מבולבלת נורא

לורין8

New member
מבולבלת נורא

שלום אני בת 34 גרושה 5 שנים ואמא לילדה בת 7, התחלתי לצאת עם בחור 4 חודשים , התחלנו אותה בלא בצורה שיגרתית הכרנו באתר הכרויות, וישר נוצר קליק, הבעיה שאחיו היה במצב של חיים ומוות, ואיכשהו המצב קירב אותנו עוד יותר, בחודש הראשון הוא חיזור אחרי , נתן לי לרגיש כמו האישה הכי מדהימה שיש בעולם, אחרי חודש אחיו נפטר ואני תמכתי בו לאורך כל הדרך, כל השבעה הכתרי את המשפחה שלו , וכולם מאוד מאוד אוהבים אותי וגם הוא אוהב אותי, אבל הוא בן אדם מאוד מאוד סגור ומופנם וקשה לי עם זה, מצד אחד אומר לי שהוא רואה אותי כאישתו ואמא לילדיו , מצד שני הוא עושה רק מה שטוב לו , לא אוהב להיות עם הרבה אנשים , ואם אני מזמינה אותו למשפחה שלי ואנחנו משפחה גדולה, אז אין לו חשק ללכת ואני צריכה ללכת לבד, ניסיתי להסביר לו שחשוב לי שיהיה איתי שזה חלק מזוגיות לעשות אחד למען השני אז אמר לי אני כזה ולא מוכן להשתנות אני לא אוהב את זה , אני אבוא פעם ב.. אבל לא כל הזמן שיהיה לכם מסיבה .אמר לי תביני אותי ותנסי להבין שאי לא בא לא בגלל שאני לא אוהב אותך אלא כי אני לא אוהב להיות עם המון אנשים ורעש, עכשיו אני נמצאת בשלב שאני לא יודעת מה יקרה בעתיד אני לא רוצה להיכנס למערכת יחסים שבעתיד אני אהיה כל הזמן לבד, ואלך לכל המקומות לבד כאילו אני בלי בן זוג. לא הצלחתי לחדור אליו כדי שיבין אותי , ניסיתי לדבר עם אמא שלו בעדינות , אמרה לי שאני צודקת במאה אחוז אבל הוא לא מקשיב לאף אחד אלא רק לעצמו . מה עושים אני אוהבת אותו מאוד מאוד והוא בחור טוב , בחור של בית , בחור עובד רציני , שאני יודעת שיהיה לי טוב איתו אבל רוצה להנות ממנו .
מה עושים בבקשה תעזרו לי
לורין
 

סטנגה Joe

New member
את צריכה להחליט

את את כל החבילה רק חלק מהמרכיבים.
אם מספיקים לך המרכיבים האלה - לכי על זה.
אם לא - עם כל הצער והכאב, עזבי אותו והמשיכי הלאה.
 
לא אמרת שאחיו ניפטר לפני 3 חודשים?

איפה ההבנה? איפה הרגישות? סביר להניח שהוא עדין בשלב האבל, מן הסתם שלא יהיה לו מצב רוח למסיבות ולהתרועע עם אנשים ועוד חדשים!
מה גם שאתם יוצאים זמן קצר יחסית לא חושבת שזה המקום ללחוץ, תני לזה זמן, סבלנות והבנה.
 

לורין8

New member
הכי מבינה בעולם

אני הכי מבינה בעולם , העניין שזה לא משהו זמני הוא אמר לי מראש , שגם בעתיד שהוא לא מתכוון לבוא איתי לכל האירועים במשפחתי, כי הוא לא אוהב את זה, הוא הולך עם חברים שלו ונהנה
הוא לא בא לא בגלל האבל שלו אלא כי הוא לא מתחבר להמון אנשים, אני הייתי במשך 4 חודשים הכי מבינה וסבלנית
 

adam33

New member
לאוכל העוגה ולהשאיר שלימה

וזה לא ישתנה.
הוא ישאר כמו שהוא ואת כפי שהינך.
ולכן את צריכה לחשוב על מה שאת מוותרת.
האם על זוגיות נפלאה או על הביחד שלך עם אנשים.
האמצע יהיה קשה כי בסופו של דבר ככה הוא.
 

אייבורי

New member
את לא באמת רוצה להנות ממנו

את רוצה לקחת אותו לסיבוב דאווין אצל המשפחה.
שיראו שתפסת גבר שווה.

אני במקומך הייתי מביא בובה מתנפחת עם רזומה.
 

לורין8

New member
איזה שטויות

שאני בזוגיות אני רוצה להיות בזוגיות ולא להרגיש לבד, אם יש לי אירוע משפחתי או ארוחת ערב משפחתי לא רואה סיבה ללכת לבד
 

אייבורי

New member
כלומר

את בעצם סוג של אגואיסטית שמעדיפה את האושר שלה
על פני האומללות שלו.

יש רבים כמוהו (גם אני נמנע עליה) שעבורם מפגשים המוניים
הם סוג של עוגמת נפש גדולה.
ומגיעים למפגשים גדולים רק אם הם הכרחיים לגמרי
 
הפכים שנמשכים זה לזה..

