G י ט ר י ס ט
New member
"מבולבלת..."
היו בה בבחורה את כל הניגודים שבעולם,ניגודים שבילבלו אפילו אותה עצמה. רגעי הבילבול המנוגדים התחילו עוד מהבית,בית חרדי איכותי.בו חלום ההורים הוא ילדים יראי ה',והיא היתה שונה. אם הוריה היו יודעים שמתחת לחצאית העדכנית והעינים החומות העמוקות מתחוללת סערה אולי היו תומכים בה. אבל היא בנתה חומות של ניכור,הציבה שומרים לרגש.ניטרלה כל תנועה פנימה וירתה לכל עבר חיצים של ריחוק. היא עשתה את זה בצורה מושלמת,שיחקה את המשחק בדיוק מעורר התפעלות.בטח היתה קוטפת איזה פרס במשחק החיים. או לפחות פיסלון קטן בהצגה של עצמה,הצגה שאין לה מושג איך היא התחילה,ובטח שלא מושג איך היא תיגמר. למדה לתואר נחשק במשרה חלומית לעתיד,מה שלא נתן לה אפילו גרם של סיפוק בהווה. בנתה מבחוץ תדמית אדיאלית מעוררת קינאה,ובליבה פנימה הכל היה זר לה,מנוכר. והים לא נרגע, רק גאה וגאה את אוספת לאט את גופך אנשים שפגשת שהיו בשבילך ובן רגע נשארת מול צילך גם בתמונת האהבה שציירה לעצמה היא תמיד יצאה מהקוים,השאירה קצוות מטושטשים. החברה שאיתה הסתובבה היתה חדגונית ואפרורית עד מיאוס,לא הבינה מה היא מחפשת בהם. וכמו בתסריט בהפקה דלת תקציב היא חזרה תמיד לזרועותיו של האקס שניצל את חולשתה ונהנה מרגעי המשבר. והיא,היא רק חיפשה מישהו שיאהב,יחבק.היתה בטוחה שאלו חיי האהבה של כולם. את היופי שלך, את הקסם שבך לא תוכלי לחלוק עם כולם הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם ואני הכרתי אותה,באותו סיבוב.עיקול מסוכן של החיים שסביבו תהום עמוקה ועצים כמושי עלים וסחופי רוח נטועים בשוליו. נותר קשר של דיבורים,הקשבה אל תוך הלילה.ורחמים אנושיים מלב אל לב. רחמים על ילדה עם נשמה גדולה וחלומות מתוקים.חלומות על בית בכפר בעל אוהב וילדים מצחקקים ברקע. חלומות על קימה בבוקר כדי לעשות מה שהיא אוהבת,ולא מה שהסביבה רוצה שתעשה. חלומות על עולם שמחבק רק כדי לתת תחושה של קירבה,ולא כדי להפיק הנאה. רחמים על ילדה שרגשותיה נעים כמטוטלת מיום בהיר של חיוכים שובי לב ואהבה עצמית, עד ליום אפור שמסך ערפל מכסה את הקרנת ימי חייה החולפים מבלי שוב. מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות הייתי מדבר איתה שעות,מקשיב לכל מה שקורה. החל ממפגשים חפוזים עם האקס,או חבר של האקס,או חבר של חבר של האקס. ועד לשאלות של "מתי אני אצליח למצוא מישהו שיראה בי מעבר למזדמנת, ששניה אחרי נקודת הסיום המענגת צריכה טרמפ הביתה במקרה הטוב.או מונית באישון ליל במקרה הפחות טוב.???" חיבקתי אותה מבעד לאפרכסת,נתתי לראשה לצנוח על גבי כתפיי הוירטואליות בפייסבוק. נתתי לה לשחרר את כל מה שעצור,לתת דרור לכל השאלות,התשוקות,הכעסים ,ובעיקר הכאב. ניסיתי במילים להרגיע את הפצע הדואב של הבילבול וחוסר הידיעה. ניחמתי אותה שבגילה המון בנות עוד לא מצאו את האחד,ואפילו את הכיוון לחיים. הוציאי עכשיו מגירות מליבך ורוקני רגשות משומשים אולי תמצאי את אושרך, את כוחך שקברת עם הזמן בשנים ובסיום כל שיחה עצמתי את עיני ודמיינתי,דמיינתי את אותה ילדה,עם עיניים חומות גדולות וחיוך שמאיר כל יום מעונן. דמיינתי אותה יושבצת לידי כשבידה עיפרון חד קצה,והיא יושבת ומציירת על פיסת נייר את דמותה. ובציור דמותה נטולת כאב בעינים,וקו ישר באיזור השפתיים. בתמונה עיניה צוחקות ושפתיה מתעגל בחיוך מאושר של מישהי שמגשימה את החלום. את החלום לצייר לעצמה עולם נטול כאב,אינטרסנטים,ובנים שפוגעים. עולם שמלא חיבוקים מלאי משמעות של חום וקירבה. כי מי כמוה יודעת שמה שהיא רוצה באמת זה לצייר לה ולסובב את אותו עולם. לשרטט קווים של אושר לתמונה מלאה של שלמות. קחי עכשיו את אושרך, את כוחך ורוקני רגשות משומשים הסתכלי מסביבך, תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם נ.ב. מוקדש לילדה שיודעת לצייר במילים את החלומות,לאחת שרוצה לשרטט לעצמה את החיים ומפחדת שזה לא בסדר. שתדע שזה הכי בסדר שבעולם,וכולם יעמדו מאחור יעודדו ויחבקו באמת
רק באהבה
( זהות המדוברת נשמרת במערכת מפרט צנעת הפרט
