מבולבלת

[I C E M A N 7]

היה שם גם תוכן מעבר לכותרת

ואם היית מתבוננת בעיון, היית רואה את המשך המשפט.
כמו גם שדווקא ניקיתי אותך מכל אשמה או אחריות. ואפילו אמרתי שאת נפגעת, כי היה ברור שאת חוטפת חזק מהמצב הלא פשוט.

אבל את כרגע רואה רק את עצמך, חסרת סבלנות לכל מה שלא נעים באוזן (גם אם זה נובע משמיעה ראשונית בלבד).
לי זה לא אכפת, אבל אל תתפלאי שאת לא יכולה לשמש כרגע אוזן קשבת לבעלך. הוא אכן לא בסדר, אבל את כרגע לא פרטנר.

 

[מפלצת או ילדה]

איזה דרסינג אתה מעדיף שאני אוסיף

אלפרדו או אלף איים?

נדמה לי שעל החלק שהבחור deep in his own ass אנחנו מסכימים. יתרה מזאת, הוא בעצמו הפנים את זה כי למחרת שאמר לה 'לא אוהב, לכי להזדיין" הבין שהיא אפעס עלולה אשכרה ללכת, והוא עוד יהרוס לעצמו בבעיטה מטופשת 10 שנים של בנייה עיקשת בלגו של החיים. לאמור שהוא מבין שהוא מתנהג כעת לגמרי כג'ורק. ואני רק באתי לחזק את המקום הזה שמוציא אותו 'בסדר'. יען שהמילים אולי קשות אבל כנראה שאין 'אמת' מאחוריהן. זה לא 'הוא' אלא הדכאון שמדבר מגרונו.
אני מבינה שכגבר אתה מבין את הסידור הזה של ללכת להתבודד ולילל ללבנה עד יעבור הזעם, ורואה בזה דרך להתמודד. זה יכול לעבוד אם הבנאדם עוד במצב לשים לעצמו גבול ולחזור לחיים אחרי שחרור הפאזה. כאן זה רק הולך ומחמיר. הוא הלך בלי לשוב.
והיא דווקא כן נשמעת מפוכחת ואפילו מגוייסת. אם לסחוב בית על הגב בשביל שניים בזמן שהוא מיילל את עצמו לדעת, ולפרנס נוסף לטיפול בילדים בתקופה שהוא לא מתרומם לא נקרא אצלך להיות פרטנרית אז אני לא יודעת מה כן. לתת פס 'לתמיד' או לספוג ולקרוס בלי לצייץ לא נקרא להיות פרטנרית. זה נקרא לבטל את עצמך. הוא לא לבד בעולם <וזה חלק מהמשבר שפקד אותו>. הדרך לעזור לו היא להכיר בקול רם בקושי שלו בלי לתקוף ובלי לרחם וללכת למישהו נייטרלי שלא צריך לגדל את הילדים ולכבס לו את התחתונים שיעריך את חומרת מצבו.
לא היינו רוצים לראות את אחש'לו הזה 'מתמודד' עוד קצת ואז יורה לעצמו ברקה, נכון?

או שסתם נעלבת בשם האחווה שקראתי לכם אהבלים?

אל תהיה לי ריגשי, אני יותר אוהבת כשאתה רפלקסיבי

 

[I C E M A N 7]

שוב אני ואני ואני

היא מפוכחת, היא מגויסת, היא מתפקדת, היא אשת חיל.
וכמובן, היא צודקת. הכי חשוב.
אז הבה נחפור במשבר הזוגיות, לא משנה שהוא רק תופעת לוואי, ונברר אולי הוא כועס, אולי יש לו מאהבת ואולי הוא בכלל הומו כי הוא לא מזיין מספיק. צריך הרי להחליף את הרהיטים מוכי הטחב, ונעזוב כרגע בצד את הפיצוץ בצנרת שמציף את הבית.
ולא לשכוח לזייף אמפתיה

כדי שלא יתקע כדור בראש, שהרי אמפתיה מעושה היא הפיתרון הנשי האולטימטיבי לכל צרה.

אז בואי אני אסביר לך איך אני רואה פרטנרית.
פרטנרית היא אחת שתתייחס לבעיה המרכזית המונחת על הפרק ולא תכביד עם השולי. שתניח את ה"אני" בצד לשנייה, ושתתייחס ל"אנחנו" בנחישות ובלי רחמים. שתציע פיתרון, קשה ככל שיהיה, ושלא תהיה מוכנה לקבל "לא" כתשובה. הוא לא צריך פסיכולוג עכשיו, הוא צריך אשת עסקים ממולחת שיודעת לחתוך הפסדים.