נשמע שאת מאוד אוהבת להכיר אנשים חדשים ומתחבבת עליהם מהר, זה מה שאת מספרת שקרה בשבעה (7 ימים...), מה גם שכבר התייעצת עם אמא שלו בעניין הבן שלה.
לי זה נשמע נורא מהר, נורא בבת-אחת אבל כל אחד והקצב שלו.

למול זאת יש את בן הזוג שלך, שהוא טיפוס שלא אוהב את כל הבלאגן והלהכיר והמינגלינג הזה.
אולי הוא אפילו קצת נבהל מהקיצוניות שאת הצגת לו במהלך כל התקופה הקצרה שאתם יחד.

כמו שהוא מקבל אותך על היותך מאוד חברותית ונפתחת מהר, כדאי שתקבלי אותו כסגור יותר וכמו שאת מכנה אותו "בחור של בית" (שימי לב שרשמת זאת לחיוב, חשוב שתביני שזה גם לשלילה לשיטתך, למטבע תמיד יש שני צדדים..)
או שתחליטי שאת לא מסוגלת לקבל אותו ככה ותיפרדו לשלום.
אבל הכי לא פייר יהיה שהוא יצטרך לעמוד בקצב שלך, זה הקצב שלך ולא שלו. זכותו המלאה להיות מי שהוא ואיך שהוא.
 

רפסודיה

New member
תהני ממה שיש לו לתת הניחי למה שאין לו

הבחור אומר לך מי הוא ומה הצרכים שלו בהיבט הזה בצורה כי ברורה, גלויה וכנה: "...אני לא בא לא בגלל שאני לא אוהב אותך אלא כי אני לא אוהב להיות עם המון אנשים ורעש...וגם: "אני כזה ולא מוכן להשתנות אני לא אוהב את זה , אני אבוא פעם ב.. אבל לא כל הזמן שיהיה לכם מסיבה..."
על אף זאת את עדיין מתעקשת להחזיק בעמדתך ה- "צודקת במאה אחוז".
זה הבחור. טוב, של בית, עובד רציני ועוד אבל מאוד סגור ומופנם, עושה רק מה שטוב לו, לא אוהב להיות עם הרבה אנשים.
אם זה הבחור אתו את בוחרת להיכנס למערכת יחסים, את חייבת קודם כל להכיר בקיומם של החלקים בו שלא מוצאים חן בעינייך, ואז להפנים אותם, כמו למשל שגם בעתיד לא יצטרף אלייך להרבה מהאירועים אליהם תזמיני ואת תלכי אליהם לבד.
אם אינך יכולה להשלים עם קיום החלקים הללו, חפשי לך גבר אחר, שגם לו חשובים לו בקשר דברים דומים יותר למה שחשוב לך.
 

קארניו

New member
אם זו המגרעת היחידה שלו לעומת שלל היתרונות

שיש לו אז כדאי להתעלם ממנה ולהפסיק לנדנד כי נדנוד בדר"כ מוביל להתנגדות ולעשיית דווקא.

אבל כן כתבת משפט שמדליק נורת אזהרה בקשר להתנהגות העקשנית שלו וזה עלול לבשר על חיכוכים מהותיים אחרים בעתיד : "ניסיתי לדבר עם אמא שלו בעדינות , אמרה לי שאני צודקת במאה אחוז אבל הוא לא מקשיב לאף אחד אלא רק לעצמו ."
אני חושבת שכדאי לשים לב .....
 

V i n a

New member
את לא מאופסת

צ'מעי, כל הכבוד על ההספק, את מרביצה עבודה.

בארבעה חודשים עלובים הספקת להתחבב על כל בני משפחתו של החבר שלך, וכולם "אוהבים אותך מאוד מאוד"..

הספקת לשמוע מהחבר שלך שהוא רואה בך את אשתו ואם ילדיו.. (?!)
הספקת "לתמוך בו לאורך כל הדרך" כשאחיו נפטר - (את משתמשת ברוחב-יד במושג "לאורך כל הדרך", כנראה שמבחינתך 3 חודשים זה די והותר להבלי האבל)
הספקת להזמין אותו לאירועים משפחתיים שלך, ולנזוף בו כשהוא משתף אותך ומגלה לך שהוא לא מרגיש נוח באירועים רבי משתתפים.
והכי יפה? הספקת לרכל עליו אם אמא שלו (!!) לא פחות ולא יותר.

את חתיכת קרציה, אני באמת לא מבינה לאן את דוהרת ..
אני אומר לך בפשטות - אם חס וחלילה הייתי מאבדת את אחי, ותוך חודשיים שלושה החבר שלי היה חופר לי ללכת איתו לאירועים -
הייתי חושבת שהחבר שלי אגואיסט חסר התחשבות והייתי מבהירה לו חד משמעית שהוא צריך להתאפס ולתת לי זמן להתאבל.

אם הייתי מגלה שהחבר שלי פשוט עקף אותי והלך לדבר עליי עם אמא שלי כדי לבדוק למה אני כזו פוצית שלא רוצה ללכת לשום מקום -
הייתי חושבת שהחבר שלי אידיוט חסר גבולות והייתי בועטת אותו מחיי באותו הרגע , כי למי יש כח להתעסק עם פסיכופטים כשאני מנסה פאקינג להתאבל (?!)

