מבולבלת

א מ ו ר ה

New member
מבולבלת

בעקבות חוויות לא נחמדות בילדות, כנראה שיש לי הפרעה פוסט טראומתית [עוד לא מאובחנת]. במשך כל החיים [הלא כל כך ארוכים שלי] לא היה לי צורך בסקס, לא התעניינתי ולא היה לי שום ידע בנושא. כשהתחלתי להיכנס לקשרים רומנטים, התאהבתי, וגיליתי שאני ביסקסואלית, ומתוך קיומם של הקשרים הרומנטים ציפיות בני הזוג והחברה דרשו ממני להגיע למצבים של סקס, נתקלתי ברתיעה גדולה מאד שלי בנושא. אני לא רק לא מעוניינת בסקס, לא חושבת עליו, ולא מרגישה צורך או מחסור בו, אלא שאני גם נרתעת ונלחצת מהעניין. מאז ומעולם המטרה היחידה שלי הייתה ללדת ילדים, ותו לא, בעקבות כתבה בוואלה התחלתי לחשוב האם יכול להיות שאני א-מינית. כשקראתי את התשובות לשאלות הנפוצות אצלכם בפורום, בויקיפדיה, וכ'ו, הבנתי שאם תאובחן אצלי פוסט טראומה, כנראה שהעמדה שלי בנושא לא נובעת מא-מיניות אלא משם. אבל מעבר לזה, יכול להיות שבעיית ה-רתיעה- מסקס תיפתר באמצעות טיפול בפוסט טראומה, ולאחר מכן תישאר הא-מיניות? מה הסיכוי לכך? אני לא כל כך אוהבת להגדיר את עצמי דרך הגדרות מהאינטרנט, אני גם לא מאמינה בהגדרות. אבל משום מה יש לי צורך להבין איפה אני עומדת בנושא הזה. אני לא רואה צורך לשנות את העניין, החיים שלי לא חסרים כל כך בלי סקס, ואני רק רוצה להגיע לגיל בו ייעדתי לעצמי הפריה מלאכותית. ואולי, בכלל, אני צריכה קודם להתנסות בסקס, ולתת לזמן לעבור, לטםפל בפוסט טראומה, וכ'ו, ורק אז אוכל להבין את עצמי? סליחה על התקפת השאלות ההיפותטיות, ואני מקווה שלמרות שאני לא בדיוק חלק מהמקום הזה, תסכימו להגיב לי בכנות וסבלנות למרות הבלגאן שהעפתי עליכם.:) אה, וממש סליחה על החפירה. :|
 

Berethor

New member
את א-מינית

תהיה הסיבה אשר תהיה. זה לא משנה אם נולדת כזאת(כמו כולם) או הפכת לכזאת, עכשיו את א-מינית נקודה. את לא צריכה ל"נסות" רק כי לא ניסית, ובטח שלא בגלל לחץ חברתי. אם טוב לך ככה תשארי ותתגאי בעצמך. ילדים אפשר להביא גם בלי חיבה למין. אין לך שום בעיה אם את לא מרגישה בעיה, אם "החברה דורשים" תעשי להם דווקא!. תעשי רק מה שאת שלמה איתו ולא בגלל לחצים. בטח שהחיים לא חסרים בלי סקס, סקס זה דבר מגעיל ולא הכרחי.
 

א מ ו ר ה

New member
תודה רבה..

אני מסכימה שסקס זה דבר מגעיל [מלוכלך] ולא הכרחי. פשוט בתשובות לשאלות נפוצות כתוב שאם קיימת א-מיניות כתוצאה מטראומה בילדות, אז זו לא באמת א-מיניות. לכן הנחתי שהתשובות שלכם יהיו כאלו. הפתעת אותי. תודה:)
 

Larik

New member
גם אני א-מיני בגלל טראומות

מה שהיה - היה וכרגע אי אפשר לשנות, פשוט תנסי למצות עד כמה שאפשר את ההוה.
 

Mystic Circle

New member
בעבר היו מחמירים כאן יותר

היום אנחנו יותר פתוחים
 

inbardaf

New member
א-מיניות וטראומות

באופן כללי: כל עוד את נושאת בתוכך טראומה כזו או אחרת כדאי לטפל בה בלי קשר לא-מיניות. ואם הא-מיניות שלך 'נשענת' עליה, סביר להניח שביום שזה יפתר לא תהיי א-מינית יותר. מצד שני, אם טוב לך אם הא-מיניות שלך ואין לך עניין לשנות אותה ואת לא מרגישה שהיא מונעת ממך דברים שהיית רוצה, אז הטיפול בטראומה עדיין מתבקש, רק שההשפעה שלו על א-מיניותך כנראה לא יהיה מורגש. גם אני עברתי חוויות כאלה ואחרות בילדות והגדירו אותי בעבר בשלב גרוע יותר מפוסט טראומה, אבל גם אחרי שהתגברתי על אותו מצב נשארתי בתחושת הא-מיניות. אני גם זוכרת, שגם בתקופה שהייתי בשיא הבעיות, הרגשתי בעיקר שזה לא מפריע לי ואין לי רצון לשנות את זה (בניגוד לדברים אחרים שרציתי מאוד לשנות, כמו מגע) ונשמע שגם לך טוב עם המקום הספציפי הזה ואם כך, לא משנה בעיני מה הסיבה שהביאה אותך לא-מיניות, אלה מה את מרגישה כלפי זה. אם טוב לך - אז זו את ואין צורך לשנות. אני באופן כללי מאמינה שזה המדד. אנשים צריכים לשנות את מה שמציק להם בחיים ולא את מה שהחברה מגדירה כבעיה. אז ברוכה הבאה לפורום וגם אם יום אחד תגלי שאת לא רוצה להיות א-מינית זה בסדר.
ויש פה חפירות גדולות משלך..
 

מקמיקא

New member
השאלה בסופו של דבר היא אחת:

האם את רואה את הא-מיניות שלך כבעיה? אם לא - אין שום סיבה שבעולם לשנות אותה. אבל כמו שעינבר אמרה (ואני מסכים עם כל מילה), כדאי לך לטפל בתסמיני הפוסט טראומה פשוט בשביל שתוכלי לחיות חיים מאושרים יותר. אם יצוץ לך חשק מיני שוב לאחר מכן (מה שלא נראה לי סביר), תוכלי להתמודד איתו איך שתרצי, אבל העיקר שתפטרי מהמעמסה ותוכלי להסתכל על הכל בעיניים שקולות.
 
למעלה