ילדת דווקא
New member
מבולבלת....../images/Emo12.gif
לא ממש יודעת מה עובר עליי. אחרי כמה ימים שהרגשתי כל כך טוב עם עצמי, הרגשתי את ההתקדמות שלי, שוב מרגישה שחוזרת אחורה. שוב מרגישה איך כל הטוב הולך, והאיכסה תופס את מקומו (הקבוע לצערי...) כבר קיוויתי שהתגברתי, רציתי להאמין שהשארתי את הכל מאחורי, אבל הספקות חוזרות, שוב מחלחלת לה ההרגשה של הריק, של הכלום לתוכי. ולא רוצה להאמין בה. משתדלת להתעלם ממנה, אבל זה חזק ממני. כבר לא מבינה, לא יודעת מה קורה אצלי פה. האם חוזרת אחורה? האם ממשיכה קדימה? לא מצליחה להבין. לא ממש יודעת מה עובר עליי. ומה עושים עכשיו? איך ממשיכים שוב מכאן? כבר בדרך ליאוש הקטלני. מרגישה את זה. מבולבלת. ילדווקא
לא ממש יודעת מה עובר עליי. אחרי כמה ימים שהרגשתי כל כך טוב עם עצמי, הרגשתי את ההתקדמות שלי, שוב מרגישה שחוזרת אחורה. שוב מרגישה איך כל הטוב הולך, והאיכסה תופס את מקומו (הקבוע לצערי...) כבר קיוויתי שהתגברתי, רציתי להאמין שהשארתי את הכל מאחורי, אבל הספקות חוזרות, שוב מחלחלת לה ההרגשה של הריק, של הכלום לתוכי. ולא רוצה להאמין בה. משתדלת להתעלם ממנה, אבל זה חזק ממני. כבר לא מבינה, לא יודעת מה קורה אצלי פה. האם חוזרת אחורה? האם ממשיכה קדימה? לא מצליחה להבין. לא ממש יודעת מה עובר עליי. ומה עושים עכשיו? איך ממשיכים שוב מכאן? כבר בדרך ליאוש הקטלני. מרגישה את זה. מבולבלת. ילדווקא