אפשר להריח את הלחץ שלך למצוא אבא חדש לילדה ובעל חדש לאירועים משפחתיים, אבל כבר התגרשת פעם אחת אז למה את לא לומדת לקח?
למה את קופצת למערכות יחסים במהירות 300 קמ"ש עם הראש בקיר, מנסה לדחוס בכח אנשים לתבניות שלא נועדו להם?
אני חושבת שהגירושים הבאים שלך רק מחכים לקרות.

רק בריאות.
 

לורין8

New member
אני חושבת שהתגובה שלך קצת מוגזמת

או שלא הבנת מה אני רוצה, אני לא מדברת על שיבוא איתי לאירועיםמשפחתיים , מסיבות וחפאלות , אני מדברת על ארוחת ערב עם משפחתי או לחגוג יום הולדת לאבי בבית שלי
נכון שכל אחד מתאבל שונה אבל תהיה בטוחה שהוא עושה מה שטוב לו , כי הוא אמר לי מראש אין קשר לאבל שלי אני פשוט לא אוהב להיות עם הרבה אנשים, ומה יהיה בעתיד שלי שאתחתן איתו וארצה ללכת עם הילד לים וגם לא ירצה ללכת כי זה המון אנשים, זה לא נכון לשפוט אותי בצורה כזאת , אני בכלל לא חסרת רגישות אני בדיוק להפך אני ניגשתי לאמא שלו כי הבן אדם שקרוב אליו שאולי דרכה אמצא תשובות .אני רוצה שותף בחיים שלי ולא בן זוג רק מתי שטוב לו ובא לו.
 

V i n a

New member
לפני שאת מדפיסה הזמנות לחתונה..

תאמיני לי, חביבתי, שהבנתי בדיוק למה את מתכוונת, ואנסח את זה עבורך במילים שלי כדי להניח את דעתך.

את בכלל לא חושבת רק על עצמך, את בסך הכל חושבת הלאה - חושבת על העתיד.
את רוצה לדעת שהוא מתכוון להיות בעל נוכח וקיים, אחד כזה שילך איתך ועם הילדים לים, לטיולים, לפסטיגלים..
מה יקרה כשהילדים יבקשו מאבא ללוות אותם לטיול בבית הספר? הוא לא ירצה ללכת כי יהיו שם הרבה אנשים?
ומה יקרה כשהבת הגדולה תתחתן - אבא לא יבוא לחתונה שלה כי יהיו שם הרבה אנשים?
מה בסך הכל ביקשת? שיבוא איתך לארוחת ערב קטנה עם משפחתך? שיבוא לשמוח בשמחתו של אביך ביום הולדתו?
מה כבר רצית? שבעלך יפסיק לברוח לחדר בכל פעם שהילדה מזמינה את החברים שלה הביתה?!

את חולמת, חמודה..
בראש שלך כבר התחתנת עם הבחור, כבר התאכזבת ממנו עשרות פעמים כי הוא לא בא לאסיפות הורים ולא להלוויות..
שוב הספקת המון בתוך הראש שלך, כשבמציאות את בכלל לא מכירה את הבחור..
4 חודשים כשמתוכם שלושה חודשים הוא שרוי באבל - את לא באמת יכולה להכיר אדם לעומק ולשפוט אם בכלל קיימת התאמה ביניכם.
את לא יכולה לצפות מבנאדם באבל ללכת איתך לחגוג יום הולדת, כמה אנוכית את מסוגלת להיות?

החבר שלך כרגע עדיין לא יודע זאת, אבל הוא כבר נשוי עם ילדים קטנים שאוהבים ים וחתונות, ואשתו כבר גוררת אותו לטיפולים כדי לתקן אותו.
אני מניחה שהוא יתעורר בקרוב ויבין שהוא יוצא עם אגואיסטית מטורללת, וישלח אותך חזרה למקום ממנו הגעת. (ג'יידייט).
 

מסובכת

New member
. איכסה, איזו תגובה לא מועילה

חוץ מזה שגרמת לה לעצבים - מה עשית?
מה הטעם לעורר עצבים בבן אדם
 

רפסודיה

New member
התגובה של וינה לא הייתה ולו קצת מוגזמת

אבל ההתייחסות שלך מאוד מוגזמת. את לא נמצאת בפרופורציות שהולמות להקשר של היחסים שלכם- סה"כ 4 חודשים שאתם יוצאים, שמתוכם הבחור 3 חודשים באבל על אחיו ואת מרשה לעצמך לפנות מאחורי גבו לאמא שלו, מתאכזבת ממנו כשהוא לא רוצה להשתתף בארוחה משפחתית חגיגית של משפחתך,
בנוסף, גם אחרי שהוא אומר לך בכנות "זה אני" את תובעת ממנו להשתנות מידית (בשבילך) כאן ועכשיו כדי שאת לא תצטרכי להגיע לאירועים עתידיים כאילו אין לך בן זוג...
לדעתי זה מוגזם בכל הרמות
 
למעלה