R o c h a1
New member
מבולבלת...
טוב. אחרי שנתיים עם החבר הראשון שלי, יצאנו להפסקה מיוזמתו (שלפני זה הדברים לא היו הכי כמו שצריך).
פעם הרגשתי שאני לא יכולה בלעדיו ובכל משבר הייתי בוכה בלי הפסקה...
כבר כמה חודשים שהקשר לא היה טוב והוא לא התייחס אלי כמו שצריך. אז אני מניחה שלאט לאט הרגשות דעכו.
אז שיצאנו להפסקה היה לי קשה בהתחלה אבל אז לאט לאט התחלתי להבין שהיו הרבה דברים דפוקים, ושאני כבר לא מרגישה כמו פעם.
שהוא רצה לחזור כבר הבנתי שאני לא רוצה לחזור (האמת עוד לפני זה, והרגשתי שההפסקה הזאת היא כמו פרידה במסכה וחיכיתי להזדמנות לסיים את זה).
בקיצור הוא אמר לי לחשוב על זה... ובסוף בלי יותר מדי מילים באתי אליו לקחת את כל הדברים. זה עבר ממש יפה האמת שלא ידעתי מה לצפות.. והכל בסוף היה רגוע והוא היה יותר חמוד מאי פעם(אמרתי לעצמי 'למה לא התנהגת ככה הרבה זמן').
עכשיו הוא רוצה לחזור, אומר לי שאם הייתי יהודיה הוא היה הולך איתי עד הסוף.. אומר לי בואי ננסה, בואי נפתח דף חדש, אני חושב עלייך.
לא יודעת אני ממש מבולבלת..
הוא בחור טוב.. הייתה בינינו אהבה גדולה .. (אז אולי כאן התשובה). יש לו ראש על הכתפיים, הוא עובד קשה, אנחנו דומים בסדרי עדיפויות שלנו ויש בינינו דברים משותפים ומשיכה גדולה. הוא פשוט בן אדם טוב.. אבל אני לא בטוחה שהוא היה טוב אליי. בהתחלה כן אבל לקראת הסוף לא. יש לו הרבה תכונות שאני מעריכה ואופי שאני אוהבת. אבל תמיד היה האישיו שהוא לא נפתח מספיק ובגלל זה לא ידעתי עד כמה המצב של היהדות משפיע. הוא היה אומר לי שזה לא משנה לו, כשבסופו של דבר הוא אומרעכשיו שזה כן משנה ושההורים שלו ממש יושבים עליו (וששאלתי אותו לפני זה הוא אמר שהמצב נרגע ).
טוב. אחרי שנתיים עם החבר הראשון שלי, יצאנו להפסקה מיוזמתו (שלפני זה הדברים לא היו הכי כמו שצריך).
פעם הרגשתי שאני לא יכולה בלעדיו ובכל משבר הייתי בוכה בלי הפסקה...
כבר כמה חודשים שהקשר לא היה טוב והוא לא התייחס אלי כמו שצריך. אז אני מניחה שלאט לאט הרגשות דעכו.
אז שיצאנו להפסקה היה לי קשה בהתחלה אבל אז לאט לאט התחלתי להבין שהיו הרבה דברים דפוקים, ושאני כבר לא מרגישה כמו פעם.
שהוא רצה לחזור כבר הבנתי שאני לא רוצה לחזור (האמת עוד לפני זה, והרגשתי שההפסקה הזאת היא כמו פרידה במסכה וחיכיתי להזדמנות לסיים את זה).
בקיצור הוא אמר לי לחשוב על זה... ובסוף בלי יותר מדי מילים באתי אליו לקחת את כל הדברים. זה עבר ממש יפה האמת שלא ידעתי מה לצפות.. והכל בסוף היה רגוע והוא היה יותר חמוד מאי פעם(אמרתי לעצמי 'למה לא התנהגת ככה הרבה זמן').
עכשיו הוא רוצה לחזור, אומר לי שאם הייתי יהודיה הוא היה הולך איתי עד הסוף.. אומר לי בואי ננסה, בואי נפתח דף חדש, אני חושב עלייך.
לא יודעת אני ממש מבולבלת..
הוא בחור טוב.. הייתה בינינו אהבה גדולה .. (אז אולי כאן התשובה). יש לו ראש על הכתפיים, הוא עובד קשה, אנחנו דומים בסדרי עדיפויות שלנו ויש בינינו דברים משותפים ומשיכה גדולה. הוא פשוט בן אדם טוב.. אבל אני לא בטוחה שהוא היה טוב אליי. בהתחלה כן אבל לקראת הסוף לא. יש לו הרבה תכונות שאני מעריכה ואופי שאני אוהבת. אבל תמיד היה האישיו שהוא לא נפתח מספיק ובגלל זה לא ידעתי עד כמה המצב של היהדות משפיע. הוא היה אומר לי שזה לא משנה לו, כשבסופו של דבר הוא אומרעכשיו שזה כן משנה ושההורים שלו ממש יושבים עליו (וששאלתי אותו לפני זה הוא אמר שהמצב נרגע ).