מקווה שתבינו ) מהמרחקים - גלי עטרי וסגיב כהן (מילים ולחן: סגיב כהן)
היו בה בבחורה את כל הניגודים שבעולם,ניגודים שבילבלו אפילו אותה עצמה. רגעי הבילבול המנוגדים התחילו עוד מהבית,בית חרדי איכותי.בו חלום ההורים הוא ילדים יראי ה',והיא היתה שונה. אם הוריה היו יודעים שמתחת לחצאית העדכנית והעינים החומות העמוקות מתחוללת סערה אולי היו תומכים בה. אבל היא בנתה חומות של ניכור,הציבה שומרים לרגש.ניטרלה כל תנועה פנימה וירתה לכל עבר חיצים של ריחוק. היא עשתה את זה בצורה מושלמת,שיחקה את המשחק בדיוק מעורר התפעלות.בטח היתה קוטפת איזה פרס במשחק החיים. או לפחות פיסלון קטן בהצגה של עצמה,הצגה שאין לה מושג איך היא התחילה,ובטח שלא מושג איך היא תיגמר. למדה לתואר נחשק במשרה חלומית לעתיד,מה שלא נתן לה אפילו גרם של סיפוק בהווה. בנתה מבחוץ תדמית אדיאלית מעוררת קינאה,ובליבה פנימה הכל היה זר לה,מנוכר. והים לא נרגע, רק גאה וגאה את אוספת לאט את גופך אנשים שפגשת שהיו בשבילך ובן רגע נשארת מול צילך גם בתמונת האהבה שציירה לעצמה היא תמיד יצאה מהקוים,השאירה קצוות מטושטשים. החברה שאיתה הסתובבה היתה חדגונית ואפרורית עד מיאוס,לא הבינה מה היא מחפשת בהם. וכמו בתסריט בהפקה דלת תקציב היא חזרה תמיד לזרועותיו של האקס שניצל את חולשתה ונהנה מרגעי המשבר. והיא,היא רק חיפשה מישהו שיאהב,יחבק.היתה בטוחה שאלו חיי האהבה של כולם. את היופי שלך, את הקסם שבך לא תוכלי לחלוק עם כולם הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם ואני הכרתי אותה,באותו סיבוב.עיקול מסוכן של החיים שסביבו תהום עמוקה ועצים כמושי עלים וסחופי רוח נטועים בשוליו. נותר קשר של דיבורים,הקשבה אל תוך הלילה.ורחמים אנושיים מלב אל לב. רחמים על ילדה עם נשמה גדולה וחלומות מתוקים.חלומות על בית בכפר בעל אוהב וילדים מצחקקים ברקע. חלומות על קימה בבוקר כדי לעשות מה שהיא אוהבת,ולא מה שהסביבה רוצה שתעשה. חלומות על עולם שמחבק רק כדי לתת תחושה של קירבה,ולא כדי להפיק הנאה. רחמים על ילדה שרגשותיה נעים כמטוטלת מיום בהיר של חיוכים שובי לב ואהבה עצמית, עד ליום אפור שמסך ערפל מכסה את הקרנת ימי חייה החולפים מבלי שוב. מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות הייתי מדבר איתה שעות,מקשיב לכל מה שקורה. החל ממפגשים חפוזים עם האקס,או חבר של האקס,או חבר של חבר של האקס. ועד לשאלות של "מתי אני אצליח למצוא מישהו שיראה בי מעבר למזדמנת, ששניה אחרי נקודת הסיום המענגת צריכה טרמפ הביתה במקרה הטוב.או מונית באישון ליל במקרה הפחות טוב.???" חיבקתי אותה מבעד לאפרכסת,נתתי לראשה לצנוח על גבי כתפיי הוירטואליות בפייסבוק. נתתי לה לשחרר את כל מה שעצור,לתת דרור לכל השאלות,התשוקות,הכעסים ,ובעיקר הכאב. ניסיתי במילים להרגיע את הפצע הדואב של הבילבול וחוסר הידיעה. ניחמתי אותה שבגילה המון בנות עוד לא מצאו את האחד,ואפילו את הכיוון לחיים. הוציאי עכשיו מגירות מליבך ורוקני רגשות משומשים אולי תמצאי את אושרך, את כוחך שקברת עם הזמן בשנים ובסיום כל שיחה עצמתי את עיני ודמיינתי,דמיינתי את אותה ילדה,עם עיניים חומות גדולות וחיוך שמאיר כל יום מעונן. דמיינתי אותה יושבצת לידי כשבידה עיפרון חד קצה,והיא יושבת ומציירת על פיסת נייר את דמותה. ובציור דמותה נטולת כאב בעינים,וקו ישר באיזור השפתיים. בתמונה עיניה צוחקות ושפתיה מתעגל בחיוך מאושר של מישהי שמגשימה את החלום. את החלום לצייר לעצמה עולם נטול כאב,אינטרסנטים,ובנים שפוגעים. עולם שמלא חיבוקים מלאי משמעות של חום וקירבה. כי מי כמוה יודעת שמה שהיא רוצה באמת זה לצייר לה ולסובב את אותו עולם. לשרטט קווים של אושר לתמונה מלאה של שלמות. קחי עכשיו את אושרך, את כוחך ורוקני רגשות משומשים הסתכלי מסביבך, תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם נ.ב. מוקדש לילדה שיודעת לצייר במילים את החלומות,לאחת שרוצה לשרטט לעצמה את החיים ומפחדת שזה לא בסדר. שתדע שזה הכי בסדר שבעולם,וכולם יעמדו מאחור יעודדו ויחבקו באמת