ואחרי כל כך הרבה זמן, הייתי מצפה שתביני שאחווה זה לא הקטע שלי

 

[מפלצת או ילדה]

מסכנים החבר'ה האלה

איחדת להם את כל הסיפורים בדף הזה לקיש אחד בלתי אכיל.
המשבר ביחסים שלהם, כמו האורגזמה, הוא אכן רק ביי פרודקט. המשבר שם הוא אישי שלו, והוא, בהיותו הבעיה, גם הפתרון. כרגע זה רק הוא והוא, והוא. לא מרגיש, לא רוצה, לא ולא ולא. הדרך העסקית היחידה להתיחס לזה בנחישות ובלי רחמים היא לארוז לו את התיק ולהגיד שעד שהוא לא מחליט להיות פרטנר שיישן במלונה

 

[נומלה]

אתה מתכוון לאמא?

אמא היא היחידה שתניח את האני בצד לטובת הבן לפרק זמן בלתי מוגבל. רעיה יש לה סבלנות מוגבלת ואחריות לעוד כמה דברים (ילדים למשל??)

 

[I C E M A N 7]

להצלחה אימהות רבות

הכישלון פונדקאי

 

[מבקר גבולות]

את צריכה להודות שהוא אמיתי וגלוי

לא נראה שהוא במשבר ואם כן, אז אולי זה לא בהכרח קשור.

הוא אמר לך בריש גלי - אני לא מרגיש כלפייך כלום. נכון שלפעמים הוא מתחרט כי בכל זאת הוא שותף שלך ויש לכם ילדים, ולא נעים לו שאת עצובה, אבל בשורה התחתונה הוא לא מעוניין בזוגיות אמיתית.

למה לא להאמין לו?

ואם תאמיני, השאלה מה טוב לך. אולי טוב לך הסידור הזה של שותף לחיים, וחוץ מזה בילויים עם אחרים. ואם לא, אין הרבה אפשרויות חוץ מלהתגרש.

 

[nowonder]

אני חושבת שאת לא מבולבלת בכלל

אני חושבת שכבר נמאס לך.

תשמעי, האמת שאני די מרחמת עליו. זה קצת מבאס ללכת להגשים את עצמך לבד, מתוך אמונה שתצליח, ולגלות שאתה בעצם כישלון. (לא שהוא באמת כישלון, אבל זה מה שהוא מרגיש עכשיו).
הוא לא שיתף אותך כשהוא החליט להגשים את עצמו, ועכשיו מאוחר לו מידי לשתף את עצמו הנכשל איתך.

אבל עם הרחמים האלו, גם לי ברור שהוא כבר ילד גדול. והוא צריך לאסוף את עצמו ולהבין שסדרי העדיפויות בחיים שלו צריכים להשתנות. ושאולי הגיע הזמן ללכת להגשים את עצמו בתור פקיד בחברת חשמל.

בקיצור. גם בנושא השבר הזה, את עושה את אותה טעות שאת עושה איתו בכל הדברים האחרים. את לוקחת את האחריות, מה שאומר שהוא מסיר אותה ממנו.
ברור לך שאם תסעי עכשיו לשבוע מהבית הוא יקח אחריות על הילדים, הטיפול בהם והטיפול בבית, נכון? מצב כזה אומר, שאת יכולה להסיר את האחריות ממך כי מישהו ירים אותה.
השאלה היא, אם תפסיקי לנסות לפתור את השבר בזוגיות שלכם. האם הוא יקח אחריות וינסה לעשות את זה?
אם התשובה היא לא. אז לא ברור מה את מנסה לתקן. את לא יכולה להיות אחראית לבד לזוג שלם.
ואם התשובה היא כן. אז הגיע הזמן למסור אותה אליו. אם לך אין פתרונות, שהוא יבוא עם כמה.

אם באמת עשית את כל מה שאת כותבת (ייעוץ זוגי, ספייס, יוזמה, שיחות, ונשיאה לבד בעול האחריות המשפחתית). זה בסדר להגיד נמאס לי.

 

[מנטור ליחסים]

השאלה היא אם היא תגיד נמאס לי, לאן זה יוביל ?

 

[אייבורי]

לעושק מורשה אחר