מבולבלת

[מלכת הסרטים]

מבולבלת

יש לי ילד כמעט בן 3 שאני חושדת שהוא בספקטרום- סובל מעיכוב שפתי, אינו משחק עם ילדים אחרים מרבה לשחק עם עצמו וגם כשניגש לילדים מתקשר איתם באמצעות צעקות, קולות מוזרים, יורק להם בפנים גם כשרואה כלב או חתול משמיע קולות מוזרים ,יש לו בנוסף קושי בויסות חושי- המשחק שלו חזרתי והוא אוהב לפרק דברים נהנה מהרעש. עכשיו הרופאה ההתפתחותית אומרת שזה הכל רק מקשיים של קשב וריכוז (שאני בטוחה שזה המרכיב המישני) , ואני מוטרדת, לאחרונה אני קוראת שילדים מאובחנים רק בגיל מאוחר כPDD בגיל 5 בגיל 10 מדוע זה קורה? האם זו תוצאה של אבחונים שגויים? או קושי להבדיל באבחנה?

 

[poet]

שלום

הדברים שאת מתארת אכן תואמים סיטגמטית ילדים עם לקויות תקשורת. אין לי מושג מדוע הרופאה ההתפתחותית סבורה כי מדובר בקושי של קשב וריכוז . אני הייתי מחליף אותה . ילדים מאובחנים בגיל מאוחר מכמה סיבות 1.ההורים מכחישים או שאינם רואים (או רוצים לראות ) את הבעיה . 2.הילדים בתפקוד גבוה ואינם מאחרים בשפתם או ביכולתם הקוגניטיבית , 3. מערכת בריאותית (ממסדית ) שמעדיפה "לדחות " את ההורים או להרגיעם בטוענות שוא. אני בהחלט ממליץ לך לקחת לאבחון פרטי ,

 

[dina199]

הייתי מחברת סעיף 1 ו 3 לסעיף 4

אנשי מקצוע (כולל בעלי זכות לאבחן) שלא עודעים או מכחישים או שאינם רואים שאינם רוצים לראות את הבעיה.

 

[TikvaBonneh]

יש לי בן שאובחן בגיל 15

עד אז הייתה לו אבחנה של קשב וריכוז. הסיבה שאובחן כל כך מאוחר היא שכדי לאבחן PDD צריך ללכת למומחה לPDD. כיוון שלא חשדתי בPDD אז הלכתי לסתם פסיכולוגית קליניית שחזרה ואיבחנה אותו לא נכון.

 

[dina199]

יש לך מספיק סימנים כדי

לעשות איבחון מסודר . הרבה פעמים מאבחנים מאוחר בגלל רופאים שלא יודעים מספיק בספקטרום או שמפחדים מ'עודף איבחון' . לכן מאחר והרופאה שלך לא נותנת לך תשובה מספקר, תחפשי רופא שמומחה בספקטרום האוטיטסי(פסיכיאטר, נוירולוג אן התפתחותי) שיעשה איבחון מסודר. האיבחון המסודר לא חייב 'להכניס' את הבן של לספקטרום אבל הוא יאשר את זה אם הילד באמת שם.