מבולבלת

[בודדה ולא מהיום]

מבולבלת

שלום, אנחנו זוג שנות ה-30 נשואים שמונה שנים, בחודש האחרון נקלענו למן משבר שהתחיל בגלל הבנות שלי מה קורה לי בתוך מערכת היחסים שלנו.
התחלתי להבין מה אני רוצה ושכל מה שאני רוצה אין לי אותו היום עם הבן זוג שלי, יש לציין שהוא חשוב לי ואני אוהבת אותו, אבל בשבועיים האחרונים אנחנו כל יום מנהלים שיחות על מה לעשות כי לא טוב לשנינו, הזוגיות נעלמה , אני אמרתי שמבחינתי אני מאוד טוטאלית ואני מוכנה לעשות הכל בשביל שנחזור להיות כמו שההינו לפני מס' שנים, בעלי לעומתי שלשום פלט משפטים כמו: מזמן חשבתי לסיים את היחסים..., אני מבולבל., עוד לא החלטתי.., אני הצעתי שיקח הפסקה ויעזוב את הבי.
השאלה היא אם זו לא פירצה לגנב???
אולי עדיף שישא באחריותו כבעל משפחה וינסה להתמודד עם העניין.
הוא לא מתנהג רגיל, אני מכירה אותו ויודעת שלא מעורבת כאן מישהי.
אבל אני מבולבלת אולי כדאי לשחרר ושכל אחד ילך לדרכו?

 

[גארוטה]

כן ולא

כן לשאלה הראשונה ולמה את שולחת אותו מהבית אם את רוצה שיקח אחריות כבנזוג
וכבעל משפחה? ולא לשניה. בגלל שאת מבולבלת ובגלל שהזנחתם את הזוגיות שלכם
והגעתם לאן שהגעתם, לא רצים ישר לרבנות.

אבל למה קשה לי להאמין שזה הכל, שבגלל שנקלעתם למשבר בחודש האחרון את ממהרת
לשלוח אותו מהבית והוא ממהר ללכת ?

 

[בודדה ולא מהיום]

יש עוד דברים באמצע

דבר ראשון הוא לא כזה ממהר ללכת, הוא מוכן להישאר בבית למרות שלא טוב לו וכל הזמן שאנחנו מעלים שיחה הוא שואל אז מה את רוצה, אני כועסת כי לא נראה לי שהוא צריך להפנות את השאלה אליי, הוא במשבר והוא צריך לענות על זה, הצעתי לו גם בנוסף שאולי ילך לפסיכולוג שינסה לעזור לו.
הדברים שבאמצע- יש נתק בין המשפחה שלו אליי, הם לא מוכנים לקבל אותי וגם רק בשנה האחרונה השלימו איתו לאחר שהיה נתק של מס' שנים, כל פעם שיש ריב , ויש לא מעט הנושא של ההורים עולה וזה עוד דבר שמפריע לזוגיות אבל הוא לא מוכן לוותר עליהם ולי זה מאוד מפריע שאותי הוא מוכן לשים בצד בזמן שהוא איתם ולא מוכן להעמיד אותם במקום והציב להם עובדה שזו המשפחה שהוא בחר להקים, פשוט נוח לו.
לי מאוד מפריע היום שאני לא מרגישה כמו שההיתי רוצה, אני רוצה להרגיש כבת זוג לטוב ולרע ולא כשותפה שלו לגידול הילדים, למטלות הבית ולחובות.....

 

[תמר מרין]

יש תקווה

אם פעם היה לכם טוב ביחד, בטוח שעוד יכול להיות טוב. יש בסיס לבנות עליו. החיים הם טובעניים - עבודה, בית ילדים. כל הדברים האלה שוחקים את האהבה וההרמוניה. נושא היחסים עם ההורים שלו בטוח לא עוזר.

אף אדם לא צריך לחיות בקונפליקט נאמנות שכזה... הדרך היחידה לשמר את הזוגיות היא להשקיע בה ולעבוד עליה כל הזמן. גם אם לא, אף פעם לא מאוחר, כל עוד שניכם מוכנים להשקיע היום כדי להיות שוב מאושרים בהמשך החיים שלכם! אני ממליצה לכם ללכת לטיפול זוגי ולמצוא שוב את האושר שלכם. בהצלחה!

