מבולבלת
אני לא יודעת כרגע מה לעשות עם עצמי, אני בהתלבטות איך להמשיך הלאה. יש ילד אחד בבית הספר שקוראים לו א' והוא תמיד מצא חן בעיניי. לא עשיתי בנוגע לזה שומדבר [פיתוח קשר וכ'ו] כי לא היה לזה חשיבות גדולה בעיניי. אז הלאה. יש בחוג ילד אחד שקוראים לו ד' והכרתי אותו עוד ממזמן, לפני שנים. רק בזמן האחרון התחברנו והבנתי שיש לי ולו אותו ראש. הפכנו להיות מעין "אחים", משוחררים ומתנהגים בחופשיות אחד לשני. משהו שאני רוצה לציין - הוא לא יודע שומדבר על הילד א' בבית הספר, כי זה לא חשוב לי באמת. אז כך, נסעתי איתו היום ברכבת לראשל"צ, פגשנו עוד חבר'ה ועשינו כיף חיים. באותו הזמן הוא נצמד הרבה לאיזו חברה נחמדה שלי, קוראים לה י'. יש לה חבר, הוא היה נוכח והכל בסדר. גם הוא והוא כמו אחים. אבל כאן משהו הפריע לי, לא הבנתי מה קורה. הרגשתי שאני קצת מתרגשת מזה שהוא נמצא איתה הרבה, לא יודעת, זה מפריע לי ואני לא קולטת למה! ניסיתי להבין מה קורה, הרגשתי שבזמן האחרון אני נמשכת אליו הרבה אבל הוא לא מסוג הטיפוסים שאני מרשה לעצמי להתאהב בהם. מצד אחד אני נמשכת אליו [אבל בכל זאת לא עשיתי כלום בנידון, אני שומרת על איפוק] ומצד שני אני לא מדמיינת את עצמי יחד איתו. הוא פשוט לא הטעם שלי. אז מה הולך פה? מה עם הילד בבית הספר? חשבתי שיש לי איזה משהו כלפיו. אשמח אם תעזרו לי לפענח את התעלומה הזאת, תעלומת הרגשות
תודה מראש!
אני לא יודעת כרגע מה לעשות עם עצמי, אני בהתלבטות איך להמשיך הלאה. יש ילד אחד בבית הספר שקוראים לו א' והוא תמיד מצא חן בעיניי. לא עשיתי בנוגע לזה שומדבר [פיתוח קשר וכ'ו] כי לא היה לזה חשיבות גדולה בעיניי. אז הלאה. יש בחוג ילד אחד שקוראים לו ד' והכרתי אותו עוד ממזמן, לפני שנים. רק בזמן האחרון התחברנו והבנתי שיש לי ולו אותו ראש. הפכנו להיות מעין "אחים", משוחררים ומתנהגים בחופשיות אחד לשני. משהו שאני רוצה לציין - הוא לא יודע שומדבר על הילד א' בבית הספר, כי זה לא חשוב לי באמת. אז כך, נסעתי איתו היום ברכבת לראשל"צ, פגשנו עוד חבר'ה ועשינו כיף חיים. באותו הזמן הוא נצמד הרבה לאיזו חברה נחמדה שלי, קוראים לה י'. יש לה חבר, הוא היה נוכח והכל בסדר. גם הוא והוא כמו אחים. אבל כאן משהו הפריע לי, לא הבנתי מה קורה. הרגשתי שאני קצת מתרגשת מזה שהוא נמצא איתה הרבה, לא יודעת, זה מפריע לי ואני לא קולטת למה! ניסיתי להבין מה קורה, הרגשתי שבזמן האחרון אני נמשכת אליו הרבה אבל הוא לא מסוג הטיפוסים שאני מרשה לעצמי להתאהב בהם. מצד אחד אני נמשכת אליו [אבל בכל זאת לא עשיתי כלום בנידון, אני שומרת על איפוק] ומצד שני אני לא מדמיינת את עצמי יחד איתו. הוא פשוט לא הטעם שלי. אז מה הולך פה? מה עם הילד בבית הספר? חשבתי שיש לי איזה משהו כלפיו. אשמח אם תעזרו לי לפענח את התעלומה הזאת, תעלומת הרגשות
