים...אני לא יודעת מה לעשות ללכת לדבר עם היזיז או שניתן לזה לעבור...טוב נעדכן בהתפתחויות... בהרבה אהבה נופר
אני מזהירה אותכם מראש שההודעה הבאה תהיה הודעה אולי מזורה אולי חסרת רצף והיגיון אבל בכל זאת הייתי חייבת לכתוב אותה...אני מרגישה מבולבלת! בחיים לא הרגשתי ככה...אולי זה לא המקום אבל...אני רק מנסה להרגיש טוב ולהוציא הכל.... אוקי ככה....יש לי ידיד שבהמשך הפך להיות "יזיז" שלי...ואני מבקשת אל תשפטו אותי על זה... אוקי אני והוא רבנו לפניי 3 ימים...ומכאן הכל התחיל להיות מסובך...כמה חברים וידידות שלו באו אליו...בשביל הכיף...מה שנסגר בסוף שהיזיז לשעבר התמזמז עם ידידה שלו ועוד מישהי שהיא חברה טובה שלי התמזמזה עם ידיד שלי....וןהקטע הוא שאין בינהם שום קשר! כלום! אוקי אחרי ששמעתי את כל זה...קיבלתי שוק...אחרי הכל זה היה חתיכת הלם בשבילי...אחרי ששמעתי הכל לא ידעתי מה אני מרגישה...הרגשתי דיכאון...שאצלי למזלי לא מבקר הרבה...הרגשתי שאני פשוט רוצה ללכת הביתה להוציא הכל...ואכן באתי הביתה והתחלתי לבכות...בכי כזה לא בכיתי מאז שסבי נפטר...הייתי פשוט מבולבלת ומה אנחנו כולה בניי 14 וכל כך הרבה סיבוכים בחיים בלי שום היגיון...אני מרגישה כמו "לחיי האהבה" לחיי הבגידות לחיי האהבות...הכל נראה לי כל כך מבולבל...ואין לי מושג למה אני בדיכאון אני מפחדת לשאול את עצמי...אולי אני אוהבת את היזיז לשעבר אולי אני מקנאה בחברה שלי (ויש לציין ואני ממש לא מהסוג שמקנאות) אומנם הייתי שמחה בשבילה אבל לא יודעת מה הרגשתי...שזהו נשבר לי מהחיים...אולי זה פשוט הצתברות מתחים...אני לא יודעת מה לעשות ללכת לדבר עם היזיז או שניתן לזה לעבור...טוב נעדכן בהתפתחויות... בהרבה אהבה נופר