 

[גארוטה]

אם רק היית

מסתכלת על חצי הכוס המלאה היית מבינה שהטענה שלך כלפיו חסרת בסיס.
בעלך הוכיח למשפחתו במשך שנים שאת במקום הראשון והמשפחה שהקים איתך היא לפניהם,
שנים של נתק מהם הם עובדה והוכחה לכך אבל לך זה לא מספיק.
בעלך רוצה להישאר בבית למרות שלא טוב לו, זו את שהציעה לו ללכת ולקחת הפסקה,
עכשיו, אם הוא יקבל את הצעתך וילך את תכעסי למה הוא לא נשאר להתמודד, אם ישאר זה גם לא מספיק
טוב בשבילך ואת כועסת, בקיצור, כמו שמריוס ציין, המשבר הוא אישי שלך לא שלו אבל הוא מן הסתם משליך
על הזוגיות שלכם ולכן כדי לדעת מה ואיך, תפתרי את הדברים קודם עם עצמך ורק אז יחד איתו.

בהצלחה.

ותזכרי, גם שאת מרגישה ממש 'למטה' משם אפשר רק להתרומם

 

[בודדה ולא מהיום]

תשובה

זה שבעלי לא דיבר עם הוריו שנים זה בגלל שהוא יזם זאת ואמר אם לא תגיע לאירוע משפחתי שלי (לא חשוב איזה כרגע) אז אל תכירו בי בכלל וכך הם בחרו לעשות, במהלך הזמן הזה זה הפריע לו אבל הוא זרם עם החיים, הוא ניסה מס' פעמים ליצור איתם קשר , כמו למשל להרים טלםון והוא קיבל טריקה בפרצוף, אז הוא כן פעל וגם מאוד פחד להיפגע מהם שוב אבל זה לא בגלל שדבק בי!!
בנוסף לגבי ההישארות בבי, אני בן אדם מאוד חם ואוהב ומפגינה כלפי חוץ את רגשותי ההיפך מבעלי ולכן נורא קשה להיות בבית ככה ולהרגיש בודדה (כנראה שזו באמת הבעיה שלי אבל קשה לי עם זה ולכן חשבתי למצוא פה תשובה), מצד שני גם אם הוא יצא מהבית (והוא מחכה שאני יגיד לו מה לעשות) אז לא בטוח שהסיבה שהוא יחזור הביתה תהייה אמיתית, אולי זה יהייה מגעגועים אליי או לילדים?
(וזה רק השערות שאני חושבת לעצמי).
הוא בינתיים נסגר, מתכנס בתוך עצמו ואין לו תשובות.....
אז מה אני אמורה לעשות?, להמשיך ככה את החיים?

 

[גארוטה]

מה שאת צריכה

זה קודם כל להחליט מה את רוצה. אני חושבת שאת מבולבלת
וסובלת קודם כל בגלל שאת לא ממוקדת ולא באמת יודעת מה את רוצה מעצמך,
ממנו ומהעולם.
תניחי לרגע בצד את המשפחה שלו אם את באמת רוצה לפתור את המשבר האישי/זוגי
שאת חווה כרגע ותעשי לעצמך טובה ותעזרי באיש מקצוע כדי להיות טיפה יותר ממוקדת.

 

[Aski7]

וואו

את לוקחת את הכרדיט ממנו שלא עזב אותך למרות הנתק ומשחקת עם זה שפחד להפגע מהם וניסה לייצור קשר לרעתו,
אם הוא לא היה בוחר בך על פניהם הוא היה מסיים את הקשר.
ואם הוא חוזר אז זה לא מהסיבות הנכונות.
בקיצור אני מצטערת להגיד לך אבל בעלך מתכנס בעצמו כי הוא יודע שאישתו מבטלת כל דבר טוב שהוא עושה ורואה שחורות,
והוא יותר אומלל ואומלל.

 

[מריוס זכריה]

זאת לא פירצה קוראת לגנב

הוא לא גנב. הדפוס שאת מתארת הוא שאת זורקת עליו את האחריות שנושאים שקשים לך.

למשל, את פתאום רוצה להיפרד, אז הוא זה שצריך ללכת מהבית לחשוב. למה? את זו שיזמה את המשבר.

כן, כן, הבנתי שהוא פלט משפטים שמזמם הוא חשב לסיים את היחסים וכולי. אבל זה ממש לא אותו דבר! כל אדם, כשיש לו קושי זוגי, עוברת בו המחשבה האם לא לסיים את היחסים. זאת לא הוכחה לכלום. אלא מה? ברגע שאת יזמת משבר ריציני, אז גם הוא מוציא את הספקות שלו. אבל כולנו חיים עם ספקות ברמה כזאת או אחרת. מי שאחראי למשבר הזה הוא את! ואת שולחת אותו מהבית... הוא לא גנב, גבירתי הנכבדה. את עושה מניפולציה. [ועובדה שהוא ל ממהר ללכת]

עוד דוגמה: את בעצם מבובלבלת ובמשבר, אבל את רוצה את התשובות ממנו. במקום ללכת יחד לטיפול זוגי,או שאת תלכי לפסיכולוג לברר מה קורה איתך, את שולחת אותו...

בנושא ההורים, שוב אותו דבר: הוא בחר בך וחי איתך. הוא כבר היה בנתק של כמה שנים עם הוריו, בגלל שהוא איתך. אבל אולי הבעיה שאת לא נוהגת כשורה בהם? לא פתחת את הסוגיה הזאת, ואפשר גם לעזוב אותה, אבל עכשיו כשהוא מנסה לשקם את יחסיו עם המשפחה, דבר חשוב מאוד לכל הדעות, את מחבלת במאמציו ודורשת ממנו לוותר עליהם. מה רע שהוא ילך אליהם לבד מדי פעם, אם אתם כל כך לא מסתדרים?

בקיצור, אני לא אומר שאת אישה רעה, או שאת הצד האשם. אני רק אומר שאת משליכה עליו את האחריות לחלקים שלך.

ולכן העצה שלי, כמובן, היא ללכת יחד לטיפול זוגי ושם לברר הכל.

 

[בודדה ולא מהיום]

הורים שלו

אם הוא מוכן מוכן ללכת לבד אז מילא, אבל הוא לוקח או מבקש לפני הילדה לקחת גם אותה אחרי שהיא לא ראתה אותם מס' שנים , את הילדים האחרים לא איכפת לו ולמה?, כי הם לא מכירים אותם,
אז זה בסדר?

 

[מריוס זכריה]

את מתעסקת בשטויות

אם את רוצה להראות שהוא לא בסדר, אז תוכלי למצוא פגם בכל דבר שהוא עושה.

אצל זוג תקין תומכים אחד בשני, ביחוד כשהם עומדים לעשות משהו חשוב כמו לחדש קשרי משפחה מנותקים, ולא מחפשים אותו בפרטים.

כבר כתבו לך כאן: יש לשניכם בעיה, והנסיון שלך להלביש הכל עליו לא יתן לך שום תועלת. את עושה לעצמל נזק נטו בכך שאת משלה את עצמך שאת קורבן של איש רע, ומחסלת את הקשר הזה.

מצד שני, אם זה מה שאת באמת רוצה, אז סבבה לך.

 

[רפסודיה]

מותר לו הבלבול שלו

עזבי אותך מדימויים והצהרות בומבסטיים וחלולים. לא פרצה ולא גנב ולא נעליים.את מבולבלת והוא גם, שניכם מרגישים לא טוב עם המצב וזה אך טבעי להתדרדר למילים והאשמות מיותרות (הדדי מצד שניכם). זה חבל שמגיעים למצב בו כל אחד זורק מילים והצהרות וכל הקשקשת הזו לא פותרת את הבלבול אלא רק מחריפה אותו. תגיעו מהר לייעוץ זוגי כדי שיהיה שם איש מקצוע, מתווך נייטרלי שיעזור לכם וייתן לכם את הכלים לתקשר באופן פחות הרסני. וכך כל אחד מכם יגיע לגעת עמוק יותר במה שמפריע לו בנישואין ואולי תפתח הדרך למצוא פתרון משביע רצון לשניכם.

 

[קארניו]

אני לא מבינה את משמעות המשפט שכתבת:

"בחודש האחרון נקלענו למן משבר שהתחיל בגלל הבנות שלי" .

מה הכוונה? שיש לך בנות מנישואים קודמים ?
ומה הסיבה שהוריו מתנגדים ומסרבים להכיר בך?
בקיצור, הרבה פרטים חסרים בסיפור שלך ולכן קשה ליעץ לך .

רק דבר אחד ברור מסיפורך, שבעלך כן עומד לצידך ועובדה שהוא בחר לנתק את הקשר
עם הוריו בגללך . אומנם לאחרונה הוא חידש את היחסים איתם אבל כל עוד לא תשלימי את הפרטים
יהיה קשה להאשים אותו בכך כי אני מניחה שמשפחת המוצא חשובה לו לא פחות
מהמשפחה אותה הוא הקים איתך ולכן אפשר להבין את המצב אליו הוא נקלע ואני משערת
שאת מקשה לא מעט וממאיסה עליו את הזוגיות .

 

[מקיאטו שלו]

די ברור שהיא התכוונה להבנה ברבים.

 

[סטנגה Joe]

נראה שגם את לא לגמרי סגורה על עצמך

אול את צריכה לשמוע דיעות נוספות.
ממשפחה, מחברים, אולי מגורם מקצועי.
כשאת תהיי מגובשת תוכלי לפעול לכוון מה שאת רוצה ולא לזפזפ לכל מיני כוונים.